ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מאות מבקשי מקלט עתרו נגד ההפרדה בין ילדיהם לילדי ישראלים בבתי ספר בתל אביב

תאריך: 3.8.21 מקור: הארץ, בר פלג

מאות מבקשי מקלט הגישו היום (שלישי) עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ההפרדה שמנהיגה עיריית תל אביב בין ילדי זרים לבין ילדי ישראלים בבתי הספר בעיר. ההפרדה נחשפה בתחקיר "הארץ" בדצמבר, וממנו עלה כי 91.5% מילדי מבקשי המקלט בעיר לומדים בבתי ספר שבהם אין תלמיד ישראלי אחד. 

העותרים הם 325 הורים לילדים במסגרות חינוך חובה בגילי גן ובתי הספר היסודיים בעיר, רובם נולדו בישראל. הם דורשים לאסור כבר משנת הלימודים הקרובה על קיום מסגרות חינוך נפרדות לילדי מבקשי מקלט ומבקשים מבית המשפט לחייב את העירייה לקיים הליך של רישום ושיבוץ תלמידים אשר יבטיח כי ילדיהם ילמדו לצד תלמידים ישראלים. לעתירה הצטרפו ארגוני זכויות אדם, פעילים חברתיים, כמאה הורים שילדיהם לומדים במוסדות החינוך בעיר וכן שלושה חברי מועצה מסיעת "אנחנו העיר", היושבים באופוזיציה.

לפי התחקיר שפורסם ב"הארץ", מנתונים רשמיים של העירייה עלה כי מתוך 2,433 ילדים של מבקשי מקלט ומהגרים בחינוך היסודי, 2,228 (91.5%) למדו בשנה שעברה בבתי ספר לזרים בלבד. 205 האחרים שולבו בשבעה בתי ספר לצד ילדים ישראלים בשכונות מגוריהם, ובלבד ששיעורם עומד "במכסה המותרת". שיעור הילדים הזרים בבית ספר יכול להיות עד כ-30% מכלל התלמידים. בעירייה טענו כי ההרשמה מתבצעת על בסיס מקום המגורים בלבד - אך בהקלטות שהגיעו ל"הארץ", הודו בכירים במינהל החינוך העירוני: "בנינו בתי ספר לאוכלוסייה הזרה".

בעתירה מצורפות דוגמאות להפרדה בין תלמידים, שחלקן הופיעו גם בתחקיר. כך למשל, בעתירה נכתב כי ילדי מבקשי מקלט משובצים ב-56 גנים נפרדים, אף שקיימים גני ילדים הסמוכים יותר לביתם שבהם לומדים ילדים אזרחי ישראל.

לעתירה צורפו תצהירים של מבקשי מקלט. אלסה, אם לבת משכונת התקווה, כתבה בתצהיר: "בגן שבו שולבה בתי, סליהום, לומדים רק ילדים שאינם אזרחים בישראל, למרות שיש גני ילדים בשכונת התקווה. כשהיא שולבה בחינוך חובה, היינו צריכים לקחת אותה לגן בשכונת נווה שאנן ברגל, שם אין ילדים ישראלים". שני עותרים נוספים הצהירו כי הם נאלצים ללכת מרחק של כ-1.5 ק"מ מביתם לגן ילדים בנווה שאנן, אף שבשכונת התקווה, שם הם גרים, יש גנים ישראלים.

לילה, אמא לעמיר, בן 8.5, כתבה בתצהיר לבית המשפט כי בנה "מאוד עסוק במשמעויות של הפרדתו מילדים בעלי אזרחות, לגבי הזהות שלו והחיים שלו במדינה. הוא מבין שלמרות שהוא נולד וגדל פה כמו כל ילד ישראלי, הוא לא רצוי פה ולא שייך. אני רואה שזה מטריד אותו".

ארסמה, אמא לילד בן שמונה, סיפרה בתצהיר כי בנה "מרגיש נחות ופחות שווה לעומת ישראלים. הוא מרגיש שהם למעלה ואנחנו למטה". אופומיה, אם לארבעה ילדים, הוסיפה וכתבה כי "חשוב לנו שהילדים שלנו ירגישו כמו כולם. שלא יכאב לילדים, שמרגישים שהם שונים כי שמים אותם בנפרד".

לעתירה צורפה חוות דעת של מרסלו וקסלר, ד"ר לחינוך המתמחה בילדים בסיכון, שמבהירה את חשיבות הלימוד באינטגרציה ככלי הכרחי למימוש הפוטנציאל של ילדים בסיכון. לפי וקסלר, מסגרות עם אינטגרציה "מביאות לסגירת פערים שפתיים ולהפנמת הקודים של התנהגות המצופה בחברה". חוות דעת נוספת שצורפה לעתירה נכתבה על ידי ד"ר חגית גור זיו, מומחית לפדגוגיה, שגורסת כי הפרדה עלולה להוביל בין השאר לרמת חינוך נמוכה. 

עורכי הדין הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וטל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגים את העותרים, מסרו בעתירה כי "הפרדה בחינוך על רקע מוצא וגזע וקיומם של מוסדות חינוך שונים לילדים לבנים ולילדים כהי עור אינם חוקיים, סותרים את הוראות הדין והפסיקה, מתעלמים מהידע הנצבר בישראל ובעולם על מצבם של ילדי מבקשי המקלט, פסולים מוסרית ואינם עומדים בהלימה עם מודלים לשילובם בחינוך ובחברה הנוהגים במדינות מפותחות, שמתמודדות עם גלי הגירה בשיעורים גבוהים פי כמה מאשר ישראל".

הארגונים ספריית גן לוינסקי וא.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, שנמנים גם כן על העותרים, מסרו כי "ילדי מבקשי המקלט נולדו בישראל והולכים לחיות פה כל חייהם. מערכת החינוך פתחה את דלתה בפניהם ואסור שהדלת הזו תוביל לכיתות מופרדות, אפליה בחינוך והדרה. רק שילוב והכלה מלאים של ילדי מבקשי המקלט במוסדות החינוך שבהם לומדים ילדי אזרחים ישראלים יצמצמו את הפערים ויאירו את עתידם של הילדים החיים בקרבנו". עוד הוסיפו הארגונים כי "עיריית תל אביב יפו היא עירייה חזקה שיכולה וצריכה למצוא דרך לשלב את הילדים כך שמערכת החינוך העירונית כולה, ולא רק האזורים המוחלשים ביותר בעיר, תישא באחריות לאתגר הזה".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר  בתגובה כי העתירה טרם התקבלה, "לכשתתקבל, היא תיבחן והעירייה תגיב לה בבית המשפט כנדרש". עוד נמסר כי "העירייה דוחה כל טענה להפרדה, לכאורה, בשים לב לכך ששיבוץ כלל ילדי העיר מבוצע על פי אזורי הרישום וזאת בהתאם לדין החל והקובע ולהנחיות משרד החינוך". בתגובה לתחקיר "הארץ" מסרה אז העירייה כי 200 ילדים מבקשי מקלט, פחות מ-10% מכלל הילדים בגילים הרלוונטיים, לומדים בבתי ספר אינטגרטיביים.

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.10074299