ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בג"ץ: אם המדינה לא תכריע בבקשות המקלט של יוצאי דארפור - הם יזכו לתושבות ארעית

תאריך: 25.4.21 מקור: הארץ, לי ירון

בג"ץ קבע היום (ראשון) כי על המדינה להכריע בבקשות המקלט של יוצאי חבל דארפור וחבל הרי הנובה והנילוס הכחול עד לסוף השנה. אם החלטה לא תתקבל עד למועד זה, קבעו השופטים, יזכו מבקשי המקלט מסודאן לתושבות ארעית. בפסיקה, שהתקבלה פה אחד, הורו השופטים אסתר חיות, ג'ורג' קרא ויעל וילנר לקבל הכרעה בבקשות המקלט או לגבש פתרון אחר שיאפשר את יציאתם של המבקשים מישראל ל"נוכח הימנעות המדינה מקבלת החלטה - עקרונית או פרטנית - בבקשות, אשר הוותיקה שבהן תלויה ועומדת למעלה מעשור".

פסיקת בג"ץ נוגעת לבקשותיהם של 2,445 מבקשי מקלט שהוגשו לפני יוני 2017. השופטים הדגישו כי הענקת התושבות הארעית היא פתרון זמני, שמקנה זכויות בסיסיות למבקשי המקלט שהטיפול בעניינם מתעכב זמן ממושך במיוחד. עוד ציינו השופטים כי ניתן לשלול את התושבות הארעית ככל שיוחלט לדחות את בקשתו של מבקש המקלט.

בפסיקתם קבעו השופטים כי המדינה גררה רגליים בטיפול בבקשות המקלט והציגה נימוקים משתנים לאורך השנים לעיכוב בהכרעה בהן. בפסק הדין נכתב שהמדינה לא גיבשה מדיניות כללית ביחס לכל מבקשי המקלט בישראל. הוזכרה בו גם הודעה שפרסמה המדינה באוקטובר 2018 על כוונתה להכריע בבקשות המקלט בהתייחסות לנסיבות הפרטניות של כל מקרה. חרף הודעה זו, ולאחר קיום מאות ראיונות עם מבקשי מקלט, המדינה לא השיבה לבקשות עד לשלב זה - למעט אחת שנענתה בחיוב.

הנשיאה חיות כתבה בפסק הדין כי "העיכוב המתמשך בהכרעה בבקשות המקלט של יוצאי דארפור הוביל לחוסר ודאות ואולי אף לערעור היציבות בניהול העניינים של אדם הממתין לתשובת הרשות, ועל כן גרם לנזק משמעותי למבקשי המקלט. זאת, בפרט משום שהבקשות הטעונות הכרעה נוגעות לזכויות האדם הגרעיניות והבסיסיות ביותר שלהם". לדברי חיות, "אילו בקשות המקלט של יוצאי דארפור היו נבחנות, ייתכן שלפחות חלקן היו מתקבלות". הנשיאה ציינה עוד כי לא ניתן להמשיך ולהתבסס על טענת חוסר הוודאות בנוגע למצב בסודאן כנימוק להפסקת הטיפול בבקשות המקלט, שכן יש להכריע בבקשות גם במקרה של כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודאן. 

בג"ץ נדרש לסוגיה בעקבות שתי עתירות בנושא: אחת שהוגשה על ידי עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ, שביקשה להורות למדינה להכיר בדארפורים כפליטים; ושנייה של משרד תומר ורשה עורכי דין, שדרשה להעניק להם תושבות זמנית. עו"ד ורשה בירך היום על פסק הדין. "זהו יום מוצלח עבור זכויות האדם בישראל ומבקשי המקלט מדארפור בפרט. בג"ץ קבע היום כי לא ניתן לעשות שימוש לרעה בסמכות ולהימנע במשך שנים מהכרעה בבקשות מקלט, תוך כדי פגיעה קשה במבקשים, ותוך גרימת חוסר ודאות וערפל נורמטיבי", אמר.

הוא הוסיף כי פסק הדין נותן "מענה ראוי למחדל מתמשך של המדינה, שמצד אחד חתומה על אמנת הפליטים ומצד שני מסמסה את כל הבקשות המוצדקות מטעמיה שלה". עורכות הדין פומרנץ ופומרנץ מסרו כי הן "מברכות על ההחלטה ומקוות שמשרד הפנים יכבד אותה, כדי שניצולי רצח העם בסודאן לא ימשיכו לשמש כלי משחק בזירה הפוליטית הפנימית בישראל".

כיום חיים בישראל כ-4,400 אזרחי סודאן, המהווים כחמישית מאוכלוסיית מבקשי המקלט בארץ. הם ברחו מסודאן בגלל רצח העם המתחולל מאז 2003 בחבל דארפור, בהרי הנובה ובנילוס הכחול. ללא הכרעה בבקשותיהם, מרבית מבקשי המקלט מסודאן חיים בישראל ללא מעמד או זכויות, ומאז פרוץ מגפת הקורונה מצבם הוסיף להידרדר.

בעשור האחרון נמתחה ביקורת נוקבת על גרירת הרגליים המתמשכת בבדיקת בקשות המקלט על ידי מבקר המדינה, האו"ם ובית המשפט העליון. לאורך העשור האחרון סיפקה המדינה לבתי המשפט שורה ארוכה של נימוקים משתנים ואף סותרים לעיכוב, ומקורות ברשות האוכלוסין וההגירה הודו בחדרים סגורים כי לא מדובר בנימוקים רציניים, אלא בתירוצים משתנים שנועדו למנוע את אישור הבקשות.

בין 2012 ל-2017 שבו וטענו נציגי המדינה בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ כי בקשות מקלט של יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול עודן נבחנות. ב-2015 התחייבה המדינה להכריע עד פברואר 2016 בבקשות המקלט שהוגשו עד אז, אך לא עשתה זאת. במשך השנים האלה טענה המדינה כי העיכוב נובע מהרצון לגבש "מדיניות עקרונית ורוחבית" בעניין מבקשי המקלט. ואולם, באוקטובר 2018 שונתה עמדת המדינה ונטען כי הוחלט לנקוט במדיניות פרטנית, אשר לצורך החלתה נדרש גיבוש קווים מנחים עקרוניים לבחינת כל בקשות המקלט.

בפסק הדין שניתן היום, הנשיאה חיות מתחה ביקורת על אופן הטיפול בבקשות. לדבריה, במהלך כל השנים המדינה נמנעה מלהכריע בנושא, ונימקה זאת "בטעמים כאלה ואחרים שהשתנו לאורך השנים". בדצמבר 2018 החלה רשות האוכלוסין לבדוק מחדש בקשות מקלט של אזרחי סודאן, יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול - רק לאחר שהוגשו נגדה שתי עתירות לבג"ץ בגין אי-הכרעתה במשך שנים בבקשות אלו - בהן התקבלה ההכרעה היום.

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.9745111?