16.01.25, הדר אביאל, עו"ד הילה אראל, גלעד פלומבו ואוליאנה דריוצ'קובה
תמונת מצב – פליטות אוקראיניות בישראל – ינואר 2025
כמעט שלוש שנים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, פליטים אוקראינים השוהים בישראל מוצאים את עצמם ללא מעמד מוסדר, זכויות או ודאות לגבי העתיד. הפליטוּת מהמלחמה בארץ מולדתם – וההתמודדות עם מלחמה נוספת במקום מקלטם – מעצימות את מצבם הפגיע ממילא, שרק הולך ומחמיר.
בתוך כך, נכללת קבוצת הפליטים האוקראינים, המורכבת ברובה מנשים וילדיהן (כ- 65% ע"פ נתונים של רשות האוכלוסין מתאריך ה-31.7.24 בתשובה לבקשת חופש מידע של פורום ארגוני הפליטים) ועל כן בנייר זה תכונה קבוצה זו: "הפליטות האוקראיניות". המלחמה בישראל הוסיפה להחמיר את מצבן ההומניטרי והנפשי של הפליטות האוקראיניות השוהות פה, והמלחמה בישראל גם הסיטה את תשומת הלב העולמית מן הפלישה הרוסית לאוקראינה (אל הסכסוך הישראלי-פלסטיני), כך שפליטות אוקראיניות נותרו יחסית לבדן במערכה.
בישראל שוהים כיום כ- 23,000 אזרחי אוקראינה ששוהים כאן כחוק תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה שכן מדינת ישראל מכירה בכך שאין אפשרות לגרשן לאוקראינה והן מועסקות כחוק לפי מדיניות אי אכיפה של שר הפנים.
בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה ותחילת הגעתן של הפליטות האוקראיניות ארצה, סיפקה מדינת ישראל מעטפת סיוע לפליטות, שכללה שירותי בריאות, תווי מזון וסיוע בדיור במקרי קצה. עם הזמן הצטמצמו שירותי הסיוע עד שלא נותר מהם כמעט דבר.
במקביל, הסיוע שסופק לפליטות על ידי קרובים ומתנדבים, שבתחילת הדרך סייעו בביגוד, מזון וקורת גג, התדלדל במהלך השנתיים שחלפו, וכך גם כוחה של החברה האזרחית להחליף את מקום המדינה ולספק את מערכת התמיכה הנחוצה לפליטות.
לא זו אף זו, מאז פרוץ המלחמה בישראל ב-7.10.23, פליטות רבות איבדו את מקום עבודתן בניקיון מסעדות, בתים ועוד. אובדן ההכנסה והיעדרה של רשת ביטחון כלכלית-סוציאלית, מגבירים את הסיכון של הפליטות האוקראיניות וילדיהן – קבוצה הנמצאת ממילא בסיכון כפול – לאי ביטחון תזונתי קיצוני, ואף פינוי עקב חוסר יכולת לשלם שכר דירה וניצול.
רפואה וביטוחי בריאות: המדיניות שהופנתה בשלוש השנים האחרונות כלפי הפליטות האוקראיניות מאופיינת בעמימות והחלטות של הדקה ה-90 ומותירה את המוחלשות והמוחלשים ביותר בחברה במצב תמידי של אי-ודאות. כך, למשל, בתחילת חודש אוגוסט 2023, הופסק במפתיע הסדר שירותי הבריאות והוביל לעצירה פתאומית של טיפולים רפואיים ולסיכון חייהם של מטופלים. רק לאחר מאבק ציבורי, לחץ מצד ארגוני החברה האזרחית, שגרירות אוקראינה והגשת עתירה משפטית – חודש ההסדר עד סוף שנת 2023. בחודש ינואר 2024, רק בעקבות עתירה משפטית נוספת, חודשו פעם נוספת שירותי הבריאות – עד ל-31.3.24.
בעקבות העתירה של ארגוני החברה האזרחית נתן בית המשפט ביום 27.3.24 צו ארעי, שנמצא בתוקף עד היום המורה למדינה להמשיך בכיסוי הביטוחי לטיפולים רפואיים שכבר החלו או נקבעו עבור פליטי אוקראינה אשר חוסים תחת מדיניות אי הרחקה. בפועל המדינה אינה מכבדת את צו הביניים ואינה מספקת את שירותי הבריאות שניתנו בעבר עד להחלטה בעתירה.
בתשובה לעתירה זו ולעתירה נוספת שהתנהלה בנושא מתן גישה לביטוחי בריאות לקשישים אריתראים, התקינה המדינה את "תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ"ד- 2024". התקנות עצמן מחריגות את כלל מבקשי המקלט בין הגילאים 18-60 כך שהן מדירות את מרבית אוכלוסיית הפליטות האוקראיניות. ההחרגה נובעת מתוך התפיסה שכל מי שנמצא בגילאים הללו אמור לעבוד ולקבל ביטוח בריאות מהמעסיק שלו. אין בתקנות התייחסות למי שאינו יכול לעבוד (לרוב בעקבות מצב רפואי) או למצב ההעסקה הפוגענית אליה חשופות פליטות אוקראינה שהופכות תלויות במעסיק על מנת לקבל גישה לביטוח בריאות.
בנוסף גם מי שהיה זכאי להירשם לתקנות הבריאות (ילדים וקשישים) נתקל בקשיים רבים בהרשמה ובתקלות בירוקרטיות שקשורות בסינכרון בין קופת חולים לאומית שמספקת את הביטוח החדש לבין רשות האוכלוסין. למרות שתקנות משרד הבריאות פועלות כבר למעלה מחצי שנה, פליטים ופליטות מאוקראינה נתקלים בקשיים משמעותיים בקבלת ביטוח רפואי, במיוחד לילדים ולמבוגרים מעל גיל 60. פעמים רבות, פניות למוקדי השירות ולסניפי קופות החולים נענות בסירוב. עובדי הקופות אינם תמיד מודעים לקיומו של השירות המיועד לפליטים ופליטות אוקראינים. חוסר מידע זה מוביל לכך שרבים ורבות מהם אינם מצליחים לקבל את השירותים המגיעים להם.
מנתונים שעולים מתוך מחקר על עוני ואי ביטחון תזונתי בקרב פליטים בישראל שנערך ע"י א.ס.ף ומכון אדוה במהלך שנת 2024, ויפורסם בקרוב, עולה כי כ- 65% מהמשיבים מוותרים על טיפול רפואי עקב מצבם הכלכלי ורק כ- 56% מהנשים מבוטחות בביטוח רפואי (לפי המחקר כ-80% מהילדים מבוטחים בביטוח בריאות כלשהו).
אשרת תייר: ביום 7.2.24 נקבע ע"י השופטת מיכל אגמון גונן, שרשות האוכלוסין וההגירה תנפיק לכלל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת ההגנה הזמנית, וכל עוד ההגנה 29 הזמנית בתוקף, אשרה מסוג 2א5, וזאת לא יאוחר מיום 3.3.24. אולם, כמעט שנה מאז שניתן פסק הדין , וע"פ הנתונים שניתנו לפורום ארגוני הפליטים ב-31.7.24, רק כ-1800 פליטות ופליטים אזרחי אוקראינה מחזיקים באשרה זו. עוד נציין, כי אשרה זו אינה מעניקה זכויות או וודאות וגם היא מחודשת אחת לתקופה. בסוף השנה שעברה חידש שר הפנים את מדיניות אי האכיפה כלפי אזרחי ואזרחיות אוקראינה הנמצאים בישראל עד לסוף שנת 2025. מכל מקום, האשרה אינה מעניקה שיפור מהותי במעמד הפליטים והפליטות האוקראינים בישראל, והדרישה מהם בד בבד לחתום על מסמך הסכמה לגירוש מרצון, מעוררת בהם תחושת פחד ולחץ שמביאה אותם להמנע מלהוציא אשרה זו, ולבוא במפגש עם הממסד.
החיים במעמד של "תיירת", במשך כמעט שלוש שנים , ללא אשרת שהייה פיזית, מגבירים את הסיכון (שהפליטות מצויות בו ממילא) להעסקה פוגענית ולניצול. ללא אשרה מסודרת, מתקשות פליטות אוקראינה במציאת עבודה ודיור, נגישותן לשירותים בנקאיים מוגבלת, וכך גם קבלת שירותים ציבוריים.
תעסוקה: מאז שהגיעו ארצה, כמעט 3 שנים, אין לפליטות אישורי עבודה. במקום להסדיר את העסקתן ולהעניק להן אישורי עבודה, הוכרזה לגביהן מדיניות "אי-אכיפה" – בדיוק כמו המדיניות "הזמנית" שהוכרזה לגבי הפליטים מאפריקה (עוד בינואר 2011, ונמצאת בתוקף עד היום). משמעות הדבר היא, שאין לפליטות האוקראיניות אישורי עבודה, אך הן רשאיות לעבוד ללא כל אמצעי אכיפה, נגדן או נגד מעסיקיהן. זאת, כל עוד המלחמה באוקראינה נמשכת ונשקפת להן סכנה בארץ מולדתן.
מדיניות אי-האכיפה העמומה מגדילה גם היא את הקושי במציאת עבודה ואת הסיכון להעסקה פוגענית ולניצול. לפי הנתונים שנאספו עד כה בא.ס.ף, 39% מהפונות האוקראיניות אינן עובדות ו- 26.2% מהפונות מועסקות באופן "לא חוקי". כלומר, אף שלפליטים ופליטות אוקראינים במעמד תייר יש אישור לעבוד באופן חוקי, מעסיקים רבים מסרבים להעסיקם בשל העדר אשרות עבודה רשומות בדרכוניהם. מעסיקים רבים אינם מכירים את הנהלים או את האפשרות להעסיקם בכלל, מה שמקשה עליהם למצוא עבודה ולהתפרנס בכבוד.
מערכת הבנקאות: הגישה לשירותים בנקאיים ממשיכה להוות אתגר עבור רוב הפליטים והפליטות האוקראינים. בנקים וסניפים רבים מסרבים לפתוח עבורם חשבונות בנק, מה שמגביל את יכולתם לנהל חיי יום-יום תקינים.
ילדים וחינוך: על פי ההערכות, כ-3,000 ילדים אוקראינים הגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. זאת, כאשר ילדים ששהו בארץ 3 חודשים ויותר, יכולים להירשם במערכת החינוך הציבורית.
לפי שאלונים שהעברנו בשנה שעברה בא.ס.ף, בקרב 57 אימהות פליטות אוקראיניות (של 87 ילדים שהגיעו עמן לישראל, שניים או שלושה ילדים במשפחה), עולה, כי כיום רוב הילדים – כ-89.5% לומדים במערכת החינוך הישראלית ורשומים לגנים ובתי ספר באזור מגוריהם. משמעות הדבר היא שכ-10% מילדי הפליטים והפליטות האוקראיניות אינם נמצאים במסגרות חינוכיות בישראל למרות חוק לימוד חובה. הסיבות שבגינן הם אינם לומדים במערכת החינוך הישראלית הן מגוונות, אם כי מעלות סימני שאלה רבים:
יש ילדים שלא נמצאה עבורם מסגרת מתאימה בשכונת מגוריהם (למשל בשכונות חרדיות); יש ילדים שנמנעים מלהגיע לבית הספר בגלל שהם סובלים מבריונות והטרדה מצד ילדים אחרים (מצוקה שגוברת בשל היעדר תיווך הולם מטעם צוותי החינוך, לרוב בשל פערי שפה), ונמנע מהם לעבור לבית-ספר אחר; ויש ילדים שבתי-הספר פשוט סרבו לקבל אותם בטענה שאין כניסה לילדים השוהים בישראל על תקן "תיירים" (ולא מטעם חוק השבות). אף שלא ידוע אם סירוב מסוג זה הוא תופעה רחבה או חריגה, הדבר אינו חוקי ודורש בדיקה.
עם זאת, קיימת שונות ביחסן של רשויות מקומיות כלפי ילדי פליטות אוקראיניות, כמו גם שונות בין בתי ספר שונים ברחבי הרשות. למשל, בבית ספר אחד בבת ים, לא ניתן תגבור בעברית לילד בנימוק שתגבור כזה לא ניתן ל"תיירים"; ובבית ספר אחר בבת ים כמו גם בפתח תקווה, סורבה קבלתו של ילד ללימודים. מכאן, שיש אימהות המתגוררות כאן בתלישות כפליטות, ומתקשות לצאת, לעבוד ולפרנס את משפחותיהן, משום שילדיהן לא משתתפים במסגרות הבוקר והצהריים של בתי הספר והגנים הציבוריים.
לא זו אף זו, ילדים המתחנכים בבתי ספר ישראליים, לעתים קרובות יושבים בכיתה מבלי לדעת לדבר, לקרוא, או לכתוב בעברית, ומבלי לקבל שום תגבור שפתי או ליווי חינוכי מותאם: מהשאלונים שהפצנו עולה כי 42.1% מהילדים הלומדים במערכת החינוך הישראלית, לא מקבלים סיוע או תגבור בשפה העברית, גורם שמקשה על שהותם בכיתה ברמה הרגשית (ערך עצמי), התקשורתית (היכולת להתחבר לילדים ישראלים/ לתווך קשיים אישיים כמו התמודדות עם בריונות), והמקצועית (היכולת ללמוד). בהינתן ש-88.9% מהילדים נמצאים, לפי השאלונים, בכיתות רגילות, ורק 11.1% לומדים בכיתה או בקבוצה נפרדת (עבור עולים), יש יסוד סביר להניח שהרוב הגדול של הילדים – כבר כמעט שלוש שנים יושבים בכיתה – מבלי להבין את תכני הלימוד.
השפה היא חסם מרכזי גם באינטראקציה של האימהות עם הצוותים החינוכיים במוסדות הלימוד: 50% מן המשיבות על השאלונים טענו שאינן מקבלות מידע על ילדיהן מצוותי החינוך, היות שהמידע לא מונגש להן שפתית.
אי ביטחון תזונתי, עוני ומצוקת דיור גוברת: עם פרוץ המלחמה באוקראינה נדרשו הפליטות שהגיעו לישראל להתארח בבתי אזרחים ישראלים, והמדינה סיפקה פתרונות דיור רק במקרי קצה. עם חלוף הזמן, חלק נרחב מהמארחים לא יכול עוד לארח את הפליטות והמדינה חדלה לספק פתרונות דיור, גם לא במקרי קצה. פליטות רבות נאלצו אפוא לחפש דיור בשכירות, אך משום אשרות השהיה קצרות הטווח שניתנו להן עד כה, הן נתקלו לעיתים קרובות בקושי בשכירת דירה, מה גם שדמי השכירות בישראל גבוהים במיוחד ומטילים עליהן נטל כלכלי שלא כולן יכולות לעמוד בו. בתוך כך, משפחות רבות של פליטות מאוקראינה שוכרות כיום דירות יחד, חיות בצפיפות עם ילדיהן, עם הכנסה קטנה.
מנתונים שעולים מתוך מחקר על עוני ואי ביטחון תזונתי בקרב פליטים בישראל שיפורסם בקרוב, עולה כי נשים אוקראיניות משלמות כ-70% משכרן על שכר דירה, כאשר הספרות המחקרית בתחום מתייחסת לשיעור הוצאה על דיור של יותר מ-30% מההכנסה הפנויה כ"מגורים שאינם בהישג יד". עוד מלמד המחקר, שהשכר הממוצע של נשים אוקראיניות עומד על 5600 ש"ח ו- 79% מהן עניות, וכן, רק כ-30% מתוכן חיות בביטחון תזונתי, כ-50% באי ביטחון תזונתי מתון, וכ-20% באי ביטחון תזונתי חמור.
סחר בבני אדם וזנות הישרדותית: עוד בסוף שנת 2022, נראה גידול במקרים של פליטות המוצאות עצמן במצבים קשים של סחר וזנות הישרדותית. המרכז עבור פליטים אוקראינים – תל אביב מיפה אז כ- 850 נשים הנמצאות בזנות הישרדותית, מתוכן – אף לא אחת הסכימה להיכנס לתוכנית להגנה ושיקום שורדי ושורדות סחר, גם בגלל היעדר גישור שפתי מותאם לתיווך התהליך המורכב הזה.
בהקשר הנוכחי, יש לציין כי דוח הסחר בבני אדם של משרד החוץ האמריקאי לשנת 2024 השאיר את מדינת ישראל בדירוג 2 בשנה השנייה ברציפות, תוך שתיאר כיצד מעמדם העמום של מבקשי ומבקשות מקלט בישראל חושף אותם לניצול והסללה לזנות הישרדותית. בדוח תוארה גם פגיעותן של פליטות אוקראינה שנמצאות בישראל לסחר.
הידרדרות בבריאות הנפש: עבור פליטות רבות, שחוו ונמלטו ממלחמה בארץ מולדתן, ההתקפה של חמאס פירושה החייאה מחדש של טראומות. בהיעדר גישה לשירותי בריאות הנפש, הן אינן מקבלות את התמיכה הנפשית שהן זקוקות לה כבר כמעט שלוש שנים.
הבנה שגויה המאופיינת בחברה הישראלית אודות הפליטים והפליטות האוקראינים: נראה שנוצר הרושם שהמצב הביטחוני בישראל, המתמשך כבר למעלה משנה, מקשה על החברה הישראלית להבין מדוע פליטים אוקראינים נמלטו ממלחמה בארצם אך ממשיכים לשהות בישראל, שנמצאת בעיצומה של מלחמה. חשוב להבהיר כי המלחמה באוקראינה שונה מאד באופייה. כך למשל מאופיינת המלחמה באוקראינה:
חשוב להציג את המורכבות של מצבם של הפליטים האוקראינים ולהעלות מודעות לצורך בתמיכה וסיוע רחבים יותר, כדי לאפשר להם לחיות בכבוד וביטחון.
לאחר שלוש שנים של פליטות בעקבות פלישה לארץ מולדתן, הפליטות האוקראיניות וילדיהן מתמודדות בישראל עם מלחמה אחרת, שמוסיפה עוד מצוקה הומניטרית, דחק כלכלי וקושי נפשי, להן ולילדיהן. ניסיוננו המצטבר בסיוע לפליטים ומבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן, שחיים בישראל כדין כבר כ-17 שנים תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה, מלמד כי ללא כל מעטפת סוציאלית, הפליטים נדחקים לחיים בעוני, אי-ביטחון תזונתי , והתדרדרות בריאותית ונפשית מתמדת. על מדינת ישראל ללמוד מכך ולפעול לאלתר לחידוש והרחבת המענים המסופקים לפליטות ופליטי אוקראינה וילדיהם, כך שיאפשרו להם חיים מוגנים בכבוד ובביטחון, כמו גם התפתחות וחינוך – על פי החוק.
חזרה למעלה
