משרד החוץ: בניגוד לעמדת משרד הפנים, המצב בסודאן אינו מאפשר להחזיר אליה מבקשי מקלט

12.07.23, בר פלג, הארץ

מדיניות ממשלת ישראל

מערכת המקלט

סודאן

משרד החוץ הודיע למשרד הפנים כי המצב בבירת סודאן חרטום אינו יציב, ולכן חוות הדעת שגיבש בנוגע להשבת מבקשי מקלט לעיר אינה תקפה. משרד הפנים העביר בחודש אוקטובר חוות דעת שקבעה כי המצב במדינה בטוח למבקשי מקלט. בדיון שנערך שלשום בבית המשפט המחוזי בלוד — בעתירה שביקשה להרחיב את מעגל הזכאים למעמד בישראל — הבהירה נציגת הפרקליטות שהמסמך אינו תואם את המצב בסודאן. הנציגה הוסיפה כי המדינה מנסה לגבש מדיניות עקרונית חדשה לגבי סודאן, על מנת לבחון בקשות מקלט ממנה. יוצאי חבל דארפור נמלטו מסודאן בשל רצח העם המתחולל שם, ורבים מהם חיים בישראל ללא מעמד או זכויות.

נציגת הפרקליטות, עורכת הדין ליפז סרוסי דותן, אמרה שלשום כי במאי האחרון — לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסודאן — השיב משרד החוץ לחוות הדעת של משרד הפנים ומסר כי "סודאן נמצאת בתקופה מורכבת בגלל העימותים שפרצו בה". "צריך להבין מי הקבוצות האתניות הנרדפות. קבוצה שהיתה רודפת פעם, היא כעת נרדפת", אמרה סרוסי דותן. לכן, לדבריה, משרד הפנים מנסה לגבש חוות דעת נוספת שתהווה בסיס לבחינת בקשות המקלט. הפרקליטה ציינה כי המדינה ראיינה כ–800 מתוך אלפי מבקשי המקלט הסודאנים השוהים בישראל. "אתם לא מתמודדים עם מה שיש עכשיו, איך תתמודדו עם עוד בקשות מקלט?" שאל השופט עידו דרויאן גמליאל, ותהה אם לא מוטב לתת לפליטים מעמד ארעי.

נציגת המדינה הבהירה כי בסוף החודש יתכנס צוות בין־משרדי הכולל נציגי ייעוץ וחקיקה ונציגים מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד החוץ בעניין מבקשי המקלט מאפריקה. ישיבה זו היא חלק משורת ישיבות שנערכות בגלל הליכים משפטיים מתנהלים של מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה. במרץ פורסם ב"הארץ" מכתבם של בכירי משרד המשפטים שהתריעו שכדי להימנע מלתת לעשרות אלפי מבקשי מקלט מעמד בישראל, יש להעניק להם זכויות סוציאליות, בהן ביטוח בריאות. באפריל 2021 קבע בג"ץ שאם המדינה לא תכריע בבקשות מקלט של כ–2,500 מבקשי מקלט מדארפור הם יקבלו תושבות ארעית. השופטים קבעו אז כי המדינה גררה רגליים בהכרעה בבקשות המקלט, שהוותיקה שבהן תלויה ועומדת יותר מעשור.

"בית המשפט יסלח לי, אבל אני חושב שהמדינה היתה רוצה שהפליטים יגיעו משוודיה, ממדינה מסודרת ודמוקרטית", אמר בדיון שנערך שלשום מונים הארון, פליט דארפורי שעובד בארגון הסיוע לפליטים היא"ס — שהגיש את העתירה. "אנחנו חיים את אי־הוודאות שהמדינה מעבירה אותנו שנים רבות מול מה שעובר על המשפחות שלנו בסודאן. יותר מחודשיים אף אחד לא מצליח לדבר עם בני משפחתו שנמצאים שם. אין אדם שלא איבד קרוב משפחה בגלל הדברים שקורים בסודאן. התכווצתי כשנציגי המדינה אמרו שהקבוצות הנרדפות מתחלפות כל הזמן. יש נגדנו אירועי אלימות והתקפות מסיביות, אנחנו זכאים להגנה".
עורך הדין נמרוד אביגאל, שעתר לבית המשפט המחוזי יחד עם עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ אמר בדיון שבכל פעם המדינה מגיעה עם "דף תירוצים חדש". בדיון ציין כי גם היום, שנתיים אחרי פסק הדין של בג"ץ, ישנם עדיין מבקשי מקלט שלא קיבלו את התושבות הארעית שלהם בשל עומס ברשות האוכלוסין.

באוקטובר הודיע שרת הפנים דאז איילת שקד כי מחקר שערכה רשות האוכלוסין מראה שמבקשי מקלט מחבל דארפור ומהרי הנובה אינם נרדפים על רקע מוצאם האתני בסודאן, ויכולים לחזור לחיות בביטחה בבירה חרטום. שקד הוסיפה כי לפי המידע שאספה רשות האוכלוסין, אלפים מבני קבוצה זו חזרו לאורך השנים מיוזמתם לסודאן מהמדינות שבהן ביקשו מקלט.

לדברי שקד, בהיעדר הכרעה הוענקה תושבות ארעית לאלפי סודאנים מחבל דארפור ומהרי הנובה: יותר מ–2,000 מהם הגישו בקשות מקלט וקיבלו מעמד זמני בהוראת בג"ץ עד שתתקבל הכרעה בעניינם. נכון להיום, אזרחי סודאן בישראל חוסים תחת מדיניות "אי־הרחקה". מדיניות זו, הכפופה לשיקולי שר הפנים, ניתנת לשינוי, אך לעמדת משרד החוץ יש חשיבות מכרעת בהחלטות לגביה. לפי מעקב ארגוני זכויות פליטים — המבוסס על דו"חות רשות האוכלוסין — בישראל יש כ–7,000 מבקשי מקלט סודאנים. קצת פחות ממחציתם קיבלו או זכאים לקבל מעמד תושב ארעי בשל פסיקות שונות של בג"ץ.

לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה