15.08.23, בר פלג וליזה רובינסקי, הארץ
לצד הפסקת מתן שירותי הבריאות ל-14 אלף הפליטים האוקראינים בישראל, המדינה מצמצמת בהדרגה בחודשים האחרונים גם את שאר הסיוע שהעניקה לפליטים. השירותים שצומצמו או הופסקו מוענקים על ידי מינהלת "צו השעה", וכוללים חלוקת תלושי מזון לנזקקים, סיוע נפשי וסיוע בדיור למי שאינם מצליחים לשכור דירה. במשרדי הממשלה מעריכים כי שירותי הבריאות שהופסקו יחודשו בשבועות הקרובים, אולם ממשרד האוצר נמסר כי הנושא "תלוי בסדר העדיפויות של הממשלה".
אולם, בארגוני הסיוע לפליטים חולקים על הטענה הזו. לדברי אורלי לוינזון-סלע, מנהלת המחלקה הציבורית של ארגון הסיוע לפליטים א.ס.ף, רבות מהפליטות מאוקראינה הן אימהות לילדים קטנים ללא אפשרות לצאת לעבוד, הנתונות במצוקה כלכלית קשה. "אנחנו מקבלים עדויות על מצוקה גוברת בשטח ועל אי-ביטחון תזונתי בקרב הפליטות וילדיהן", כתבה במכתב למשרד הרווחה בו קראה להרחיב את הסיוע לפליטים. ממלאת מקום ראש מינהלת צו השעה, הילה רכס מליק, השיבה לה כי בארגון "ממתינים להחלטת מדיניות של ממשלת ישראל ועל פיה ובהתאם לתקציב שיאושר תיבדק אפשרות להרחבת המענים בתחומי הסמכות של משרד הרווחה".
על המצב הסוציו-אקונומי של הפליטים ניתן ללמוד מסקר שערך ארגון הסיוע לפליטים היא"ס בחודש האחרון בקרב יותר מ-90 אוקראינים ששוהים בישראל. לפי הנתונים, 87% מהמשיבים מרוויחים פחות משכר המינימום ו-91% מהם לא עובדים בתחום ההתמחות שלהם. כמו כן, 46% דיווחו שהתקשו למצוא עבודה משום שמעסיקים חוששים מכך שעליהם לחדש את הוויזה שלהם כל מספר חודשים, ומכך שאין להם אישור רשמי לעבוד בישראל: לפליטים מאוקראינה אין ויזת עבודה רשמית, אך המדינה נוקטת מדיניות אי-אכיפה בנושא. 44% מהפליטים שהשיבו על השאלון אמרו כי לא יכלו לקנות תרופות להן היו זקוקים בשל מצבם הכלכלי.
אנסטסיה רוגולסקאיה, בת 28, הגיעה לישראל יחד עם בעלה ובתם באוקטובר האחרון מאודסה. בן הזוג הגיע כתושב חוזר ואילו בת הזוג והבת קיבלו כאן מעמד של נמלטות מלחמה. "נתנו לנו טופס שבו היינו צריכים למלא לאיזה סיוע אנחנו זקוקים – מילאתי שם כמעט הכל. היינו צריכים כלי מטבח, מיטה לילדה, תלושי מזון וגם סיוע נפשי", סיפרה רוגולסקאיה ל"הארץ". היא תיארה כי "אחרי שעוזבים את הבית באופן פתאומי ואת צריכה להסביר לילדה שלך למה אתם עוזבים, הכל ביחד מוסיף לסטרס". במהרה התברר למשפחה שהסיוע לא יבוא מהמדינה. "בצו השעה אמרו לנו 'חכו חכו, כרגע אין שום דבר. כשיהיה, הראשונים ברשימת ההמתנה יקבלו'", סיפרה.
בדצמבר הפסיק משרד הרווחה את הסיוע המועט בתחום הדיור שהעניק לפליטים. עד אז קיבלו כמה מאות פליטים סיוע זמני בדיור, ואילו כיום רק 22 פליטים שוהים בפתרונות דיור מטעם המשרד, והם מוגדרים כמקרי קיצון הומניטריים. גם בכל הנוגע לסיוע נפשי מספר מקבלי השירות בחודשים האחרונים צנח – רק שני פליטים נרשמו לקבלת טיפול במסגרת צו השעה בחודשיים האחרונים. במשרד הרווחה טוענים כי מי שזקוק לסיוע נפשי בעקבות טראומה יכול לעשות זאת בחודשים האחרונים דרך מרפאת טרם, גוף פרטי שעובד עם הרווחה. אולם, במרפאת טרם נותנים בעיקר הפניות למיון נפשי במצבי חירום, ובדרך כלל לא מעניקים סיוע נפשי באופן שוטף.
רוב הפליטות הפונות לסיוע נפשי מתגוררות עם ילדיהן כבר כשנה וחצי בבתי מארחים ישראלים או עם שותפים בדירות שכורות, מאחר שאין באפשרותן לשכור דירה בישראל. החיים בדירות של אחרים או עם שותפים, בנוסף על המצוקה הכלכלית הגוברת, המתח והטראומה בעקבות הבריחה והדאגה לבני הזוג והקרובים שנשארו באוקראינה, מחמירים את המצוקה הנפשית.
גורמים רפואיים הביעו חשש כי בשל הפסקת ביטוח הבריאות לפליטים הם ייאלצו להפסיק סיוע נשימתי ללפחות 15 פליטים שמקבלים תמיכה נשימתית בביתם, ואלו ייאלצו להתפנות לבית חולים. במשרד הרווחה חוששים גם שבשל הפסקת הביטוח מספר פליטים השוהים במסגרות כמו בתי אבות ומעונות לבעלי מוגבלויות ייאלצו לעזוב אותן. ממשרד האוצר נמסר כי הנושא "תלוי בסדר העדיפויות של הממשלה".
חזרה למעלה
