נמאס מהאלימות, נמאס ללמוד רק עם שחורים: מבקשי מקלט עוזבים את תל אביב

תומזגי טוולדה גר בקצה השני של שכונת התקוה, ליד בית דני. גם הוא משתדל שלא להסתובב בשכונה, בוודאי שלא לבד. לפני כמה שבועות, הוא מספר, ניגשו ארבעה גברים לבנו בן ה–13 כאשר שיחק בגינה. "תגיד לאבא שלך שאנחנו מחפשים אותו", הזהירו אותו. במקרה אחר, הוא הבחין בקבוצת גברים עם מקלות ברזל מתחת לבית שלו. כאשר התלונן במשטרה, נשאל אם הוא מכיר את המאיימים ויוכל לזהות אותם. "השוטרים שלחו אותי לברר מי מאיים עליי", הוא מספר. "איך אני יכול לדעת כשהם כל הזמן עם קסדות?"

מבקשי מקלט אחרים בשכונה קיבלו מסר חד־משמעי. "יש לך 48 שעות כדי לצאת", נכתב בפתק לא חתום שנדחף מתחת לדלת או נמסר במעטפה. סמריט, תושבת השכונה שהחליטה לעבור לשפירא, מספרת שחטפה מכות וספגה איומים: "הבעל שלי פחד לצאת לעבודה, ואני פחדתי לקחת את הילדה לבית הספר. אי אפשר לחיות ככה. עכשיו אני יותר שקטה".

הדרה עזב לפני כמה חודשים ליבנה, אחרי שאלמונים עצרו אותו ברחוב וביקשו להבין אם יש לו ביקורת על המשטר. הם גם חיפשו בטלפון שלו רמזים על עמדותיו. "לא יכולתי יותר להסתובב בתל אביב", הוא אומר. "אי אפשר לדעת מי יזרוק עליך אבן או ידקור אותך. המצב מאוד אלים, כל הזמן צריך להיזהר. לא יוצאים בחושך, או שחברים ישראלים צריכים ללוות אותך. כבר לא יכולתי לעשות שום דבר, רק להציל את עצמי".

גם סאלם בחרה להציל את עצמה, ועברה עם בעלה ושני ילדיה הקטנים לבת ים. אחרי כמעט עשר שנים היא עזבה את שכונת התקוה, ויתרה על כמה חודשי שכירות שכבר שילמה עליהם, ושכרה דירת שני חדרים, קומה שלישית בבניין ישן, אצל השכנה מדרום. "אני אוהבת את הקהילה שלי", היא אומרת, "אבל זה לא טוב שכולם ביחד. ככה קשה להתקדם, יותר טוב להתערבב".

כשגרו בתל אביב בנה למד בבית ספר עם ילדי זרים בלבד. "בהתחלה לא שמתי לב ללימודים שלו, עבדתי הרבה שעות", היא מודה, "ואז ראיתי שהוא מאוד חלש, לא מבין טוב עברית. אני לא למדתי, אין לי לאן להתקדם בחיים. לא רציתי שהילד ייתקע בקיר. בבית הספר החדש יש קצת ילדים מאתיופיה ומרוסיה. הם יודעים איך קולטים ילדים חדשים".

החודשים הראשונים היו קשים. "המורה לא הבינה אותו, היא חשבה שמשהו לא בסדר איתו", מספרת סאלם בקול שבור. "הוא היה אלים, וכמעט כל יום התקשרו שאקח אותו מבית הספר. התחננתי למנהלת שלא יוותרו עליו, ולקחנו מורה פרטית שתלמד אותו עברית. עכשיו המצב הרבה יותר טוב".

על הקיר תלויות תמונות של המשפחה. אחת מהן היא מחגיגת יום ההולדת העשירי של בנה, שבה השתתפו גם שלושה חברים קרובים מהכיתה. ארבעת הילדים מחייכים למצלמה. "הם לפעמים באים לישון כאן", אומרת סאלם. "אני שמחה שהוא לומד עם ישראלים ולא מרגיש סגור".

ההגירה הפנימית אינה מאורגנת. חברה המליצה לסאלם על בת ים, הדרה נדד תחילה לבני ברק ואז ליבנה, ואילו רוברט, מבקש מקלט נוסף, נזכר בראשון לציון, העיר שבה התגורר לפני כ–15 שנה. אסגדום אורבגדיר, מבקש מקלט בן 47, עבר בתחילת השנה משכונת התקוה לגבעתיים בגלל העימותים המתמשכים ("הילדים לא יכולים לצאת החוצה או להישאר לבד בבית"), וגם משיקולי חינוך. בתל אביב למדו ילדיו במסגרות על טהרת ילדי זרים. "הילדים לא למדו עברית מספיק טוב, והם גם לא יודעים את השפה שלנו", הוא מספר. "הם מדברים מעורבב. ככה אי אפשר לבטא את עצמך, ומי שלא יודע שפה גם לא יבין מתמטיקה".

הקליטה בבית הספר בגבעתיים היתה מצוינת. "המורות והמנהלת שאלו מה אנחנו צריכים, ועזרו עם ספרי הלימוד והתשלום למועדונית. המצב הלימודי מתחיל להשתפר. הילדים מדברים יותר טוב עברית, האווירה יותר רגועה. יש לילדים שלי חברים. בתקווה אין ישראלים, זה כמו לגור באריתריאה. אני משלם כאן כפול, אבל זה שווה. איזה עתיד יש לילדים שלנו בתל אביב?"

ההפרדה של עיריית תל אביב בין ילדי זרים לישראלים ותיקים עמדה במוקד עתירה שהוגשה לבג"ץ ב–2018. העירייה טענה כי לא מדובר בהפרדה מכוונת, אלא בתוצאה טבעית של החלוקה לאזורים רישום. לפי העירייה, בחלק מהשכונות הדרומיות פשוט נותרו ישראלים מעטים. לאחר דיונים משפטיים ממושכים, הוחלט לקיים פיילוט לשילוב עשרות ילדי זרים בבתי ספר במרכז העיר ובצפונה. הפיילוט החל אשתקד, ובינתיים רובם המכריע של ילדי מבקשי המקלט ומהגרי העבודה לומדים בנפרד.

לדברי מיכל שנדר מארגון "ספריית גן לוינסקי", שמלווה את משפחות מבקשי המקלט, "אחת הסיבות לכך שמשפחות רבות עוזבות את תל אביב היא רצון של ההורים שילדיהם יקבלו חינוך איכותי ושוויוני, לצד ילדים אזרחי ישראל. מדיניות ההפרדה שמנהיגה עיריית תל אביב דוחקת החוצה משפחות חזקות, שרואות בחינוך ילדיהן ערך עליון".

מעיריית תל אביב נמסר כי היא "נותנת עדיפות למבקשי מקלט שמבקשים שילדיהם יועברו לבתי ספר אחרים ברחבי העיר. במסגרת הפיילוט לשיבוץ ילדים של מבקשי מקלט במרכז העיר ובצפונה העירייה מממנת הסעות לילדי הדרום".

מהמשטרה נמסר כי "כוח משטרתי רב פועל כל העת בגזרה במטרה לתת מענה לאלימות המתרחשת בקרב הנתינים הזרים בדרום תל אביב. פעילויות רבות מובילות למעצר חשודים כשברשותם כלי תקיפה, וכך נמנעות תקיפות הדדיות. מעבר לכך נדגיש כי סוגיית הנתינים הזרים הינה סוגיה לאומית, שמחייבת טיפול הוליסטי על ידי כלל הגופים והרשויות העוסקים בנושא".