בית המשפט העליון: ריכוז ילדי זרים בבתי ספר נפרדים בתל אביב יצר הפרדה גזעית

בית המשפט קבע כי עיריית תל אביב ומשרד החינוך צריכים לגבש פתרון שיחייב את שר החינוך לתקן את תקנות הרישום, כך שישולבו. עם זאת הוא דחה את הערעור של הורי התלמידים, שביקשו להורות על סגירת בתי הספר גוונים וביאליק, ולא קבע לוח זמנים לסיום ההפרדה

בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי ריכוזם של תלמידים זרים בשני בתי ספר בדרום תל אביב יצר הפרדה גזעית בחינוך חובה, והורה לעיריית תל אביב ולמשרד החינוך לפעול לשילובם גם בבתי ספר אחרים. עם זאת דחו השופטים את הערעור שדרש לסגור את בתי הספר ביאליק וגוונים, ולא קבעו לוח זמנים לסיום ההפרדה.

"ריכוזם של ילדיהם של חסרי מעמד בבתי הספר האמורים, לצד נטישת בתי ספר אלו על ידי בניהם ובנותיהם של התושבים הישראליים, יצר, הלכה למעשה – אם כי לא בכוונת מכוון – מצב של הפרדה גזעית בחינוך חובה", כתב השופט אלכס שטיין, וקבע כי "מצב זה הוא בלתי נסבל". נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת גילה כנפי־שטייניץ הצטרפו לפסק דינו.

פסק הדין המלא

השופטים דחו את הערעור שהגישו ההורים על החלטת בית המשפט המחוזי, שבמסגרתו דרשו להורות על סגירת בתי הספר הנפרדים. הם הסבירו כי מאז פסק הדין במחוזי חל שינוי במצב בפועל: על פי נתוני העירייה, 47% מהילדים מחוסרי המעמד בחינוך היסודי כבר משולבים בבתי ספר ברחבי העיר, הודות למאמצי השילוב שהאיצה העתירה, וכן בשל עזיבה נרחבת של המשפחות הזרות והתרחקותן מתל אביב ומישראל בשנים האחרונות. ועוד נקבע, בניגוד לדרישות העותרים, כי סגירת בתי הספר ביאליק וגוונים זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים עלולה ליצור כאוס ברישום.

לצד דחיית הערעור קבעו השופטים כי על הרשויות מוטלת חובה אקטיבית לפעול לשילוב התלמידים. פסק הדין הפנה את העירייה ומשרד החינוך לפתרונות שהוצעו לאורך הדיונים בעתירה, ובהם הרחבת אזורי הרישום, בחירה מבוקרת בין בתי הספר והרחבת מערך ההסעות. "טוב יעשו המשיבים אם יבחנו בכובד ראש את הרחבתה של רשת ההסעות, זאת כאמצעי מיוחד המכוון לפתרונה של בעיית האינטגרציה אשר עלתה לפנינו במלוא חומרתה", כתבו השופטים. ועוד צוין כי פתרון כזה עשוי לאלץ את שר החינוך לתקן את התקנות. כמו כן, על אף דחיית הערעור חייב העליון את העירייה ואת משרד החינוך לשלם למערערים הוצאות בסך 30 אלף שקל.

ההליך החל בעתירה שהגישו ב־2021 – בשם מאות מבקשי מקלט – עורכי הדין הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה וטל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, לצד ספריית גן לוינסקי וארגון א.ס.ף. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי השיבוץ בהתאם למקום המגורים תואם את תקנות הרישום וכי ההורים יידרשו לדאוג בעצמם להסעות.

בעקבות הערעור לבית המשפט העליון גיבשו העירייה ומשרד החינוך בקיץ 2023 תוכנית שבה שולבו כ־90 ילדים ב־11 בתי ספר בצפון העיר ובמרכזה. התוכנית הופעלה לאחר עשור של הפרדה בפועל. בתחקיר "הארץ" מ־2020 נמצא כי 92% מילדי הזרים בעיר למדו בעשור הזה בבתי ספר שלא למד בהם שום ילד ישראלי. בספטמבר האחרון כבר קבע העליון כי יש "תמימות דעים על כך שהמצב הנוכחי שבו מתקיימים בתי ספר נפרדים של מבקשי מקלט בדרום תל אביב אינו תקין, וכי יש למצוא פתרון מעשי לסוגיה זו".

עו"ד הרן רייכמן ועו"ד טל חסין, שייצגו את העותרים, מסרו בתגובה: "שנים נלחמנו נגד קיומם של גטאות חינוך לילדים שחורים בלבד, ועכשיו פסק הדין קובע זאת במפורש – בתל אביב מתקיימת הפרדה גזעית בחינוך חובה, זהו מצב בלתי נסבל וצריך לבטל אותה. בית המשפט מזכיר שבדין האמריקאי, שממנו הוא שואב השראה, חובתן העקרונית של רשויות החינוך הממלכתי לקיים אינטגרציה בין התלמידים השונים היא בגדר חובת 'עשה' אקטיבית (affirmative duty) הכרוכה בין היתר בהספקת הסעות". וכן נמסר: "אנו מצפים שעיריית תל אביב, שהתייחסה כל השנים להפרדה שיצרה במו ידיה כ'גזירת גורל', ומשרד החינוך, ייערכו ליישום מלא של פסק הדין כבר לקראת שנת הלימודים הקרובה. נמשיך לעקוב ולוודא שילדי מבקשי מקלט ומהגרים ישולבו במוסדות חינוך לצד תלמידים אזרחי ישראל, במטרה לסלול להם את הדרך להווה ולעתיד שוויוניים וטובים יותר".