בג"ץ דחה הכרעה על מבקשי מקלט לאחר שהמדינה טענה להתקדמות בקשר עם סודאן

בג"ץ אישר למדינה לדחות בשלושה חודשים את תשובתה לגבי מתן מעמד למבקשי מקלט מחבל דארפור, לאחר שהציגה מידע על התפתחויות חשאיות ביחסים עם סודאן אשר "עשויות להיות להן השלכה על תוצאות העתירה" – כך לפי החלטת ביהמ"ש. נשיאת העליון אסתר חיות והשופטים יעל וילנר וג'ורג' קרא קבעו ביום חמישי כי לאור החומר החסוי שהוצג להם, הם יאפשרו למדינה להגיש עדכון נוסף בנושא בינואר, לפני מתן ההכרעה בעתירות.

לדברי גורם מדיני, "נמשכים המגעים להגיע להסדר נורמליזציה עם סודאן, במסגרתם יבחן גם עניין המהגרים הסודנים. עמדת המדינה תביא בחשבון את השינויים הפנימיים שחלו בסודאן ואת השפעתם על יכולתם של סודאנים שנמצאים בישראל לחזור למדינתם ולחיות בבטחה". מקורות מדיניים הבקיאים בפרטים אמרו ל"הארץ" כי סוגית החזרת מבקשי המקלט מישראל לסודאן נידונה בשבועות האחרונים במסגרת השיחות לכינון הסדר נורמליזציה בין המדינות – ועקב כך לא ניתן להכריע בשלב זה בבקשות המקלט.

ואולם, על פי אמנת הפליטים של האו"ם והבהרות נציבות הפליטים של הארגון בחודשים האחרונים, גם במקרה של הסכם שלום בין המדינות, אשר יסיר את אחד החסמים להחזרת מבקשי המקלט לסודאן – היעדר יחסים דיפלומטיים – ישראל תהיה מחויבת לבחון את כל בקשות המקלט בהן נמנעה להכריע עד היום. כמו כן, אמנת הפליטים קובעת כי לא ניתן לגרש אדם למקום שבו חייו או חירותו יהיו בסכנה, ובימים אלה ישנם דיווחים על כמה מקרי טבח במדינה.

בג"ץ נדרש לסוגיה בעקבות שתי עתירות בנושא: אחת שהוגשה על ידי עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ, שביקשה להורות למדינה להכיר בדארפורים כפליטים; ושנייה של משרד תומר ורשה עורכי דין, שדרשה להעניק להם תושבות זמנית. במארס 2019 דרש בית המשפט מהמדינה לנמק מדוע היא מסרבת להעניק מעמד של תושב ארעי (א'5) ליוצאי דארפור. המדינה דוחה מאז את המענה בנימוקים שונים, וכעת ניתנו לה שלושה חודשי דחייה נוספים.

כיום חיים בישראל 6,285 אזרחי סודאן, אשר מהווים כחמישית מאוכלוסיית מבקשי המקלט בארץ. הם ברחו מסודאן בגלל רצח העם המתחולל מאז 2003 בחבל דארפור, בהרי הנובה ובנילוס הכחול. כ–4,500 מהם הגישו בקשות למקלט מדיני אך מחכים להכרעה במשך שנים רבות, חלקם במשך יותר מעשור. עד כה המדינה לא השיבה לבקשות כלל ורק בקשה אחת של אזרח סודאני נענתה בחיוב. כך, ללא הכרעה בבקשותיהם, מרבית מבקשי המקלט מסודאן חיים בישראל ללא מעמד או זכויות, ומאז פרוץ מגפת הקורונה מצבם הוסיף להידרדר.

לדברי עו"ד ורשה, הסכם השלום הפוטנציאלי עם סודאן אינו רלוונטי לעתירה. "המדינה ניסתה לשלוף שפן נוסף מהכובע במטרה למשוך זמן, אך למעשה מדובר  בפעלול משפטי חסר בסיס", אמר, "אם יהיה הסכם שלום כבר מחר, המדינה תידרש לבחון מיד את כל בקשות המקלט מהן נמנעה עד היום, בהליך שייקח שנים, ולכן האיזון הראוי נכון להיום הוא מעמד התושבות הזמנית, שמצד אחד מעניק זכויות ומצד שני הוא זמני ושומר על כוחה של המדינה".

עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ מסרו בתגובה להחלטה כי "בית משפט לא השתכנע מטיעוני המדינה מדוע לא מעניקים מעמד לפליטים שממתינים זמן כה רב לקבלת מעמד, אך חרף זאת העניק להם עוד שלושה חודשים לדון בכך – עוד שלושה חודשים בהם אנשים אלה יוותרו ללא זכויות בסיסיות בתקופת משבר קשה".

בחודשים האחרונים אלפי בני אדם ברחו מסודאן לצ'אד השכנה. גם לאחר שבסוף אוגוסט השלטון הזמני בסודאן וקואליציה של ארגוני מורדים חתמו על הסכם שלום לסיום מלחמות האזרחים הממושכות במדינה, נרשמו דיווחים על אירועי אלימות קשים. נשיא ממשלת המעבר המכהנת כיום, עבד אל-פתאח בורהאן, היה אחראי לחימוש מיליציות הג'נג'וויד שלקחו חלק ברצח העם והרמטכ"ל של הרודן שהודח עומר אל-בשיר. לדברי ענבל בן יהודה, שחוקרת את סודאן בפורום לחשיבה אזורית, "האלימות שאנחנו רואים בדארפור עד היום היא אחרי שני הסכמי שלום שנחתמו. גם להסכם הנוכחי צריך להתייחס בזהירות רבה. חתומים עליו אנשים עם אחריות ישירה לאלימות, לרצח עם ולטיהור אתני, שמעולם לא הכירו בפומבי באחריות הזאת".

לדברי אוסמעין ברקה, מבקש מקלט מסודאן שעומד בראש ארגון הסטודנטים האפריקאים בישראל, "ברור לכולנו שחיים בישראל שלא נוכל לחזור למדינה שמנוהלת על ידו (בורהאן, ל"י). כמו כן, מאז עליית ממשלת המעבר, לא ניכר שינוי ביחס לנעשה בדראפור". לדבריו, "ברור לכולנו שהמצב רחוק מלהיות יציב. חזרה לסודאן כעת, משמעה סכנה מיידית לחיים של כולנו".