בג"ץ קיבל עתירה נגד ביטול הפטור מאשרת כניסה לאזרחי אוקראינה בזמן המלחמה

ג"ץ קיבל היום (ראשון) את העתירה נגד ביטול הפטור מאשרת כניסה לאזרחי אוקראינה בזמן המלחמה עם רוסיה. הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות קבע כי ההסכם בין המדינות, המאפשר שהות של שלושה חודשים ללא היתר מראש, חל גם על מי שנמלטו מארצם בשל הלחימה.

השופטים קבעו כי הממשלה תוכל להכריע אילו אזרחים אוקראינים יוכלו להכנס לישראל ולסרב על בסיס החלטה אישית, אך דחו את המתווה שהנהיג משרד הפנים לאחר פרוץ המלחמה בפברואר האחרון.

בהתאם לצו הכניסה לישראל, אזרחים אוקראינים פטורים מוויזה לצורך ביקור בארץ לתקופה של עד שלושה חודשים. עקב המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, קבעה שרת הפנים איילת שקד מתווה כניסה לאזרחים אוקראינים לפיו נקבעה מכסה של 5,000 אזרחים שיורשו להיכנס לישראל. אלא שבעתירה שהוגשה לבג"ץ, בתמיכת שגרירות אוקראינה, נטען כי המתווה של שקד סותר את צו הכניסה למדינה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ושרת הפנים שקד טענו כי צו הכניסה לא חל על האזרחים האוקראינים בנסיבות של המלחמה, מכיוון שלדבריהן הצו נועד לחול בזמני שגרה ולצורך תכלית תיירותית. עוד נטען כי לא ניתן לדעת מראש אם אזרחי אוקראינה ישהו בישראל למשך שלושה חודשים או פחות.

בעת דחיית טענות משרד הפנים, בג"ץ עמד על כך שלפי נתוני המדינה, 4,909 מאזרחי אוקראינה שנכנסו לארץ מאז פרוץ הלמחמה ועד ה-8 במאי, עזבו את ישראל. בג"ץ קבע כי נתון זה סותר את הנחת היסוד שעליה התבססו המשיבים בתקופת המלחמה, לפיה ניתן לקבוע באופן גורף כי אזרחי אוקראינה שייכנסו לארץ לא יצאו ממנה בחלוף שלושה חודשים.

בפסק הדין שניתן בנושא, קבע השופט עוזי פוגלמן כי לשון החוק ותכליתו לא עולים בקנה אחד עם הפרשנות שהציעה המדינה, לפיה תכלית צו הפטור מוויזות מוגבלת לביקורים שמטרתם תיירותיים או שגרתיים. לדבריו, למדינה יש זכות לשנות מדיניות בכל עת באמצעות תיקון הצו, התלייתו או ביטלו, אולם הדגיש כי סמכות המדינה מותנית בעריכת התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת – שמתכנסת בעת בחירות רק באישור ועדת ההסכמות של הכנסת.

לגבי זכות העמידה של העותר, קבע השופט פוגלמן כי על אף שעו"ד ורשה, שהגיש את העתירה, אינו נפגע ישיר ממתווה הכניסה לישראל של שרת הפנים, יש לדון בעתירתו "מכיוון שמדובר בעתירה בה נטען לחריגה מסמכות בנושא שיש לו השלכות רוחב ועל מנת לא לסתום את הגולל לאלו הנמצאים בחו"ל ואינם יכולים לעתור".

עו"ד תומר ורשה, מסר בתגובה להחלטה כי "ביהמ"ש קיבל את כל טענותינו וקבע ששרת הפנים איילת שקד פעלה בניגוד להוראות החוק. אזרחי אוקראינה, שעודם מצויים תחת מלחמה, יוכלו למצוא מרגוע במדינת ישראל לצד קרוביהם וחבריהם".

שרת הפנים, איילת שקד מסרה בתגובה להחלטת בג״ץ כי בעקבות המנגנון שהתוותה "בשבועות האחרונים, יותר אוקראינים עוזבים את הארץ מאשר נכנסים". בהודעתה שקד נכתב כי "לצערי, בג"ץ פסק באקטיביזם חריג שהמתווה יופסק אם לא ידון בכנסת. ברור כי לא ניתן יהיה להשלים עם כניסה בלתי מוגבלת של אזרחים זרים, שלא ברור אם ומתי הם מתכוונים לצאת. לכן, פניתי היום לועדת הפנים בבקשה לקיים דיון בעניין צו הכניסה לישראל״.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הגיב לפסיקת בג"ץ וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "אני מברך על החלטת בית המשפט העליון של מדינת ישראל, המחייבת את ממשלת ישראל לבטל כל הגבלה נוספת על כניסת אזרחי אוקראינה לשטחה. שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם הם בדיוק מה שמייחד דמוקרטיה אמיתית ומפותחת".

שגריר אוקראינה יבהן קורנייצ'וק בירך על ההחלטה והודה לבית המשפט ולעורכי הדין. קורנייצ'וק הודה גם לשרת הפנים שקד על "עמדתה הקונסטרוקטיבית", בין היתר, על כך שהעניקה לפליטים האוקראינים אפשרות לעבוד בישראל.