ילדי מבקשי מקלט ישולבו בבתי ספר במרכז וצפון תל אביב; בג"ץ: "מדוע רק בכיתה א'?"

בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירה נגד הפרדת מבקשי המקלט בבתי הספר בתל אביב. בדיון נכחו עשרות הורים שעומדים מאחורי הדרישה. בתשובה שהגישו משרד החינוך ועיריית תל אביב, עדכנו כי סיכמו על פיילוט לשילוב תלמידים בבתי ספר במרכז ובצפון העיר.

במסגרת ההסכמות בין העירייה והמדינה, 96 ילדים שיעלו בשנה הבאה לכיתה א' ישולבו במוסדות חינוך במרכז ובצפון העיר. במשרד הודיעו כי במהלך השנתיים של הפיילוט ייאספו נתונים וייערך מחקר שבסיומו יוחלט כיצד להמשיך. עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח והרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, שמייצגים את ההורים שערערו על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, לא הסתפקו בכך.

"נראה שגם בית המשפט הבין שהתוכנית המוצעת עכשיו, הפיילוט, אינה מספקת לחלוטין ושאין כל סיבה לא להרחיב את מספר התלמידים ולהחילו גם על כיתות גבוהות יותר", מסרו. "עם זאת נשמעה בדיון הטענה השערורייתית של משרד החינוך שיש לחקור אם אינטגרציה טובה לאוכלוסיה ייחודית זו. זו טענה מקוממת, שלא היתה נשמעת בהקשר של שום קבוצה אחרת באוכלוסייה".

הדיון התקיים מול הרכב של שלושה שופטים – יצחק עמית, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב. העותרים התרעמו על ההחלטה להשאיר את הילדים המבוגרים יותר, אחרי כיתה א', מחוץ לתוכנית. כבוב ביקש הבהרה גם בנושא זה, ולכך השיב ברנט כי לא יהיה מקום לכל תלמידי מבקשי המקלט בבתי ספר אחרים. עו"ד ערין ספדי עטילה, שייצגה את משרד החינוך, הסבירה את השארת התוכנית כפיילוט: "אין די מחקר כדי לומר שבהכרח התועלת שתצמח לילד תהיה עדיפה".

חסין ורייכמן הסבירו בדיון את השלכות הסגרגציה. "אנחנו מגדלים דורות של ילדים לא אלפביתים, דנים אותם לבורות. וכולנו נשלם על כך", אמרו. הם מתחו ביקורת על הגדרת השילוב כפיילוט שהמשכו בסימן שאלה. "יש שאלה מאוד בסיסית שמלווה את התיק: האם במבחן התוצאה יכול להיות מצב שבשנת 2023 יהיו מוסדות חינוך נפרדים? לא יכול להיות שבודקים כן הפרדה או לא הפרדה".

כיום, יותר מ-90% מילדי מבקשי המקלט בתל אביב לומדים בארבעה בתי ספר בדרום העיר. מוסדות אלה מופרדים לחלוטין – כלל התלמידים שנמצאים בהם הם ילדי פליטים ומהגרי עבודה. באותו זמן, הילדים של תושבי השכונה הישראלים הוותיקים נשלחים לגנים ובתי ספר אחרים.

את העתירה הראשונית הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב באוגוסט 2021 מאות תושבי תל אביב, לצד הארגונים "ספריית גן לוינסקי" ו"א.ס.ף" וחברות מועצת העיר. המדינה העבירה את האחריות לעירייה, בתור האחראית להליך השיבוץ בבתי הספר. כמו כן, המדינה הבהירה כי היא לא תממן הסעות לבתי ספר מרוחקים כשיש אפשרויות קרובות, בהתאם למדיניות משרד החינוך. במסגרת הסדר בין הצדדים אישרה העירייה 91 בקשות לשינוי רישום, אך העותרים התנו את העברת התלמידים בתשלום על הסעות – והסיכום לא יצא לפועל.

בשנה שעברה המחוזי דחה את העתירה וקבע כי אין עילה להתערבות בשיקולי העירייה. בערעור לעליון טענו העותרים כי המחוזי קבע שהרישום נעשה כדין – אך נמנע מלהתמודד עם טענת ההפליה שהועלתה בעתירה. הם ביקשו לאסור על מסגרות חינוך נפרדות ולהורות לעיריית תל אביב "ליישם מדיניות שיבוץ ושילוב שתבטיח את חובתה החוקית לספק חינוך איכותי ושוויוני לכלל ילדי העיר, הכוללות הסעות לבתי הספר אינטגרטיביים ברחבי תל אביב-יפו".

לדברי העותרים, הסיכום שהוגש לבית המשפט מבהיר כי פסק הדין שעליו ערערו היה שגוי. "הדיון היה מעודד בהיבטים שונים. המדינה ומשרד החינוך הבהירו מפורשות שניתן לערוך רישום אינטגרטיבי לתלמידים בהתבסס על תקנות הרישום, ובכך למעשה קרס פסק הדין של המחוזי. המדינה ומשרד החינוך גם הבהירו, שלימודים של מבקשי מקלט לצד אזרחי ישראל הם הפתרון הנכון והראוי הן להתמודדות עם הפערים שמאפיינים את תחילת חייהם והן לתחושת ההשפלה והניכור", הסבירו חסין ורייכמן.

"העניין הובא לבחינתו האישית של שר החינוך, שדן בו לעומקו", נכתב בתשובת משרד החינוך והעירייה. בתשובה התייחסו לסוגיה נוספת – תוכנית חדשה ונפרדת לבתי הספר של מבקשי המקלט. "משרד החינוך לצד עיריית תל אביב-יפו בוחנים במסגרת הפיילוט דרכים נוספות לטיוב המענה לאוכלוסיית חסרי המעמד. בין השאר יבחן המשרד יצירת תוכנית מותאמת לחלק מבתי הספר בהם יש ריכוז גבוה של חסרי מעמד", הודיעו. "בימים אלה שר החינוך בוחן פתרונות אפשריים גם לבתי הספר המעורבים בדרום העיר, בהם לומדים ילדי הקהילה בשיעור גבוה".

חסין ורייכמן הביעו דאגה מהמהלך. "מטרידה במיוחד גם הכוונה ליצור תוכנית לימודים מובחנת לתלמידים בבתי הספר הנפרדים, כזאת שלא תאפשר להם לפתח זיקה לישראל ותכשיר את יציאתם מהמדינה", אמרו. זה נשמע כמו הכנות לגירוש".