הרחבת שירותי הרווחה למבקשי מקלט פגיעים

המאבק להנגשת שירותים חברתיים וביטחון סוציאלי למבקשות ומבקשי המקלט מלווה אותנו בא.ס.ף מימיה הראשונים של העמותה. מבקשי המקלט חיים בישראל קרוב ל-15 שנים, ללא מעמד וללא רשת ביטחון בריאותית וסוציאלית. יש בקרבם קבוצות פגיעות במיוחד, הזקוקות לתמיכה ולסיוע על מנת לשרוד: אמהות חד-הוריות, נשים נפגעות אלימות, משפחות בסיכון, ניצולי עינויים וסחר בבני אדם, אנשים בזנות, דרי רחוב, אנשים עם מוגבלות פיזית, חולים כרוניים ונפגעי נפש. המשתייכים לקבוצות אלה זקוקים לשירותי רווחה כדי לקיים את עצמם ולחיות תחת קורת גג – אך הם לא מקבלים מענה המאפשר להם חיים מוגנים בכבוד בסיסי.

בשנת 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח נוקב בעניין מבקשי המקלט הבגירים בישראל. הדוח מתח ביקורת על אי-קביעת מדיניות רווחה ואי-מתן שירותים חברתיים מינימליים למבקשי מקלט פגיעים. באותה עת קבעה מדיניות משרד הרווחה כי בהיעדר מדיניות ממשלתית כוללת לא יוענק סיוע למבקשי מקלט – אלא אם נשקפת סכנה מידית לשלומם. מבקר המדינה קרא לממשלה להשלים את מדיניותה על מנת לספק למבקשי המקלט הפגיעים שירותים וטיפול, ולהעמיד לשם כך משאבים סבירים לפי הצורך. חרף הביקורת הקשה שעלתה בדו"ח, בחרה הממשלה להתעלם כמעט לחלוטין מהמלצותיו – והמשיכה להזניח את האוכלוסיות הפגיעות ביותר מקרב מבקשי המקלט. ההזנחה המתמשכת ניכרה בשטח: מנגנוני החוסן הקהילתי, המשפחתי והאישי של רבים נשחק במהלך השנים, ומצבם של רבים נוספים – בהם ניצולי מחנות העינויים, חולים כרוניים, אנשים עם מוגבלות ונשים נפגעות אלימות –  אף התדרדר. אנחנו בא.ס.ף נותרנו לטפל במבקשי המקלט הפגיעים, ומרבית הפניות למחלקות לשירותים חברתיים למתן סיוע נדחו בנימוק שהמחלקות אינן רשאיות לסייע למי שאינם בעלי מעמד תושב.

רק בדצמבר 2019, בעקבות עתירה שהגשנו ארגון א.ס.ף (בג"ץ 8907/16) והמלצות של צוות בינמשרדי בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, גיבש משרד הרווחה חוזר מנכ"ל (168) המסדיר מתן שירותי רווחה חירומיים, חוץ-ביתיים, לשלוש קבוצות בקרב מבקשי מקלט פגיעים: אנשים בעלי מוגבלות, דרי רחוב, ונפגעי אלימות. חוזר המנכ"ל התנה את יישום הוראותיו ב"הסדרת ביטוח רפואי לאוכלוסייה שתיקלט במסגרות". 

הצעד החשוב הזה אינו סוף הסיפור. מרבית מבקשי המקלט הפגיעים זקוקים לשירותים חברתיים בקהילה, כמו שיקום תעסוקתי ומסגרות יום, ולא להוצאה מהבית והשמה במוסד – אך מלבד נפגעי אלימות במשפחה וילדים בסיכון, מבקשי ומבקשות מקלט אינם זכאים למענים בקהילה. גם מי שזכאי להשמה חוץ ביתית, פעמים רבות אינו נקלט במסגרות בגלל העדר ביטוח בריאות. 

בצד השירותים החברתיים לקהילה שאנחנו מעניקים למבקשי המקלט הפונים אלינו, אנחנו ממשיכים לפעול להרחבת השירותים החברתיים שהמדינה מעניקה למבקשי המקלט הפגיעים.