12.07.23, בר פלג, הארץ
משרד החוץ הודיע למשרד הפנים כי המצב בבירת סודאן חרטום אינו יציב, ולכן חוות הדעת שגיבש בנוגע להשבת מבקשי מקלט לעיר אינה תקפה. משרד הפנים העביר בחודש אוקטובר חוות דעת שקבעה כי המצב במדינה בטוח למבקשי מקלט. בדיון שנערך שלשום בבית המשפט המחוזי בלוד — בעתירה שביקשה להרחיב את מעגל הזכאים למעמד בישראל — הבהירה נציגת הפרקליטות שהמסמך אינו תואם את המצב בסודאן. הנציגה הוסיפה כי המדינה מנסה לגבש מדיניות עקרונית חדשה לגבי סודאן, על מנת לבחון בקשות מקלט ממנה. יוצאי חבל דארפור נמלטו מסודאן בשל רצח העם המתחולל שם, ורבים מהם חיים בישראל ללא מעמד או זכויות.
נציגת המדינה הבהירה כי בסוף החודש יתכנס צוות בין־משרדי הכולל נציגי ייעוץ וחקיקה ונציגים מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד החוץ בעניין מבקשי המקלט מאפריקה. ישיבה זו היא חלק משורת ישיבות שנערכות בגלל הליכים משפטיים מתנהלים של מבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה. במרץ פורסם ב"הארץ" מכתבם של בכירי משרד המשפטים שהתריעו שכדי להימנע מלתת לעשרות אלפי מבקשי מקלט מעמד בישראל, יש להעניק להם זכויות סוציאליות, בהן ביטוח בריאות. באפריל 2021 קבע בג"ץ שאם המדינה לא תכריע בבקשות מקלט של כ–2,500 מבקשי מקלט מדארפור הם יקבלו תושבות ארעית. השופטים קבעו אז כי המדינה גררה רגליים בהכרעה בבקשות המקלט, שהוותיקה שבהן תלויה ועומדת יותר מעשור.
באוקטובר הודיע שרת הפנים דאז איילת שקד כי מחקר שערכה רשות האוכלוסין מראה שמבקשי מקלט מחבל דארפור ומהרי הנובה אינם נרדפים על רקע מוצאם האתני בסודאן, ויכולים לחזור לחיות בביטחה בבירה חרטום. שקד הוסיפה כי לפי המידע שאספה רשות האוכלוסין, אלפים מבני קבוצה זו חזרו לאורך השנים מיוזמתם לסודאן מהמדינות שבהן ביקשו מקלט.
לדברי שקד, בהיעדר הכרעה הוענקה תושבות ארעית לאלפי סודאנים מחבל דארפור ומהרי הנובה: יותר מ–2,000 מהם הגישו בקשות מקלט וקיבלו מעמד זמני בהוראת בג"ץ עד שתתקבל הכרעה בעניינם. נכון להיום, אזרחי סודאן בישראל חוסים תחת מדיניות "אי־הרחקה". מדיניות זו, הכפופה לשיקולי שר הפנים, ניתנת לשינוי, אך לעמדת משרד החוץ יש חשיבות מכרעת בהחלטות לגביה. לפי מעקב ארגוני זכויות פליטים — המבוסס על דו"חות רשות האוכלוסין — בישראל יש כ–7,000 מבקשי מקלט סודאנים. קצת פחות ממחציתם קיבלו או זכאים לקבל מעמד תושב ארעי בשל פסיקות שונות של בג"ץ.
חזרה למעלה
