05.09.21, בר פלג, הארץ
עיריית תל אביב הודיעה היום (ראשון) על הסכמתה לשילוב תלמידים מבקשי מקלט בבתי ספר במרכז ובצפון העיר. בעקבות עתירה שהוגשה בשם כ-400 ילדים, מסרה העירייה כי תבחן את בקשותיהם של תלמידי כיתות א'-ג' מבין העותרים ללמוד במוסדות שאינם נמצאים באזורי הרישום שלהם על בסיס מקום פנוי. העותרים הסכימו לכך, אך מימוש ההסכם תלוי בהקמת מערך הסעות משכונות דרום העיר לבתי הספר – סוגיה המונחת לפתחו של משרד החינוך.
בפתח הדיון הבוקר, האיץ שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ארז יקואל בצדדים להגיע להסכמות, ואמר: "אני מזהה יותר שיתוף אינטרסים מניגוד אינטרסים". בעקבות זאת קיימו נציגי העירייה ומבקשי המקלט משא ומתן באולם בית המשפט, ובסופו הגיעו להסדר שיחול על כ-200 מבין 400 הילדים, להערכת עורכי הדין של העותרים. למרות ההסכמה הנקודתית בעניין זה, הדיון בעתירה יימשך עד למציאת מענה לתלמידי הגנים והכיתות הגבוהות יותר, ולהכרעה עקרונית בעניין פיזור ילדי הזרים במערכת החינוך העירונית.
לפי ההסדר בין הצדדים, בשבוע הבא תעביר העירייה לעותרים רשימת בתי הספר שבהם מקומות פנויים במרכז ובצפון העיר, ועד סוף החודש יעבירו העותרים את רשימת התלמידים המבקשים ללמוד בהם. העירייה הבהירה כי לעמדתה, אין זה נכון מבחינה חינוכית וחברתית להעביר תלמידים בכיתות ד'-ו' לבתי ספר אחרים, אך הודיעה כי תהיה מוכנה לבחון לגופן "בקשות הכוללות מקרי פרט מורכבים". העירייה תשיב לבקשות הרישום עד 20 באוקטובר.
העירייה הבהירה כי לא תשתתף במימון ההסעות לבתי הספר. נציגי משרד החינוך אמרו כי עמדתו העקרונית של המשרד היא שאין לממן הסעות במקרים שבהם הורים בוחרים לשבץ את ילדיהם בבתי ספר שאינם באזור הרישום שלהם. עם זאת, המשרד יבחן את הנושא ויבהיר את עמדתו בחודש הבא. ראשת מינהל החינוך בעירייה, שירלי רימון ברכה, ביקשה להבהיר להורים בדיון כי בבתי הספר במרכז ובצפון העיר לא ניתנות ארוחות ולא מופעלים צהרונים עד שעות אחר הצהריים.
עורכי הדין טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח והרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, המייצגים את העותרים, מסרו: "אנו מקווים כי עיריית תל אביב ומשרד החינוך אכן יקדמו עוד השנה את שילובם של ילדי מבקשי המקלט במוסדות חינוך אינטגרטיביים, לצדם של ילדים אזרחי ישראל. נמשיך להיאבק עד לסגירתם כליל של גני הילדים ובתי הספר הנפרדים, אשר יוצרים מסגרות חינוך שונות לילדים לבנים ושחורים. נפרד אינו שווה".
עיריית תל אביב מסרה: "מינהל החינוך מברך על כך שבמסגרת הדיון הובהר שהעירייה רואה רק את טובת הילדים לנגד עיניה וכן שעל העותרים לפעול להגשת בקשות העברה פרטניות בהתאם למשאלת לב ההורים בלבד, על בסיס מקום פנוי ושיקולים מערכתיים, וזאת על מנת שיתאפשר לבחון את נסיבותיו הפרטניות של כל תלמיד. על פי הסדר הביניים, כל בקשה שתוגש כנדרש תיבחן ותטופל בנפש חפצה כפי שנעשה עד היום על ידי העירייה. העירייה ממתינה לעמדת משרד החינוך בכל הנוגע למימון מלא של ההסעות עבור תלמידים אלה, ואנו נברך על כל הסדר בעניין זה".
העתירה הוגשה בעקבות תחקיר "הארץ" מהשנה שעברה, שגילה כי 91.5% מילדיהם של מבקשי המקלט בתל אביב לומדים בבתי ספר שבהם לא לומד ולו תלמיד ישראלי אחד. בעוד שבעירייה טענו כי ההרשמה מתבצעת על בסיס מקום המגורים בלבד, מהתחקיר עלה כי לא פעם נשלחים הילדים לבתי ספר מרוחקים יחסית, שבהם לומדים רק מבקשי מקלט. בכירה במינהל החינוך בעירייה אף הוקלטה מודה: "בעצם בנינו בתי ספר שהם בתי ספר של אוכלוסייה זרה".
בניגוד לתגובת העירייה כעת, ראש מינהל החינוך בעירייה שירלי רימון טענה אז בפני "הארץ", כי "האינטגרציה נכשלה בכל מקום שבו היא נוסתה, בארץ ובעולם. לקחת ילדים כל כך מוחלשים, שגם נראים אחרת ולשים אותם בשכונות כל כך חזקות תמיד זה ילווה בעיקום פרצוף. מסתכלים עליהם עקום… תמיד לוקחים את החלק לחזק ותמיד הוא יוצא מופסד מזה".