17.04.22, מאמר מערכת, הארץ
לישת רוסיה לאוקראינה שטפה את העולם בגל של פליטים הנסים על נפשם. בדומה למשברי פליטים קודמים, גם כעת מדינות רבות בעולם נרתמות למשימה ופותחות את שעריהן לפני הפליטים, על פי אמנת הפליטים של האו"ם. גם ישראל חתומה על האמנה הזאת, ומכאן היא מחויבת להשתתף במאמץ הכלל־עולמי לקלוט את הפליטים. למרבה הבושה, חתימתה זו לא מנעה מהממשלה לחמוק מחובותיה. התירוץ הוא שהפליטים מאוקראינה נכנסים לכאן לאחר שעברו במדינה בטוחה ולא ישירות ממדינתם, ולכן הממשלה טוענת שישראל אינה מחויבת לראות בהם פליטים.
ולבסוף יש קבוצה שלישית של פליטים אוקראינים — פליטים שאינם יהודים — והם מקבלים יחס שונה מזה שמקבלים הפליטים היהודים. גם אותם המדינה מחשיבה לתיירים. הם אינם רשאים לעבוד, וביטוח הבריאות שהממשלה הבטיחה להם עדיין תקוע בשלבים ביורוקרטיים של רכש ממשלתי. הם לא באו לישראל, אחת המדינות היקרות בעולם, מפני שהם רוצים לשפר את חייהם בתל אביב. הם באו הנה מפני שיש להם כאן משענת נפשית — בני משפחה או חברים שיכולים לסייע להם בבריחה מהסיוט שנקלעו אליו — והם לא יישארו כאן לעד.
חזרה למעלה
