03.04.22, בר פלג, הארץ
היא יושבת בפינת החדר על כיסא הגלגלים שאותו אינה עוזבת. רגל אחת מונחת למרגלותיו, רגלה האחרת נקטעה לפני כשלוש שנים. היא חלתה בסוכרת ולאדם במעמדה (או חוסרו של כזה) לא נותרה בעצם ברירה אחרת. מאז מצבה החמיר; בהדרגה היא מאבדת את מאור עיניה. זוהי ט' (השם המלא שמור במערכת), בת 68 שחיה בדירה צנועה בשכונת התקווה בתל אביב. היא ערירית, בודדה ונמצאת בסיכון מתמיד לאבד גם את המעט שעוד יש לה ולהידרדר לחיים ברחוב.
היום נכותה מקשה עליה מאוד להתנייד, ודאי לעבוד. "אני לא עושה כלום במהלך היום", היא מספרת. "אני תלויה בחברות שיקחו אותי לקנות אוכל". לאורך השיחה היא ממררת בבכי, שבה ואומרת "קשה לי" ומודה שללא תמיכת הקהילה המקומית היה קשה הרבה יותר. "אולי מחר אמות, אולי אמות מקור, קר לי בבית".
עכשיו הוא ממתין, לא לרופא או לניתוח, אלא להכרעת בית המשפט. תחילה ביקשה המדינה לקבוע דיון למחצית השנייה של 2022. בתחילת החודש שעבר הבהירה המדינה בתגובה שהגישה כי באחרונה החליטה ועדה בין־משרדית להחיל ביטוח בריאות על זרים שאינם בני הרחקה, כפי שפורסם ב"הארץ". אולם המועד שבו ייצא הדבר לפועל אינו ידוע. לפי גורם בלשכת שר הבריאות, המכרז ליישום התוכנית אמור לצאת לדרך בשבועות הקרובים. עד שיוכרז הזוכה ותיושם התוכנית — אולי כבר יהיה מאוחר מדי עבור האנשים שזקוקים למענה מיידי. אלה שאינם יודעים לאן לפנות היום.
בשבוע שעבר הגיש עו"ד נמרוד אביגאל, המייצג בבג"ץ את רופאים לזכויות אדם ואת ארגון הסיוע לפליטים – היא"ס, בקשה חדשה לבית המשפט. הוא טען כי מאז הגשת העתירה המשיבים (משרדי הרווחה והבריאות) גוררים רגליים בטענה כי מדובר בסוגיה סבוכה. זאת הגם שמדובר בפחות מ–300 איש ובשעה שלפליטים האוקראינים נמצא מענה מיידי. רק בשבוע שעבר פרסם משרד הרווחה "פנייה דחופה" לאיתור נותני שירותים רפואיים לפליטים החדשים במכרז מהיר — שתוצאותיו צפויות להתקבל בתוך ימים. ומה על הפרק? 20 מרכזים בפריסה ארצית שיספקו רפואה דחופה, שירותי מעבדה, בדיקות הדמיה ועוד ועוד.
"הנה לפתע פתאום", כתב אביגאל לבג"ץ, "הזמן דוחק במשיבים ואלה הצליחו לגבש במהרה מדיניות להסדרת ביטוח רפואי לבני 60 ומעלה ומענים סוציאליים לאזרחי אוקראינה. אותם פתרונות גובשו במהירות כפי שנכון וראוי בתוך פחות מחודש מכניסתם לישראל, הודעה לתקשורת יצאה באופן מהיר".
על ההבדלים ביחס לשתי האוכלוסיות אפשר ללמוד גם מהנתונים הבאים: האוקראינים בני 60 ומעלה ייהנו ממעין ביטוח בריאות מלא — שיסופק על ידי חברות פרטיות שעמן יתקשר משרד הרווחה. עבור כל יתר האוקראינים, כ–15 אלף (מתוכם כבר הגיעו לישראל כ–11 אלף) יוקצבו ארבעה מיליון שקלים למשך שלושה חודשים. זה בדיוק הסכום שהוקצב למרפאת "טרם" אחת למשך שנתיים (2016–2017), שאמורה היתה לספק מענה למספר גדול יותר של מבקשי מקלט. עתה דורשים אביגאל ועורכי הדין הנוספים לדעת מדוע המדינה אינה משווה את התנאים למבקשי המקלט, הרי אלה אזרחים זרים שאינם בני הרחקה וכך גם אלה. "הפער בטיפול בין שתי הקבוצות צורם, בלשון המעטה", הסביר. "רבות כבר נכתב ועוד ייכתב על היחס השונה בין פליטים 'שחורים' לפליטים 'לבנים', ולמרבה הצער ישראל אינה ייחודית בכך". שופטי בג"ץ דרשו מהמדינה להגיב השבוע לטענותיו.
טלי אהרנטל, מנכ"לית עמותת אס"ף שהיא בין העותרים, אומרת כי האופן שבו דאגה המדינה במהירות לפליטים מאוקראינה "הוא הוכחה לכך שישראל יכולה לדאוג לשלומם ולרווחתם של מי שנמלטו ואינם יכולים לחזור לארצם", ומוסיפה כי "החלת המיזם על קבוצה אחת בלבד מעוררת פליאה בלשון המעטה".
טלי אהרנטל, מנכ"לית עמותת אס"ף שהיא בין העותרים, אומרת כי האופן שבו דאגה המדינה במהירות לפליטים מאוקראינה "הוא הוכחה לכך שישראל יכולה לדאוג לשלומם ולרווחתם של מי שנמלטו ואינם יכולים לחזור לארצם", ומוסיפה כי "החלת המיזם על קבוצה אחת בלבד מעוררת פליאה בלשון המעטה".
מלשכת שר הבריאות נמסר: "אין הבדל בין פליט לפליט, ואנחנו מחויבים לתת מענה לכל אדם שמגיע לישראל לבקש מקלט. זה הדבר המוסרי, המקצועי, הרפואי וגם הכלכלי לעשות. על כן, בהנחיית שר הבריאות, מקדם משרד הבריאות הסדר ביטוח רפואי למבקשי מקלט באמצעות קופת החולים, בדומה להסדר הקיים כיום לילדים חסרי מעמד. ההחלטה תצא להליך מכרזי בקרוב לקביעת נותן השירות וגובה התשלום, ובסיומו, לאחר שנים שהנושא הוזנח, יינתן מענה רפואי הולם לאוכלוסיית הפליטים בישראל".
חזרה למעלה
