נציגת הוועדה לזכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם ביקרה בשבוע שעבר בדיון בז'נבה את התקדמותה האטית של ישראל ביישום האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שישראל חתמה עליה לפני יותר מעשור. לדברי הנציגה של האו"ם האחראית על הנושא בישראל, עורכת הדין לזכויות אדם רוזמרי קאייס, על ישראל לשנות את המדיניות כלפי המוסדות המופרדים, מפעלים מוגנים ובתי הספר הנפרדים לאנשים עם מוגבלויות.
קאייס, סגנית יו"ר ועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ציינה כי הדברים שהובאו בדיון הצביעו על "נחיתות קריטית ולעתים קרובות על מצב משברי שממנו סובלים בעיקר בעלי מוגבלויות ערבים, פליטים, מבקשי מקלט ופלסטינים". נציגים ממשלחת מטעם ישראל הדגישו בדיון כי המדינה מתכוונת להעביר בקרוב החלטת ממשלה לאמץ את דו"ח ועדת דותן לסגירת המוסדות המופרדים. ב–8 בספטמבר צפוי האו"ם לפרסם את מסקנות הוועדה על יישום האמנה בישראל.
לדיון באה לראשונה משלחת ישראלית רשמית, שהציגה בפני מוסדות האו"ם את הפעולות שנועדו להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. חברי הוועדה שאלו את המשלחת שאלות רבות, ובהן אם אנשים עם מוגבלויות יכולים לבחור עם מי לגור; איך המדינה מסבירה את העובדה שאנשים שחיים בקהילה לא מקבלים שירותי תמיכה; וכיצד פועלת המדינה למען מתן חינוך איכותי וכוללני לאוטיסטים.
לפני הדיון הגיש הפורום לקידום ויישום האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות דו"ח צללים על התקדמות יישום האמנה בישראל. נציגי הפורום שנכחו בדיון הם ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות בארגון בזכות, עו"ד ולרי זילכה מבית איזי שפירא ונציגים מאלווין ישראל. בדו"ח, שמשלים דיווח מ-2020 של ארגוני החברה האזרחית, החברים בפורום, ישנה המלצה להטמיע את עקרונות האמנה של האו"ם בחקיקה; לבנות תוכנית לאומית ליישום האמנה עם לוח זמנים מחייב; ולהקצות משאבים כלכליים למטרה זו. הארגונים הדגישו כי ישראל "מוסיפה להפר באופן שיטתי את הוראות סעיף 'חיים עצמאיים בקהילה' תוך פגיעה בזכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים".
לפי הארגונים, רבים מהאנשים שאינם מתגוררים במוסדות, לא מקבלים שירותים, בשל מיעוט השירותים הניתנים בחיים בקהילה. חלק מהאנשים נאלצים במשך חייהם להיכנס למסגרת מופרדת מכיוון שרק שם מובטח כי יקבלו שירותים, זאתבניגוד להוראות האמנה. עוד עולה מהדו"ח כי האנשים שמקבלים שירותים בתחום הדיור מוסיפים לקבל אותם במסגרות גדולות ומופרדות הנחשבות כמוסדות. ארגון הסיוע לפליטים א.ס.ף ציין בדו"ח כי אף שפליטים מאפריקה חיים בישראל תחת מדיניות של אי הרחקה כבר קרוב ל–20 שנה, פליטים עם מוגבלויות אינם זכאים לכל שירותי הבריאות, הרווחה והשיקום שלהם זכאים אנשים עם מוגבלות בעלי מעמד אזרח או תושב.
סרגוסטי אמרה ל"הארץ": "מדינת ישראל, על הרשויות השונות שבה, טרם הטמיעה את עקרונות האמנה ואינה רואה בה 'מצפן' אשר אמור לכוון את יחסה של המדינה, את חוקיה, מדיניותה ומעשיה כלפי אנשים עם מוגבלויות, הן במישור החקיקתי והן במישור המעשי".
ממשרד הרווחה נמסר: "מאז אשרור האמנה פעל המשרד לפיתוח שירותים בקהילה ולמעבר של יותר מאלף אנשים עם מוגבלות ממעונות פנימייה לדיור בקהילה. המשרד הציג בוועדה תוכנית למעבר של 30% מדיירי המעונות וההוסטלים למסגרות דיור בקהילה ולדיור עצמאי בקהילה בשנים הקרובות. כמו כן הוצג בוועדה חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנחקק לפני כשנה ונכתב ברוח האמנה".
ממשרד המשפטים נמסר: "נציגי המשרד לקחו חלק בדיון. הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הציגה את האתגרים המשמעותיים שקיימים בתחום, שבהם: העיכוב בהתקנת תקנות הנגישות על ידי משרד הבריאות ומשרד הפנים; מגבלות המוטלות על פעולת הנציבות מול גופי ממשלה; וכן הבעיות הקיימות בתחום החיים בקהילה. הנציבות עמדה על הצורך בגיבוש תוכנית לאומית שתחייב את כלל הממשלה לפעול באופן מתואם בנושא ולקחה על עצמה לגבש ולהוביל תוכנית כזו ב–2024".
חזרה למעלה
