ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מאמר מערכת: חרפה ורעב

תאריך: 7.3.21 מקור: הארץ, מערכת

נתוני הסקר שעשה משרד הבריאות בשיתוף עיריית תל אביב יפו, ושבדק את רמת הביטחון התזונתי של מבקשי המקלט המתגוררים בדרום תל אביב, הם תעודת עניות למדינת ישראל. בחצר האחורית של העיר הלבנה מתחולל משבר הומניטרי חריף שכמעט אינו מעניין איש, והעיסוק בו בישראל של בנימין נתניהו נתפש כעיסוק שאינו לגיטימי.  

85% מ–40 אלף מבקשי המקלט ומהגרי העבודה המתגוררים בתל אביב סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, רובם ברמה החמורה ביותר — ובכללה סימני רעב. ובשפה שאינה מכובסת: לרוב חסרי המעמד בתל אביב אין מה לאכול ("הארץ", 5.3).

כבר באוקטובר התריעו ארגוני הסיוע למבקשי המקלט שכ–80% מהם מובטלים בעקבות המשבר בתחומי המלונאות והמסעדנות, ושרבים מהם איבדו זכאות לביטוח רפואי. מדובר באכלוסייה שאינה זכאית להגנה סוציאלית או לדמי אבטלה — כלומר המשמעות של אבטלה מבחינתם היא העדר מקור הכנסה חלופי או רשת ביטחון כלשהי. הארגונים התריעו שאוכלוסיית מבקשי המקלט עומדת על סף קריסה. ואמנם לפי הסקר כיום רובם מדלגים על ארוחות, מצמצמים בכמויות המזון ובסוגו, והמבוגרים מוותרים על אוכל לטובת הילדים, כדי שיחזיקו מעמד.

הבעיה היא שבאקלים הפוליטי הנוכחי, שבו שימור העליונות היהודית עומד בראש סולם העדיפויות הלאומני, בממשלה בורחים מהעיסוק בנושא הזה כמו מאש. הנתונים הקשים הובאו לידיעת משרדי הממשלה השונים, אך קשה למצוא מי שידאג למבקשי המקלט ולמהגרי העבודה, וקשה עוד יותר לגייס תקציבים לכך, כי מי שינסה לעשות כן עוד יתויג חלילה כ"שמאלני" עוכר ישראל.

בשל הפחד מתגובת התומכים בגירוש מבקשי המקלט ושותפיהם הפוליטיים במפלגות הימין, מעט הפעילות שבכל זאת נעשית מתבצעת מתחת לרדאר, באופן לא פורמלי. הנטל נופל רובו ככולו על ארגוני המגזר השלישי, והם קורסים מרוב עומס.

שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר הרווחה איציק שמולי, השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי־אבקסיס ושר המשפטים בני גנץ, וכמובן ראש הממשלה נתניהו — מוכרחים כולם להתעורר מחלום הבלהות הלאומני שישראל שרויה בו, ולתקן לאלתר את הדרך המחפירה שבה נוהגים בישראל כלפי האנשים שבתחתית שרשרת המזון. הטיפול הפוליטי והמוסרי באוכלוסיית מבקשי המקלט מחייב שינוי גישה של 180 מעלות, הן מבחינה ביורוקרטית בכל הנוגע לקבלת מעמד, הן מבחינת הענקת הגנה סוציאלית ובריאותית — אך לא פחות מזה ברמת השיח הציבורי, הנגוע בשנאת זרים ובגזענות. שום אדם בישראל אינו צריך להיות רעב.

https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.9595962