משרד הבריאות מקדם הסדרת ביטוחי בריאות ל–28 אלף מבקשי מקלט בוגרים השוהים בארץ

19.07.21, בר פלג, הארץ

בריאות

מדיניות ממשלת ישראל

משרד הבריאות מקדם בחודש האחרון תוכנית להסדרת ביטוחי בריאות למבקשי מקלט המוגדרים כ"זרים שלא ניתן להרחיקם מישראל", כך נודע ל"הארץ". הדרישה הראשונית בעניין הוצגה על ידי שר הבריאות ניצן הורוביץ ואנשי משרדו לקראת הדיונים על תקציב המדינה הנערכים בימים אלה. על אף שישראל מכירה במבקשי המקלט כ"זרים שאינם בני הרחקה" — היא לא מעניקה להם זכויות סוציאליות דוגמת קצבאות מהביטוח הלאומי, ביטוח בריאות ושירותי רווחה. עקב כך, כ–28 אלף מבקשי מקלט בוגרים, מרביתם מאריתראה ומסודאן, נותרים ללא סיוע רפואי, אלא אם מדובר במקרי חירום.

בשבועות האחרונים הנחה שר הבריאות ניצן הורוביץ את אנשי הוועדה המשותפת למשרדי הבריאות והאוצר לבחון פתרונות עבור האזרחים הזרים השוהים בארץ ולזרז את הגשת מסקנותיה עקב דיוני התקציב. הוועדה הבין־משרדית הוקמה בעקבות החלטת בג"ץ בעתירה של עמותת "רופאים לזכויות אדם" בעניין ההסדר הביטוחי לקטינים מבקשי מקלט.

הוועדה צפויה להכריע בין שתי אפשרויות מרכזיות. לפי החלופה הראשונה, יורחב ההסדר הביטוחי הקיים לקטינים שאינם בני הרחקה (המופעל בידי קופת החולים מאוחדת), במסגרת מתווה זה הורים משלמים סכום הנע בין 240-120 שקלים לחודש עבור כלל ילדיהם. האפשרות השנייה היא להרחיב את תחולת חוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שיחול גם על מבקשי המקלט הבגירים.

הורוביץ מעדיף למצוא פתרון שיכול להתקבל בהחלטה שלו בלבד — ללא צורך בהצבעה בממשלה — בגלל המצב הפוליטי הסבוך בקואליציה. לפיכך, האופציה הרלוונטית ביותר היא החלופה הראשונה, המכונה "מתווה מאוחדת". אם מתווה זה ייבחר צפוי להתקיים מכרז בין קופות החולים על הפעלתו. פתרון זה דורש גם את אישורו של שר האוצר אביגדור ליברמן, אך ההערכה היא כי לא צפויים להיערם קשיים מצד האוצר. "אנחנו צופים אומנם עימותים אבל מדובר בהחלטה שהיא בסמכות המיניסטריאלית של השר, אלה אנשים שלא הולכים לשום מקום ואנחנו רוצים לעשות את זה" אמר ל"הארץ" מקור במשרד הבריאות.

במשרד האוצר אמרו בעקבות פניית "הארץ" כי "העלות המוערכת של הפעלת ההסדר הביטוחי תלויה בגובה הכיסוי וברוחב האוכלוסייה שאותה רוצים לבטח ומגיעה לעשרות מליוני שקלים בשנה". ברופאים לזכויות אדם מעריכים כי אם כל מבקש מקלט ישלם 180 שקלים עבור ביטוח בריאות בחודש — המדינה תשלם כ–72 מיליון שקלים בשנה עבור הרחבת המתווה לבגירים.

ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת המחלקה לחסרי מעמד והמרפאה הפתוחה ב"רופאים לזכויות אדם" אמרה ל"הארץ" כי "הסדר ביטוחי ציבורי יאפשר נגישות לשירותי בריאות בקהילה באופן שיצמצם הידרדרות אל מצבי חירום רפואיים, וכך גם יפחית את מהעומס בחדרי המיון וימנע אשפוזים ארוכים יקרים ומיותרים".

מגיעים לכדי סכנת חיים
אם אכן יצליחו במשרד הבריאות להוציא את תוכניתם לפועל, כ-28 אלף מבקשי מקלט שחיים בישראל — ואינם זכאים כיום לטיפולים רפואיים שגרתיים — ייהנו מהביטוח. במצב הנוכחי, מבקשי המקלט אינם זוכים לטיפול רפואי מסודר בקהילה, ובהיעדר אפשרויות אחרות, הם נאלצים לפקוד את חדרי המיון בתדירות גבוהה לשם קבלת טיפול במצבי חירום. עם שחרורם מבתי החולים לא מתקיים מעקב של רופאים בקהילה אחר השינוי במצבם. עקב כך, הם נאלצים להמתין עד להידרדרות המשמעותית הבאה במצבם ולהגיע פעם נוספת לחדר המיון. בנוסף, אף גוף אינו משלם עבור הטיפולים בשעת חירום ובתי החולים נאלצים להפסיד את הכסף מתקציבם.

קיברום (שם בדוי), בן 31 מאריתראה, הובהל בינואר לחדר המיון בבית החולים איכילוב לאחר שסבל מדימום מוחי ספונטני שנבע, ככל הנראה, מבעיית יתר לחץ דם שלא טופלה. הוא נדרש לעבור הליך כירורגי משמעותי והועבר לאשפוז במחלקה פנימית. קיברום לא קיבל את השיקום שהיה זקוק לו משום שאינו מבוטח, אך מכיוון שלא ניתן היה לשחרר אותו לביתו — הוא נותר במחלקה שבה אושפז במשך 127 ימים. לאחר שחרורו נדרש לשלם 271,402 שקלים.

ברהנה, בן 33 מאריתריאה, חי בישראל משנת 2011 ומתגורר באשקלון. לפני כשנה נפל מגובה של שני מטרים בעת עבודתו והובהל לחדר המיון. ברהנה אושפז להמשך בירור והשגחה במחלקה הכירורגית בבית החולים ברזילי בעיר לשמונה ימים. במשך האשפוז הוא אובחן כסובל משחמת הכבד. מחלה שממנה סבל ככל הנראה שנים רבות אך לא אובחנה בהיעדר נגישות לטיפול רפואי. כחודשיים לאחר מכן חלה החמרה נוספת במצבו של והוא אושפז בבית החולים לחמישה ימים נוספים. בהיעדר ביטוח רפואי ברהנה אינו זכאי לטיפול תרופתי, לבדיקות ולמעקבים הנדרשים לאדם במצבו. הוא נאלץ כעת להגיע מאשקלון למעקבים חלקיים במרפאת המתנדבים של רופאים לזכויות אדם ביפו. סך החובות שנזקפו עד כה על שמו מגיע לכ–40 אלף שקלים.

צגה (שם בדוי), מבקשת מקלט בת 33, נשואה ואמא לארבעה סובלת זה כמה שנים מחולשה בגפיים. בעקבות כך היא הפסיקה את עבודתה ואיבדה את ביטוח הבריאות הפרטי שלה. בשנה שעברה, לאחר התקף שכלל ירידה בראייה ושיתוק בגפיים היא אושפזה ל–26 ימים ואובחנה כסובלת ממחלת נוירומיאליטיס אופטיקה. היא איבדה את הראייה בעין הימנית וכעת היא נדרשת לטיפולים תרופתיים יקרים. חובותיה עבור אשפוזים בשנים 2017–2018 עומדים על כ–300 אלף שקלים. על טיפוליה בשנתיים האחרונות עדיין לא התקבלה דרישת חיוב.

נזק כספי לבתי החולים
לפי נתונים שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישו ברופאים לזכויות אדם ובעקבות שאילתות שהגישו חברי כנסת, היקף הנזק הכלכלי הנגרם לבתי החולים הציבוריים עקב אי תשלום בגין אשפוז של מבקשי מקלט מגיע למאות מיליוני שקלים. הסכומים גדלים משנה לשנה: בשנים 2018–2019 הגיע סך ההכנסות האבודות של בתי החולים ליותר מ–157 מיליון שקל. ההערכות הן כי בעקבות הקורונה הנזקים הכלכליים גדלו באופן משמעותי. בנוסף, רבים ממבקשי המקלט איבדו את ביטוחי הבריאות להם היו זכאים במסגרת עבודתם עקב פיטוריהם בשנת הקורונה.

סקר שנערך לאחרונה בקרב מבקשי מקלט על ידי רופאים לזכויות אדם, ארגון א.ס.ף, עיריית תל אביב ועמותות נוספות הראה כי 46.4% מהמשיבים ויתרו בשנה האחרונה על טיפול רפואי או תרופות בשל המשבר הכלכלי החמור שהביאה הקורונה.

ממידע שנאסף על ידי רופאים לזכויות אדם עולה כי בשנים 2019 ו–2020 בית החולים איכילוב בתל אביב ספג לבדו הפסדים של יותר מ–30 מיליון שקלים בכל שנה כתוצאה מאי־תשלום עבור טיפולים בחסרי מעמד. לפי הנתונים שהגיעו לידי "הארץ", בין השנים 2013–2020 הגיע היקף החובות של בתי החולים עבור טיפול בחסרי מעמד ל-408 מיליון שקלים. בית החולים איכילוב הוא המוסד שספג את הפגיעה הכלכלית הקשה ביותר בטיפול בחסרי המעמד: 212 מיליון שקל בשמונה שנים. אחריו, בית החולים שיבא בתל השומר ובית החולים וולפסון בחולון עם גירעונות של עשרות מיליונים.

בדו"ח מבקר המדינה משנת 2014 נכתב כי "עולה חשש ממשי כי מתן גישה מצומצמת לשירותי בריאות לזרים שאינם בני הרחקה הסובלים ממחלות נפש, מחלות כרוניות מסוימות ולעתים אף למי מביניהם שנזקק לשיקום וסיעוד, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועם תנאי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות". ב–2016 מסר משרד הבריאות לוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת כי החל באיסוף נתונים כדי לגבש מדיניות כוללת וכי החל לבחון את האפשרות לבטח את הזרים בביטוח רפואי. בינואר 2017 מסר המשרד כי סיים למפות את הצרכים וכי יפעל בשיתוף פעולה עם משרדי המשפטים והפנים לגיבוש פתרון ביטוחי. ביולי באותה השנה, לפני ארבע שנים בדיוק, ציין משרד הבריאות בפני מבקר המדינה כי השירותים אותם הוא נותן כיום אינם מספקים את כלל הצרכים הרפואיים ולכן הוא פועל למציאת פתרון ביטוחי.

לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה