נייר עמדה – נשים מבקשות מקלט בישראל: מצוקה ופגיעות כתוצאה ממדיניות

14.12.21

בריאות

מדיניות ממשלת ישראל

נשים

פורום ארגוני הפליטים

קהילת מבקשי מקלט

קורבנות סחר ועינויים בסיני

תמונת מצב

רופאים לזכויות אדם | המוקד לפליטים ולמהגרים | א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל האגודה לזכויות האזרח בישראל | קו לעובד | ARDC – המרכז לקידום פליטים אפריקאים

 

"אני חושבת רק על היום. איך אשרוד היום; איך אסתדר היום; איך אשיג אוכל היום; אם אדם לא יכול להרשות לעצמו לחשוב על מחר – אלה לא חיים"

ב', מבקשת מקלט מאריתריאה, אם חד-הורית ל-4.

הציטוט מתוך הדו"ח "מסתכלים אל התהום – מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה"

 

בישראל חיות כ-5000 מבקשות מקלט, רובן מאריתריאה. הן נמלטו ממדינות מוצאן בשל רדיפה ורבות מהן הן ניצולות עינויים או סחר בבני אדם. מדיניותן של ממשלות ישראל ב-16 השנים האחרונות הותירה אותן, כמו את הגברים מבקשי המקלט, במצב של לימבו: מצד אחד המדינה מכירה בעובדה שאינה יכולה לגרשן למדינותיהן ונותנת להן אשרות שהייה, אך מצד שני היא נמנעה מלבחון את בקשותיהן למקלט באופן יעיל והוגן ונמנעה מלהעניק להן זכויות בסיסיות כמו ביטוח רפואי וביטחון סוציאלי. אחרי שנים ארוכות של חיים בצל מדיניות של הדרה, ללא מעמד קבע והזכויות הנלוות לו, מבקשות המקלט הן מהנשים הפגיעות ביותר בישראל.

מדיניות ההדרה שמופנית כלפי מבקשי המקלט בישראל פוגעת בנשים מבקשות מקלט באופן מוגבר ויוצרת דיכוי כפול. משבר הקורונה הוסיף על כך והחמיר את מצבן משמעותית. למרות זאת, נשים מבקשות מקלט אינן זוכות להגנה, לתמיכה ולסעדים שמגיעים לנשים במצבן. אפילו במקרים של אלימות במשפחה, ניצול, מחלה או מצוקה כלכלית קשה, הן לרוב נותרות להתמודד לבדן.

מצוקה כלכלית, חוסר ביטחון תזונתי והדרה משירותים סוציאליים

מבקשי מקלט בישראל מועדים למצוקה כלכלית. אשרת השהייה שלהם זמנית ודורשת חידוש תדיר; תעסוקתם מותרת אך אינה מוסדרת בחוק, מצב ביניים שיוצר עמימות ומהווה כר פורה לניצול; עיסוקים רבים, למשל כאלה שדורשים השכלה, רישוי מקצועי או רישיון נהיגה, חסומים בפניהם; ולאורך השנים יושמו נגדם אמצעים שכוונתם המפורשת היתה לפגוע בהם כלכלית.

רוב מבקשות המקלט בישראל הן אימהות וחלק ניכר מהן אימהות חד-הוריות. רובן עובדות בעבודות בשכר נמוך, בעיקר בעבודות ניקיון. הן אינן זכאיות להטבות שאימהות אזרחיות או תושבות זכאיות להן, כגון נקודות זכות במס הכנסה וקצבת ילדים, וגם לא להטבות שאימהות חד-הוריות אזרחיות או תושבות זכאיות להן כגון קצבת מזונות, גמלת הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה ועוד. מבקשות מקלט חד-הוריות רבות מצויות במצוקה קשה ובעוני קיצוני בעקבות התפרקות התא המשפחתי. רבות מהן חולקות מרחב מגורים עם אנשים נוספים, והמחסור במרחב בטוח משלהן מותיר אותן חשופות לפגיעה וניצול.

כמו מבקשי המקלט הגברים, מבקשות המקלט אינן כלולות בתוכניות ובמיזמים הלאומיים לביטחון תזונתי ולא זכאיות לרוב השירותים הסוציאליים בקהילה. בשנים האחרונות, בעקבות דוח מבקר המדינה ועתירה שהוגשה לבג"ץ, הורחבו שירותי הרווחה במסגרות חוץ-ביתיות (בלבד) לקבוצות בקרב מבקשי המקלט המצויות במצבי חירום: נשים נפגעות אלימות במשפחה, בעלי ובעלות מוגבלויות ודרי ודרות רחוב. עם זאת, הגישה למענה (המצומצם והבלתי מספק) של השמות חוץ-ביתיות נותרה בפועל מוגבלת מאוד בגלל חסמים שונים. בשנה האחרונה החל משרד הרווחה להנגיש מרכזים למניעת אלימות במשפחה לנשים מבקשות מקלט, אך רובן עדיין אינן מקבלות את הסיוע לו הן זקוקות.

כשמאחוריהן שנים של מצוקה כלכלית, חוסר ביטחון תזונתי והדרה משירותים סוציאליים, משבר הקורונה היכה בנשים מבקשות מקלט בישראל בעצמה רבה. עם פרוץ המשבר חלה עליה חדה בפניות של נשים מבקשות מקלט, שהיו הראשונות להיפגע מגלי הפיטורים, לארגוני הסיוע. כמו כלל הנשים בישראל שהיו נתונות לסיכון מוגבר לאלימות במשפחה בתקופת הקורונה, גם נשים מבקשות מקלט היו בסכנה מוגברת. תנאי החיים הקשים, סגירת המשק ומערכת החינוך וחרדה כלכלית קשה העלו משמעותית את מצב הדחק במשפחה והגבירו את הסיכון לנשים ולילדיהן. על אף שנשים מהוות פחות מ-20% מכלל מבקשי המקלט בישראל, בשנתיים האחרונות למעלה מ-50% מהפונים לסיוע לארגון א.ס.ף היו נשים. כחלק מכך חלה עליה ניכרת בפניות של אמהות חד-הוריות. בין היתר, נזקקו הפונות לסיוע, לעיתים דחוף, בדברים בסיסיים כמו מזון, חיתולים ושכר דירה.

הדרה משירותי בריאות

מבקשי מקלט כיום לא זכאים לביטוח בריאות. הביטוחים הפרטיים אינם מהווים מענה מספק משום שהם מוגבלים בהיקפם, מחריגים מכיסוי "מצבים רפואיים קודמים" ונקטעים עם הפסקת העבודה. תלות זו של הביטוח הרפואי בסטטוס התעסוקתי פוגעת קשות בנשים מבקשות מקלט. רבות מהן עובדות במספר עבודות שמתחלפות באופן תדיר, למשל במשקי בית, בהיקפי משרה מאוד מצומצמים, כך שאף אחד ממעסיקיהן לא מבטח אותן בביטוח בריאות. פעמים רבות אלו דווקא הנשים החד-הוריות אשר נאלצות לעבוד בעבודות שכאלה, זמניות, לא מסודרות או מצומצמות בהיקפן, ונותרות לפיכך ללא ביטוח בריאות. כוח המיקוח שלהן מול מעסיקים שלא מכבדים את זכויותיהן מצומצם ביותר עד כדי לא קיים.

להיעדר ביטוח בריאות יש משמעויות קשות עבור מבקשות מקלט, במיוחד לאור ההצטלבות של ההדרה הכלכלית עם ההדרה הבריאותית. נגישותן לשירותי בריאות האישה, ובתוך כך לרפואה מונעת, מוגבלת ביותר. מבקשות מקלט בהריון פעמים רבות לא יכולות לרכוש חומצה פולית וויטמינים שנחוצים לנשים בהריון, לא כל שכן לשלם על סקירות ובדיקות.

ללא ביטוח בריאות, לנשים מבקשות מקלט גם אין גישה לשירותי בריאות הנפש. רבות מהן זקוקות לשירותים אלה, בעקבות האירועים הקשים שעברו טרם הכניסה לישראל וקשיי החיים בישראל, היעדר היציבות והמצוקה המתמשכת. אפילו במצבי קיצון, כמו דיכאון אחרי לידה, הן תלויות בשירות המצומצם והיחיד שקיים בעבורן דרך מרפאת רות, שם זמני ההמתנה לקבלתן לטיפול עומדים על לפחות חצי שנה.

במהלך משבר הקורונה חלה עלייה במקרים של אובדן הכיסוי הביטוחי (לאור אובדן עבודה). כתוצאה מכך חלה עלייה ניכרת במקרים של נשים שפונות לארגוני הסיוע רק בשלבים מתקדמים של מחלות קשות, כולל סרטן. הן נדרשות לטיפולים יקרים ביותר ואין להן איך לגייס את הכסף הדרוש למימונם. בהיעדר מימון, הטיפול בהן מתעכב באופן שמפחית את סיכויי ההישרדות.

בין תוצאותיה של מדיניות ההדרה: פגיעות מוגברת לסחר בבני אדם ולניצול

העליה במספר מבקשות המקלט שנדחקות למעגל הניצול המיני היא אחת התוצאות הטראגיות של מדיניות ההדרה. ביולי 2021 פורסם הדוח השנתי של מחלקת המדינה של ארה"ב בעניין סחר בבני אדם בו ישראל ירדה בדרגה במדד הטיפול בקורבנות ומניעה של סחר בבני אדם. בין הנושאים שעלו בדו"ח צוין כי העובדה שישראל אינה בוחנת בקשות מקלט ומותירה מבקשי מקלט ללא נגישות לזכויות סוציאליות מגבירה את הפגיעות שלהם לסחר. כמו כן, צוין בדו"ח כי המצוקה הכלכלית בקרב נשים מבקשות מקלט, במיוחד נשים אריתראיות, מגבירה מאוד את פגיעותן לסחר מיני. על פי הדו"ח, מספר מבקשות המקלט שנאלצו לעסוק ב"שירותי מין לצורך הישרדות" גדל פי שלושה במהלך שנת 2020 על רקע מגפת הקורונה.

מה צריך לעשות?
  • אחרי עשור של שהייה חוקית וצורך בהגנה: לתת להן אשרות תושב, א5.
  • להחיל הסדר ביטוח בריאות על מבקשי ומבקשות המקלט ולהבטיח סבסוד למי שזקוקה וזכאית לכך.
  • לכלול מבקשי ומבקשות מקלט הסובלים ממצוקה כלכלית קשה בתכניות ביטחון תזונתי לאומיות.
  • להסדיר את העסקתן ולפעול להסרת החסמים המונעים מהן השתלבות כלכלית.
  • להבטיח ביטחון סוציאלי למבקשי ומבקשות המקלט, לאפשר להן גישה לשירותים הסוציאליים שהן זקוקות וזכאיות להם, כולל הטבות וקצבאות לאמהות והטבות לאמהות חד-הוריות.
חזרה למעלה
דילוג לתוכן