"ללא מעטפת סוציאלית הן ידרדרו לעוני": הפליטות האוקראיניות מציינות שלוש שנים בישראל

פליטות אוקראיניות רבות איבדו את מקום עבודתן מאז פרוץ המלחמה בישראל, כך עולה מדו"ח חדש שמפרסם ארגון א.ס.ף על מצבם של מבקשי המקלט מאוקראינה. אובדן ההכנסה והיעדרה של רשת ביטחון כלכלית-סוציאלית, מגבירים את הסיכון של הפליטות האוקראיניות וילדיהן. "עם הזמן הצטמצמו שירותי הסיוע עד שלא נותר מהם כמעט דבר", נכתב בדו"ח. "במקביל, הסיוע שסופק על ידי קרובים ומתנדבים, הלך והדלדל עד שכמעט נעלם לחלוטין."

מתמונת המצב, המתפרסמת לרגל יום השנה השלישי למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, עולה כי פליטות ופליטים אוקראינים השוהים בישראל מוצאים את עצמם ללא מעמד מוסדר, זכויות או ודאות לגבי העתיד. הפליטוּת מהמלחמה בארץ מולדתם – וההתמודדות עם מלחמה נוספת במקום מקלטם – מעצימות את מצבם הפגיע ממילא, שרק הולך ומחמיר.

לפי הארגון, בישראל שוהים כיום כ-23,000 אזרחי אוקראינה תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה, בזכות הכרה של המדינה באי-היכולת להחזירם לאוקראינה. עם הגעת הפליטים לפני כשלוש שנים סיפקה ישראל סיוע שכלל שירותי בריאות, תווי מזון וסיוע בדיור. אולם, עם הזמן צומצם הסיוע, והפליטים נותרו ללא רשת תמיכה ממוסדת. גם הסיוע שהגיע מקרובים ומתנדבים בתחילת הדרך – בביגוד, מזון וקורת גג – התדלדל משמעותית במהלך שלוש השנים האחרונות. זאת ועוד גם בארגוני הסיוע נסגרו פרויקטים הקשורים לפליטי אוקראינה, וא.ס.ף הוא בין הארגונים הבודדים אשר מוסיפים להפעיל פרויקט סיוע פרטני לאוכלוסייה זו.

"מצבם המורכב של הפליטות והפליטים מדגיש את הצורך בהבנה ובתמיכה רחבה יותר", אומרת ל'דבר' אוליאנה דריוצ'קובה, רכזת מיפוי ותמיכה לפליטים האוקראינים בא.ס.ף. "הניסיון המצטבר שלנו בסיוע לפליטים מאריתריאה וסודן מלמד כי ללא מעטפת סוציאלית הולמת, הקהילה הזו תמשיך להידרדר לחיים בעוני, אי-ביטחון תזונתי, ופגיעה בריאותית ונפשית.

"שלוש שנים להגעת פליטי ופליטות אוקראינה לישראל, המדינה, שחווה כעת את אחת התקופות הקשות בתולדותיה, אמורה להכיר בכך שפליטוּת היא לא בחירה, אלא ברירת מחדל, תוצאה של טרגדיה אישית, משפחתית ולאומית. המדינה מחויבת בחידוש והרחבת המענים המסופקים לפליטי ופליטות אוקראינה וילדיהן, כך שיאפשרו להם חיים בכבוד ובביטחון. עד שהמדינה תתעורר או עד שיוכלו לשוב לביתם בבטחה, נמשיך לתת סיוע פרטני ולפעול למען זכויות פליטי ופליטות המלחמה מאוקראינה בישראל".

בפברואר 2024 פסקה השופטת מיכל אגמון גונן כי על רשות האוכלוסין להנפיק אשרת שהייה לכלל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת ההגנה הזמנית. עם זאת, נכון ליולי 2024, רק כ-1,800 פליטים ופליטות מחזיקים באשרה זו, שאינה מעניקה זכויות מהותיות, מחייבת חידוש תדיר וכוללת דרישה לחתום על מסמך הסכמה לגירוש מרצון – דרישה שמעוררת פחד ולחץ ומרתיעה רבים מלהוציא את האשרה או ליצור קשר עם הרשויות.

מדיניות אי-האכיפה העמומה מוסיפה למעגל המצוקות. אף שהחוק מאפשר לפליטים במעמד "תייר" לעבוד באופן חוקי, נתונים שנאספו בא.ס.ף מעלים כי 39% מהפונות האוקראיניות אינן עובדות, ו-26.2% מועסקות באופן "לא חוקי". מעסיקים רבים מסרבים להעסיקן בשל היעדר אשרות עבודה רשומות בדרכוניהן או בשל חוסר היכרות עם הנהלים. מצב זה מקשה על הפליטות למצוא עבודה ולהתפרנס בכבוד, ומותיר אותן פגיעות להעסקה פוגענית ולניצול. בנוסף, היעדר אשרה מסודרת מגביל את גישתן לשירותים ציבוריים ובנקאיים ואת יכולתן למצוא דיור ראוי, מה שמעמיק את מצוקתן הכלכלית והחברתית.

המדיניות המעומעמת כלפי הפליטות האוקראיניות בשלוש השנים האחרונות באה לידי ביטוי גם בגישה לשירותי בריאות. דוגמה לכך היא הפסקה פתאומית של שירותי הבריאות באוגוסט 2023, שהובילה לסיכון ממשי של חיי מטופלים, ואלה חודשו רק לאחר מאבק ציבורי ועתירות לבית המשפט, אולם באופן חלקי וזמני בלבד. התקנות החדשות בנושא ביטוח בריאות, שהותקנו ב-2024, בתגובה לעתירות ארגון א.ס.ף ואחרים, החריגו מבקשי מקלט בגילאי 18–60 מתוך הנחה שיבוטחו דרך מעסיקיהם, אך התעלמו ממי שאינם יכולים לעבוד או חשופים להעסקה פוגענית. גם זכאים לתקנות נתקלים בקשיים בירוקרטיים בקבלת שירותי הבריאות, במיוחד ילדים וקשישים. כך המדיניות הנוכחית הותירה פליטים רבים ללא גישה הולמת לשירותי בריאות, תוך העמקת מצוקתם הכלכלית והבריאותית.

לאחר שלוש שנים של פליטות עקב המלחמה במולדתן, הפליטות האוקראיניות מתמודדות כעת בישראל עם טראומות חדשות בעקבות המלחמה המקומית. ההתקפה של חמאס החייתה עבור רבות מהן זיכרונות טראומטיים מהמלחמה באוקראינה, אך בהיעדר גישה לשירותי בריאות הנפש, הן אינן מקבלות את התמיכה הדרושה.