כ-150 פצועים בעימותים בין תומכי ומתנגדי משטר מאריתריאה ושוטרים בת"א

02.09.23, בר פלג יהושע (ג'וש) בריינר עידו אפרתי, הארץ

אריתריאה

קהילת מבקשי מקלט

לפחות 157 בני אדם נפצעו היום (שבת) בעימותים אלימים שפרצו בדרום תל אביב בין מבקשי מקלט המתנגדים למשטר באריתריאה, לבין תומכיו ולבין כוחות המשטרה. העימותים החלו הבוקר כשמתנגדי המשטר השחיתו אולם שבו היה אמור להתקיים אירוע של שגרירות אריתריאה בתל אביב. בשעות הערב נותרו 67 פצועים מאושפזים בבתי החולים.

המפגינים הסבו נזק רב לחנויות, ניידות משטרה ומכוניות פרטיות, והמשטרה הגיבה בירי חי ובירי כדורי ספוג. הפצועים פונו אל בתי החולים באזור גוש דן, בהם 19 במצב קשה. כ-15 מהפצועים נפגעו מירי שוטרים. לפי מד"א, 49 מבין הפצועים הם שוטרים. מהמשטרה נמסר כי 39 מפגינים נעצרו, וכי בכליהם נתפסו אלות, גז מדמיע ואף שוקר חשמלי. סמוך לשעה 16:00 נמסר מהמשטרה כי הושגה שליטה במהומות ברחובות העיר.
בשעות הבוקר פרצו המפגינים את המחסומים שהציבה המשטרה ברחוב יד חרוצים בעיר, שבו היה אמור להיערך האירוע בשעות אחר הצהריים. בעקבות זאת, החלו השוטרים לזרוק לעברם רימוני הלם וגז, לירות כדורי ספוג, להכות אותם עם אלות ואף לירות לעברם.

המפגינים ניפצו חלונות של חנויות במקום, של ניידות משטרה ושל מכוניות פרטיות והכו את השוטרים. הם הצליחו לפרוץ לתוך האולם שבו היה אמור להתקיים האירוע, והשחיתו אותו. המשטרה הצליחה לפנות את המפגינים מהמקום, אולם בשעות הצהריים החלו עימותים בין מתנגדי משטר אריתריאים לבין תומכיו באזור גינת לוינסקי שבדרום העיר. כוחות משטרה פעלו להפריד ביניהם, באמצעות שימוש בגז מדמיע, ברימוני הלם ובירי כדורי ספוג.

מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ומפקד מחוז תל אביב, ניצב פרץ עמר, הגיעו לזירת העימותים וקיימו הערכת מצב במקום, שבסיומה הוחלט הוחלט על הקפצת מאות שוטרים. לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרה כי הוא שוחח עם המפכ"ל ועם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ו"הנחה לפעול להשבת הסדר הציבורי".
המשטרה נערכה מבעוד מועד עם כוחות במקום, כולל פרשים ומכוניות התזה (מכת"זיות). זאת על רקע החשש שהאירוע יגרור עימותים אלימים בין מבקשי מקלט תומכי המשטר למתנגדיו, שדרשו מהמשטרה לבטלו. עם זאת, במשטרה הודו כי לא נערכו לכמות כה גדולה של מפגינים. "הופתענו מאוד מרמת האלימות, מראות שרואים רק בגדה המערבית", אמר בכיר בארגון ל"הארץ".

בבקשה שהוגשה השבוע למשטרה לאישור הפגנת הנגד, נכתב כי המארגנים צפו כי קרוב ל-4,000 בני אדם יגיעו להגנה מחוץ לאולם שבו נערך האירוע של השגרירות. ג'וני, אחד ממנהיגי הקהילה האריתראית בישראל, אמר ל"הארץ" כי מיום ראשון הועברו בקשות למשטרה לבטל את האישור לקיום האירוע. "הגענו עשרות אנשים למשטרה וביקשנו שיבטלו את האירוע של המשטר. אמרנו שתהיה אלימות. לא הקשיבו לנו. יש פה אנשים שעשור שטפו להם את המוח, ידענו שתהיה אלימות".

מטעם המוקד לפליטים ולמהגרים נמסר כי "שגרירויות אריתריאה בעולם רודפות את מבקשי המקלט, ובמדינות אחרות אירועי השגרירות בוטלו בדיוק מהחשש להתלקחויות כפי שאנו רואים מול עינינו כעת. את המחדל המדמם הזה היה אפשר וצריך למנוע".
ברופאים לזכויות אדם קראו לרשויות "להבטיח כי בית החולים יוכל להעניק טיפול נאות לכל מי שנזקק לו, ללא תלות במעמדו וכי בתי החולים יקבל את כל האמצעים על מנת שיוכל להגיש סיוע הולם לכל הפצועים, תוך שיובטח בטחונם ובטחון הצוות המטפל".

ישראל מכירה בכל 18 אלף האריתריאים שנמצאים בשטחה ושנכנסו ללא היתר כמבקשי מקלט שאין להרחיקם, בשל הדיקטטורה הנהוגה בארצם — ללא קשר לעמדתם הפומבית ביחס למשטרו של הנשיא איסאייס אפוורקי, האוחז בשלטון מאז קבלת העצמאות ב-1993.

ארגוני זכויות אדם מעריכים כי אחוזים בודדים ממבקשי המקלט הם תומכי המשטר. ב-2018 הבהיר ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, יוסי אדלשטיין, כי המדינה אינה נכנסת "לסוגיות של מתנגדי ותומכי משטר, אנחנו לא מכירים כזו חלוקה. היום הוא מתנגד מחר הוא תומך. כל מי שהגיש בקשה ייבדק פרטנית".
בעבר אירעו תקריות אלימות רבות בין הצדדים בארץ, וב-2020 נדקר למוות תומך המשטר על ידי שלושה מתנגדים במהלך קטטה. אירועים דומים שארגנו בשבועות האחרונים שגרירויות אריתריאה ברחבי העולם הובילו לתקריות אלימות רבות, והן הגבירו את המתח בתוך הקהילה גם בישראל.

במאי, והשנה הוא חלף בשקט יחסי. ב-2019 נעצרו 20 מבקשי מקלט בתל אביב, ומאז הרצח שאירע בשנה שלאחר מכן חדלו הקטטות ההמוניות.

מולה זוואדה, מבקש מקלט מתנגד משטר, הזהיר אתמול כי "מה שיהיה בשבת יהיה חמור יותר מפעם, אם זה יתחיל עכשיו זה לא יפסיק במשך חודש. אנשים לא יצליחו לשלוט בעצמם, וגם ישראלים יכולים להיפגע מזה כשיעברו בשכונות האלה".
לקריאת כתבת המקור
חזרה למעלה