בג"ץ הורה לבטל נוהל משטרתי שאפשר לעכב אנשים ולדרוש שיזדהו על סמך מאפיינים חיצוניים

השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ודוד מינץ פסלו נוהל נוסף של המשטרה ואסרו לבדוק במסוף המשטרתי פרטים של אדם שלא נחשד בביצוע מעשה פלילי

בג"ץ הורה לבטל היום (ראשון) נוהל של המשטרה שאפשר לשוטרים לעכב אנשים ולדרוש שיזדהו על סמך מאפיינים חיצוניים (פרופיילינג). בנוסף אסר בג"ץ על המשטרה לבדוק במסוף המשטרתי פרטים של אדם שלא נחשד בביצוע מעשה פלילי. השופטת יעל וילנר קבעה בהחלטת ההרכב שמנה גם את נשיא בית המשפט יצחק עמית והשופט דוד מינץ כי "חוק המעצרים קובע כי על מנת לעכב חשוד או עד כדי לדרוש ממנו להזדהות, נדרש 'יסוד סביר לחשד'. רף זה נחקק בכובד ראש ומשקף את נוסחת האיזון שקבע המחוקק, בין הצורך לתת למשטרה כלים למילוי תפקידיה לבין הצורך להבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו".

עוד כתבו השופטים בפסק הדין כי "פרשנות החוק באופן שמקנה סמכות לעכב אדם על מנת לדרוש ממנו להזדהות בשל חשש לביצוע עבירה שאינו עולה כדי "יסוד סביר לחשד", משמעותה ריקון מתוכן של ההסדרים המפורשים בחוק המעצרים". השופטים התייחסו לנוהל בדיקת פרטי אדם במסוף המשטרתי ופסלו אותו. בפסק הדין נאמר כי בדיקת פרטי תעודת הזהות במערכות המידע המשטרתיות לא נועדה רק "לאמת את נכונות התעודה והאמור בה", אלא גם לספק לשוטר מידע נוסף על בעל תעודת הזהות.

השופטים הדגישו כי התנהלות המשטרה עד כה מנוגד לפסק דין קודם של הבג"ץ מ־2021 שבו נקבע באופן מפורש כי חוק המעצרים אינו מסמיך את המשטרה לבצע פעולות שיטור נוספות מעבר לדרישת הצגת תעודת זהות. "הודגש שם, כי פעולות השיטור הנוספות עלולות להגביל באופן ממשי את חופש התנועה של האדם, ואף טומנות בחובן ממד נוסף של השפלה ופגיעה עוצמתית יותר בכבודו של הפרט", נכתב. השופטים הוסיפו כי נוהל השימוש בנתונים האישיים של אדם המופיעים בתעודת הזהות לצורך הצלבתם עם מקור נוסף, יש בו "משום פגיעה בפרטיות".

בינואר 2021 הורה בג"ץ למשטרה לגבש קריטריונים ברורים שיגדירו באילו מצבים שוטרים יכולים לדרוש מאזרחים להזדהות בפניהם באמצעות תעודת זהות, לאחר שנוהל קודם איפשר לה לדרוש מכל אדם להציג תעודת זהות גם ללא חשד סביר כי ביצע עבירה, אם יש לכך "עילה סבירה". בעקבות פסק הדין גיבשה המשטרה בפברואר 2022 נוהל חדש, שקבע מקרים בהם מותר לשוטר לדרוש מאדם להזדהות. שני סעיפים מתוך הנוהל בוטלו בפסק הדין היום.

בעתירות שהגישו כמה ארגוני זכויות אדם נטען כי ההתנהלות המשטרתית מאפשרת לשוטרים להגדיר על פי תפיסתם האישית מי נראה "בעייתי", לדרוש מהם להציג תעודה מזהה ללא כל הסבר ולבדוק במאגר המשטרתי את המידע אודותיהם. כמו כן נכתב בעתירה כי התנהלות זו מנוגדת לזכותו של כל אדם שרשויות המדינה לא יתייחסו אליו כאל "חשוד". עוד נטען בעתירה כי הפרקטיקה נובעת מאפליה על בסיס גזעי, ומופעלת באופן מוגבר כלפי יוצאי אתיופיה, ערבים ובעלי חזות מזרחית.

מהיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד עודד פלר, ומעו"ד ניצן אילני נמסר כי "מדובר בפסק דין היסטורי, שקבע שהמשטרה אינה רשאית לפנות באופן שרירותי לאזרחים על בסיס המראה החיצוני שלהם". עוד אמרו כי הם יוסיפו לעמוד על המשמר ו"לוודא שהמהפכה תתרחש גם בשטח".