בג"ץ פתח את השער לפליטים מאוקראינה, אך מי שכבר בפנים לא מצא בית חם

הקולות ממסיבת הרווקים נשמעים היטב. השעה 2:00 בלילה, על ספסל בכניסה למלון יושב ילד, כבן 12, ומשחק בטלפון, הוא לא מצליח להירדם. יחד עם פליטים נוספים שנמלטו באחרונה מאוקראינה, הוא גר כעת במלון, שבו ניתן להשכיר חדרים לפי שעה ועורכים בו מסיבות.

במלון יש גם זוג שברח ממריופול. הם נשבו על ידי הרוסים לכמה שבועות ושוחררו ממחנה עקורים לפני שהגיעו לישראל. "אין לנו לאן לחזור, גם בישראל אין לנו אף אחד", מספרת א', ששוהה במקום עם בן זוגה הנכה. "כשהגענו לישראל הבטיחו לנו מקום לישון ואוכל, אבל בלתי אפשרי לגור פה", היא מוסיפה, "אנחנו מרגישים בהישרדות, מגיעים לפה זוגות, קבוצות גדולות, מסיבות, אי אפשר לישון".

לפי משרד הרווחה, כ-120 פליטים אוקראינים גרים בבתי מלון בישראל על חשבון המדינה. אלו פליטים שאין להם אף אחד בישראל שיכול לסייע להם, או אנשים שמצבם הרפואי מקשה עליהם להתנהל בעצמם. בתי המלון שמשכנים אותם התמודדו במכרז של משרד הרווחה, אך תחילת עונת התיירות לא היתה נקודת פתיחה טובה. כך התקבל בית המלון, שהכניסה אליו היא דרך מחסן ואזור תעשייה, ושקירות הגבס הדקים שלו מאפשרים לדיירים לשמוע יותר מדי. בשל המחסור בחדרי מלון, החלה המדינה באחרונה לשכן את הפליטים גם בדירות.

בזמן ביקור "הארץ" במקום הגיעה עובדת סוציאלית מטעם משרד הרווחה לפגוש את הפליטים, לראשונה מאז ששוכנו שם. "גילינו את זה בדיעבד", היא אמרה ללאה אהרוני, סמנכ"ל ועד ההצלה ליהדות אוקראינה, שמסייעת לפליטים במלון עם אוכל וציוד. "כל בתי המלון מפוצצים", אמרה נציגת משרד הרווחה. "אבל יש כאן ילדים", השיבה אהרוני. "זה ידוע, הכל ידוע", מודה העובדת הסוציאלית, "אבל כרגע זה מה שיש לנו. בתי מלון אחרים לא ניגשו למכרז".

ועד ההצלה ליהדות אוקראינה היא עמותה שהוקמה על ידי ציבור חרדי בארה"ב. הם עסקו בחילוץ יהודים מאוקראינה, ומעניקים להם סיוע בישראל. כעת הוועד עוזר גם לפליטים במלון, שאינם יהודים. "ראינו את התנאים שם, למשל, אדם נכה שלא יכול להתקלח אז הבאנו לו שרפרף למקלחת. לא יעלה על הדעת שאנשים נמצאים במצב הזה". לאחר פניית "הארץ" הבהיר משרד הרווחה כי לא יחדש את ההתקשרות עם המלון, ביום רביעי האחרון הם הועברו ממנו.

ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "מסייע בהלנתם של נמלטי המלחמה באוקראינה במצבי חירום כאשר אין להם כתובת שהייה אחרת. המשרד עומד בקשר מול הנמלטים ומול המלוניות שזכו במכרז על מנת לוודא שטיב השירות שמקבלים הדיירים עומד בסטנדרטים שנקבעו בהסכם ההתקשרות. כל תלונה שמוגשת למשרד נבדקת לאלתר ומקבלת מענה, תוך מעקב ובקרה על השינויים הנדרשים".

תלויים במתנדבים

יותר מ-26 אלף אוקראינים נכנסו לישראל מאז שרוסיה פלשה לארצם לפני ארבעה חודשים. כיום שוהים בארץ כ-13.5 אלף, וכ-9,500 עזבו את המדינה. האחרים נמצאו זכאים לעלייה. מרבית הפליטים הן פליטות, נשים. רוב הגברים הם ילדים כמחציתם מוכרים למשרד הרווחה וזוכים לטיפולי בריאות, מלאים או חלקיים, ולשירותי רווחה – מה שנמנע בעקביות עד כה מגלים קודמים של מבקשי מקלט מאפריקה. עד כה חילק מוקד צו השעה של המשרד שוברי מזון ל-4,600 משפחות, והמדינה סיפקה ביטוח בריאות לכ-3,400 בני אדם מעל גיל 60. ובכל זאת, מצבם של הפליטים תלוי על בלימה, בהמתנה ממושכת לעדכון המדיניות של משרד הפנים מדי חודש ובחשש מהלא נודע.

ולמרות פעילות משרד הרווחה, חלק ניכר מהסיוע ניתן על ידי מתנדבים. כך התארגנות אזרחית של ישראלים ופליטים בשם "מוקד הסיוע ההומניטרי לפליטי המלחמה" מחלקת אוכל, בגדים ומשחקים. לפי נתוני משרד הרווחה, חיפה היא העיר עם מספר הפליטים האוקראינים הגדול ביותר עם 565.

כשמאחוריהם מתנוסס דגל אוקראינה, מסדרות מתנדבות – חלקן פליטות מלחמה בעצמן – את הבגדים שנתרמו ומסייעות למי שמחפש ציוד. מדי פעם מגיעים תורמים, אחת עוברת עם מצעים חדשים, אחר מוציא סלי מזון מהמכונית. לחם, גזר, בצל, שימורים ופסטות.

לריסה, פליטה שנכנסה לישראל לפני כחודשיים, ממלאת את התיק במוצרי מזון. היא לא רוצה להכביד על הבן שלה שמארח אותה, אליו ברחה מאימת המלחמה. כסף אין לה, והיא לא מצליחה למצוא עבודה. המדינה אמנם מאפשרת לפליטים האוקראינים לעבוד, אך לא עושה זאת באופן רשמי. מדיניות אי-אכיפה, קוראים לזה. "אף אחד לא לוקח אנשים כי אין אישור רשמי, וזה המצב עד סוף יולי. מי ייקח מישהו רק לחודש אחד?" תוהה לריסה.

אלפים נותרו בחוץ

במקביל לקשיים של האוקראינים שהצליחו למצוא מקלט בישראל, יש אלפים שכלל לא הצליחו להיכנס. בתחילת המלחמה נמנעה בנתב"ג כניסתם של אוקראינים רבים שברחו מארצם, אך היום כבר לא ניתן לראות את עשרות הפליטים שממתינים לתחקור ואת סירובי הכניסה בשערי המדינה. היום ניתן הסירוב כבר בחו"ל, רחוק מהעין ומהלב. "אנחנו מקווים שהלחימה באוקראינה תסתיים בקרוב ושתוכל לשוב לביתך בבטחה ובמהרה", נכתב בתחתית טופס הסירוב שניתן לאוקראינים שכניסתם נמנעת.

ב-15 במארס הנהיגה המדינה מכסה של 5,000 נכנסים. מאז התקבלו יותר מ-23 אלף בקשות כניסה, 12,400 מהן נדחו. המבקשים נשארו במדינות בהן הם נמצאים. ברשות האוכלוסין אומרים כי חלק מהבקשות היו כפולות, כך שמספר הנדחים בפועל נמוך יותר.

למעשה, גם האוקראינים היו אמורים להיכנס לישראל ללא הגשת בקשה. ישראל ואוקראינה חתמו כבר לפני שנים על הסכם הדדי לביטול דרישת הוויזות, ולכאורה אזרחי אוקראינה היו יכולים להיכנס לארץ כמו שאזרח ישראלי נכנס לצרפת, ספרד או איטליה. אולם ישראל לא אפשרה זאת. אתמול (ראשון) ביטל בג"ץ את המכסה, וקבע כי אוקראינים יוכלו להגיע לישראל ללא צורך בוויזה.

עד אתמול דרשה המדינה מכל אוקראיני שמעוניין להיכנס לארץ להצהיר מי המזמין הישראלי שלו. כך ניסתה לעשות מ', שלדבריה נמלטה בחודש מארס תחת אש מצפון אוקראינה לפולין. היא הגיעה לנתב"ג ב-25 במארס. במקום חיכתה לה אמה, שנמצאת בישראל ללא היתר, כמו 15 אלף אוקראינים אחרים ששהו בארץ בניגוד לחוק לפני המלחמה. האם ביקשה מחבר ישראלי שלה שישמש כמזמין של מ', אולם אז התעוררה בעיה. מ', מתברר, היא מסורבת כניסה לישראל. לפני כמה שנים היא נכנסה לארץ, אך קיבלה באופן חריג אישור שהייה של יום אחד בלבד במקום שלושה חודשים כמקובל. היא נשארה בארץ חודשיים וחצי ויצאה. היא הגיעה שוב לישראל וכניסתה סורבה עד לשנת 2024. כששבה השנה לישראל נחקרה על ידי בקר הגבולות, חקירה אותה הגדירה אגרסיבית ומפחידה. הבקר חשד שמ' היא קורבן סחר בנשים ושלח אותה למקלט לקורבנות סחר. בהגיעה לשם הבהירה מ' לחוקרת משטרה שאינה קורבן ועזבה, ובשל כך קבעה המדינה שהיא שוהה בניגוד לחוק. הגדרה זו מונעת ממנה לקבל את ההטבות שניתנות לפליטים אחרים.

עורכת הדין ענת בן דור ערערה על ההחלטה, שאף מנעה ממנה לעבוד. בדיון שנערך לפני כשבועיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב הציעה השופטת מיכל אגמון גונן לתת לה אשרת עבודה. המדינה ביקשה וקיבלה עשרה ימים לחשוב על כך, ומאז החליטה שרת הפנים איילת שקד לשנות את המדיניות, ולא לאכוף את איסור העבודה על האוקראינים שנמצאים בארץ.

מרשות האוכלוסין נמסר בעניינה של מ': "לאחר תשאול במעבר הגבול הוחלט להעבירה למקלט לסחר בבני אדם עד לקבלת החלטת המשטרה אם קיימת ראיה להיותה קורבן סחר. היא הועברה למקלט בתאריך 27.3.22 ועזבה את המקלט למחרת. יש לציין כי היא לא הוכרה כקורבן סחר וכי הנ"ל עזבה מיוזמתה את המקלט".

אוקראינים אחרים היו פחות ברי מזל. זהו גל הפליטים הגדול ביותר שהגיע לישראל דרך נתב"ג. ההנחיות השתנו במשך תקופה מדי יום, לעיתים בכפיית בית המשפט. בשיא הגל, באמצע מארס, הגיעו מאות אנשים ביום. באחד הימים, בטרם נגמרה מכסת הפליטים הזרים, הגיעו 1,200 פליטים לגבול. מתחילת המלחמה הוטסו מישראל כ-350 בני אדם לאחר שכניסתם סורבה. אחרים נאלצו לאתר ישראלים שיפקידו עבורם ערבות. מתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש "הארץ" מתברר כי בין התאריכים 24 בפברואר עד היום, שילמו 1,018 אזרחי ישראל ערבות שנעה בין 10,000 שקל ל-50 אלף שקל כדי להכניס את חבריהם וקרוביהם שברחו מהמלחמה. ללא הערבות הם היו מורחקים מישראל. 243 מהערבויות הוחזרו לאחר שהפליטים יצאו מהארץ. 174 אוקראינים נכלאו במתקן יהלום שמנוהל על ידי רשות האוכלוסין ונמצא בנתב"ג, בהם 32 קטינים ושמונה ילדים מתחת לגיל שש.

משמעות ההגבלות שהטילה המדינה על כניסת אוקראינים לישראל, דווקא בשעה שהיו זקוקים למקלט מהמלחמה, היא שגם אנשים שרוצים להגיע לארץ למטרות תיירות – כדי לפגוש חברים, לבקר במקומות הקדושים או לבלות בישראל – לא יכלו לעשות זאת, בניגוד להסכם הפטור מוויזות בין שתי המדינות. דריה קוצ'נייבה, בת 54, ביקשה להיכנס לאחרונה לישראל מתוקף הסכם הפטור מוויזות. היא ברחה בתחילת המלחמה מקייב לפולין, שם היא שוהה עם בן זוגה. בשבועות הקרובים אמורים השניים לטוס לארה"ב, שם קיבלו אישור לחיות ולעבוד במשך שנתיים כחלק מהתוכנית Uniting for Ukraine המקדמת בברכה אוקראינים בארה"ב. לפני טיסתם התכוונו לבקר בישראל ולהתארח אצל חברתה הקרובה של קוצ'נייבה, גבריאל ביורק, שאותה היא מגדירה קרובה כמו אחות. על אף שהיא לא מבקשת מקלט בישראל, וחרף קבלתה לתוכנית בארה"ב, ישראל סירבה להכניס אותה.

"כבר 20 שנה שאני טסה לישראל, לפעמים יותר מפעם בשנה", אומרת קוצ'נייבה, "לכן ההחלטה הזאת מאוד הפתיעה אותי". חברתה הישראלית ביורק נחרצת יותר. "אני לא מאמינה שזו המדינה שלי", היא אומרת, "אנחנו אומרים שאנחנו בעד אוקראינה? רוסים יכולים לבוא לפה ללא הגבלה ואני לא יכולה לארח את החברה שלי כי היא אוקראינית?" קוצ'נייבה ביקרה פעמים רבות בישראל. בשנת 2014, אחרי שרוסיה כבשה את חצי האי קרים, היא אף שקלה לעלות לישראל, אך לא עשתה זאת בסופו של דבר. כעת כשביקשה להיכנס לישראל היא ציינה במקום המיועד לכך בטופס שהיא חושבת שהיא זכאית מתוקף חוק השבות. בקשתה נדחתה כעבור יומיים. ברשות האוכלוסין לא השיבו לשאלת "הארץ" אם נבחנה זכאותה מתוקף חוק השבות של קוצ'נייבה.

אנה ז'רובה, ראשת ארגון "חברים ישראלים של אוקראינה", שעוקב אחרי מצב הפליטים האוקראינים בישראל, אמרה ל"הארץ" כי בחודשים האחרונים היתה תחושה שכמעט כל אוקראיני שרצה להגיע לישראל — בין אם לצורכי תיירות, לצרכים עסקיים או מטעמים רפואיים— נדחה בשלב הגשת הטפסים. לדבריה, לפני קבלת המתווה פליטים שהגיעו מאוקראינה לא הוכנסו לישראל בשדה התעופה, לעתים קרובות מבלי שהיתה להם אפשרות לערער על ההחלטה באמצעות עורך דין. "כעת אנחנו חוזרים שוב למצב הקודם", אמרה ז'רובה. "האנשים שעובדים ברשות האוכלוסין לא התחלפו, מדיניות משרד הפנים לא התחלפה. זה עדיין גוף שלא רוצה לראות כאן פליטים בשום צורה, כשהוא מנמק את זה בכך שזוהי מדינה יהודית ועליה להישאר כזאת". היא הוסיפה כי המטרה של הארגון כעת היא "לוודא שהחלטת בית המשפט אכן תיושם".

בג"ץ בחן במשך יותר משלושה חודשים את המדיניות הישראלית שנוגעת לכניסת האוקראינים בניגוד להסכם הפטור מוויזות. ישראל טענה שההסכם נחתם למטרות תיירות בלבד, ולכן פליטים לא כלולים בו. היא אף לא מגדירה אותם באמת כפליטים, אלא כ"נמלטי מלחמה", בטענה שעברו דרך מדינה נוספת מאז שברחו ממדינתם. היא גם לא בודקת את בקשות המקלט שלהם, חרף נזיפה בעניין של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

שופט בג"ץ עוזי פוגלמן אמר בדיון שנערך בחודש שעבר על הפטור מוויזות כי "אם באמת הרצון היה להגביל את זה לתיירות בלבד אז היו כותבים שהפטור מוויזות הוא לצרכי תיירות. אבל המכניזם שנוצר זה פשוט פטור לאשרת כניסה. לא כתוב לאיזה צרכים". נשיאת העליון אסתר חיות הוסיפה כי במסגרת הפטור נכנסו גם אנשי עסקים ואנשים שבאו לקבל שירותי בריאות, כך שממילא לא מדובר רק בתיירים.

הדיון גם אפשר הצצה למכשולים נוספים שמוצבים בפני האוקראינים, לעיתים אפילו בלי הוראה מלמעלה. עו"ד אסף ויצן אמר בדיון כי רשות האוכלוסין מבקשת למלא בטפסים הדיגיטליים רק שמות של קרובי משפחה מדרגה ראשונה בתור המזמינים. אפילו מנכ"ל הרשות שנכח בבית המשפט הופתע, והטעות תוקנה כעבור כמה ימים. עד אז היו מי שלא היו יכולים לנקוב בקרובים מדרגה ראשונה בישראל, וכבר לא יזכו להיכנס לארץ. למרות עמדה זו שנמסרה לבית המשפט, רשות האוכלוסין מסרה ל"הארץ" בנוגע למקרה של קוצ'נייבה כי "על פי הצהרת המזמינה מדובר בחברים קרובים. בקשה זו אינה עומדת בקריטריונים לאישור כניסה בתקופה זו. בקשה זו אינה עומדת בקריטריון 'קרבה ראשונה למזמין' ולכן נפסלה".