ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מבקשי המקלט נשארים לעת עתה בישראל. הקפאת התוכנית והמשמעויות

תאריך: 3.4.18 מקור: ynet, אמיר אלון

שמונה שעות וחצי בדיוק עברו אתמול בין הודעת לשכת ראש הממשלה על ההסכם שנחתם עם האו"ם לבין הודעת ראש הממשלה עצמו על הקפאתו, בעקבות הביקורת שספג מימין. לאחר הודעתו של נתניהו אמש לקראת חצות, נראה כי ישראל חזרה לאותה הנקודה שבה הייתה לפני כחצי שנה, בטרם אושרה תוכנית הגירוש של מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן ששוהים בישראל. כלומר, מבקשי המקלט יישארו לעת עתה בישראל בהיעדר מדינה שתסכים לקלוט אותם.

מהצד האחד, רואנדה, שאמש נתניהו חשף לראשונה שהיא המדינה שהייתה אמורה לקלוט את מבקשי המקלט במסגרת תוכנית הגירוש, חזרה בה מההסכם, ולכן אין לאן לגרש. מהצד האחר, ההסכם עם האו"ם להעברת חצי ממבקשי המקלט ששוהים בישראל למדינות מערביות הוקפא – כך שאין מדינה אחרת שתקלוט אותם. מאחר שאין כוונה לתת לכולם מעמד קבע, המשמעות היא שאין שבשלב הזה אין שום תוכנית להתמודדות עם הימצאותם בישראל. למעשה, השינוי היחיד שנגרם בעקבות תוכנית הגירוש הוא סגירתו של מתקן "חולות", ששר הפנים אריה דרעי אמר אתמול כי היה מיותר, ועלה למשלם המיסים יותר מרבע מיליארד שקלים.

"המדינה השלישית לא עמדה בלחץ" – כך הסביר אתמול נתניהו את הסיבה לביטול תוכנית הגירוש. "המדינה השלישית" היא כאמור רואנדה, שהייתה אמורה לקלוט את מבקשי המקלט גם ללא הסכמתם, על פי ההסכם שממשלת ישראל טוענת שחתמה עמה. אך רואנדה הכחישה את קיומו של הסכם כזה לכל אורך הדרך, וטענה כי לא תקבל מבקשי מקלט שיועברו אליה בכפייה. כך התמוטט לו התמרון המשפטי שמדינת ישראל בנתה כדי להתמודד עם החלטת בג"ץ, שאוסרת לגרש את מבקשי המקלט למדינה שאינה מוכנה לקבל אותם גם ללא הסכמתם.

שר הפנים אריה דרעי הודה במסיבת העיתונאים אתמול כי ישראל יודעת מזה כמה שבועות שרואנדה חזרה בה מההסכם. במהלך החודשים האחרונים הופעלו על רואנדה לחצים כבירים שלא לשתף פעולה עם תוכנית הגירוש הישראלית, והם כללו בין היתר אינספור פניות מצד מדינות באפריקה וארגוני זכויות אדם והפגנות מול השגרירויות שלה ברחבי העולם. במקביל הוגשה לבג"ץ עתירה שדורשת לחשוף את ההסכם עם רואנדה. המדינה מיאנה לעשות זאת וביקשה דחיות חוזרות ונשנות בהגשת התשובה לעתירה. וכך, הגירוש שהיה אמור לצאת לפועל ב-1 באפריל, נדחה למועד בלתי ידוע, כשבזמן זה התנהל משא ומתן מול נציבות האו"ם לפליטים לגיבוש ההסכם שהוצג אתמול וביטל את תוכנית הגירוש.

מההכרזה על תוכנית הגירוש ועד לביטול

בפגישה של נתניהו, דרעי ונציגי התושבים של דרום תל אביב שתומכים בהסכם הגירוש שמתוכננת היום ב-11:00 בקריה בתל אביב, ידונו המשתתפים בהסכם שנחתם עם האו"ם והוקפא. העיקרון הבסיסי של ההסכם הוא "אחד לאחד" – על כל מבקש מקלט שייצא מישראל, מבקש מקלט אחר ייקלט בישראל ויזכה למעמד. על פי הנתונים שהוצגו אתמול – 16,250 מבקשי מקלט יעזבו את ישראל ומספר זהה של מבקשי מקלט יישארו בארץ. השלב הראשון של יישום ההסכם היה אמור להתחיל בימים הקרובים, עם שחרורם של 280 מבקשי המקלט שהועברו ממתקן "חולות" לכלא "סהרונים" לפני כחודש וחצי, בשל סירובם לעזוב את ישראל. 

לפניכם מורה נבוכים למתווה שהוקפא:

העוזבים

על פי ההסכם, מבקשי המקלט יעזבו את ישראל למדינות מערביות, ולא לרואנדה ולאוגנדה, שעל בסיס ניסיון העבר עלה חשש כי לא יטיבו לקלוט אותם. המדינות שנתניהו ציין כדוגמאות במסיבת העיתונאים הן קנדה, גרמניה ואיטליה, שכבר היום מתמודדות עם אתגר קליטתם של מילוני מהגרים, בעיקר מאפריקה ומסוריה, בשיעור גבוה יותר מאשר ישראל, שכמות מבקשי המקלט בתחומה עומדת על פחות מחצי אחוז מהאוכלוסייה.

עם זאת, מאז ההודעה על ההסכם עם האו"ם, העיתון "קוריירה דה לה סרה" דיווח כי איטליה מכחישה כי היא שותפה לו ושגרירות גרמניה בישראל הודיעה אף היא כי הוא אינו מוכר לה. נציבות האו"ם לפליטים אישרה אמש את דבר חתימתו של ההסכם אך לא ציינה באילו מדינות מדובר. ישראל ציינה כי על נציבות האו"ם מוטלת האחריות לוודא כי ההסכם ייושם מול המדינות הרלוונטיות.

בשלב זה לא ברור האם הפרופיל של רוב העוזבים למדינות המערביות יהיה דומה לאלה שאמורים היו להיות מגורשים בשלב הראשון – גברים רווקים בגילאי העבודה. בכל מקרה, ציינו נתניהו ודרעי, כמות העוזבים תעלה על כמות המגורשים לפי התוכנית הקודמת. המתווה יתפרס על פני חמש שנים ויחולק לשלושה שלבים, כשהראשון בהם יהיה הוצאתם של 6,000 מבקשי מקלט ראשונים בשנה וחצי הקרובות.

הנשארים

מבקשי המקלט שיישארו יזכו למעמד חוקי כתושבים ארעיים או כבעלי אשרת שהייה זמנית. במקביל, במשך חמש השנים הקרובות המדינה לא תבדוק את בקשותיהם כלל, ובכך תפטור את עצמה מהצורך לבדוק האם יש להעניק להם מעמד פליט. במקום זאת, הם יקבלו מעמד באופן כוללני, בחלוקה על פי קבוצות. דרעי ציין כי הדבר יקל על מנגנון בדיקת בקשות המקלט, שבשל העומס הרב לא מתפנה לסרב לבקשותיהם של השוהים הבלתי חוקיים מרוסיה, אוקראינה וגאורגיה, שמספרם עומד על יותר מ-70 אלף.

אמנם במסיבת העיתונאים אתמול צוין כי מספר מבקשי המקלט שיישארו יהיה זהה לאלה שיעזבו, 16,250, אך על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לסוף שנת 2017, בישראל יש 34,187 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. מאחר והמספר של העוזבים הוא זה שמצוין באופן ספציפי בהסכם, נראה כי מספר הנשארים יהיה גבוה יותר.

פיזור מבקשי המקלט

המניע העיקרי לרצון לגרש את מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן, כפי שהוצג על ידי הממשלה, היה המעמסה שהם מטילים על התושבים באזורים שבהם הם שוהים, בראש ובראשונה דרום תל אביב. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה הנכונים מלפני כחודש – בתל אביב-יפו לבדה שוהים יותר מ-13,500 מבקשי מקלט, שמהווים למעלה משליש ממבקשי המקלט בישראל כולה, רובם בשכונות הדרומיות של תל אביב. ניסיונות לפזר את מבקשי המקלט באופן יותר שוויוני לא צלחו בעבר, בהם נוהל "גדרה-חדרה", שאסר עליהם לפרק זמן מסוים לשהות במרכז הארץ, אך בוטל בשל הביקורת הציבורית ו"המעמסה על ישובי הפריפריה".

כעת, הבטיחו נתניהו ודרעי, תוקם מנהלת שתטפל בפיזורם של מבקשי המקלט ברחבי הארץ. נתניהו הדגיש הערב באופן מיוחד את "הקיבוצים והמושבים" כיישובים שיקלטו את מבקשי המקלט, בסרטון שפרסם בדף הפייסבוק שלו, כתגובה לביקורת מימין על ביטול תוכנית הגירוש. רבים מהקיבוצים אכן הודיעו בשבועות האחרונים על נכונותם לקלוט מבקשי מקלט, כחלק מהמאבק שניהלה "התנועה הקיבוצית" נגד תוכנית הגירוש, וחלקם אף כבר עשו זאת.

דרעי ציין כי בסמכותו תהיה ההחלטה היכן מבקשי המקלט יגורו ובמה יעבדו, וכי הדבר יהווה חלק מתנאי הישארותם. במסגרת ההבנות עם האו"ם סוכם כי מבקשי המקלט יזכו גם להכשרה מקצועית והכוונה תעסוקתית.

שיקום דרום תל אביב 

הדיון הסוער בציבוריות הישראלית סביב תוכנית הגירוש התרכז סביב מוקד אחד – דרום תל אביב. הציבור והפוליטיקאים חיכו למוצא פיהם של תושבי האזור, שנעו בין "החזית לשחרור דרום תל אביב" שתמכה בגירוש לבין "דרום תל אביב נגד הגירוש" שמחתה נגדו. לאחר פיזורם של מבקשי המקלט ברחבי הארץ, הבטיחו נתניהו ודרעי שדרום תל אביב תשוקם, באמצעות מנהלת מיוחדת שתוקם ותעסוק בנושא, שבראשה יעמוד אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור הלאומי ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, וישולבו בה גם נציגי עיריית תל אביב והשכונות. נתניהו ודרעי ציינו כי הכסף שייחסך כתוצאה מביטול תוכנית הגירוש יופנה לשיקום האזור.

עם זאת, תושבים בדרום תל אביב הביעו אמש ספק כיצד ניתן יהיה לממש את החזון שנתניהו ודרעי הציגו לגבי האזור. רבים מהם ספקנים לגבי יכולת האכיפה של החלטת משרד הפנים על אותן "מכסות" של מבקשי מקלט ביישובים השונים. רבים ממבקשי המקלט כבר הכו שורשים בדרום תל אביב, בתחומים של תעסוקה, דיור וחינוך, ולא ברור האם ימהרו להיענות לדרישת המדינה לעזוב את האזור. בפרטי ההסכם שהוצגו לא מצוין באופן מפורש מה יהיו הסנקציות שלישראל יהיה מותר להטיל על אותם מבקשי מקלט, והאם הדבר יכול להעניק לה זכות לגרשם. בנוסף, העובדה שראשי רשויות מיהרו כבר אמש להודיע שלא יהיו מוכנים לקלוט את מבקשי המקלט, מורידה אף יותר את מפלס האופטימיות.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5218207,00.html