ישראל משתמשת במבקשי מקלט במאמץ המלחמתי ברצועת עזה תמורת סיוע בקבלת מעמד

מערכת הביטחון משתמשת במבקשי מקלט מאפריקה במאמץ המלחמתי ברצועת עזה תוך סיכון חייהם, ומציעה להם בתמורה סיוע בקבלת מעמד של קבע בישראל — כך עולה מעדויות שהגיעו לידי "הארץ". לדברי מקורות ביטחוניים, הדבר נעשה באופן מסודר ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון, אך ההיבט הערכי של גיוס מבקשי מקלט כלל לא נידון. עד כה לא ניתן מעמד למי ממבקשי המקלט שהשתתפו במאמץ המלחמתי.

בישראל חיים כ–30 אלף מבקשי מקלט מאפריקה, רובם גברים צעירים. כ–3,500 מהם סודאנים בעלי מעמד ארעי שקיבלו מבית המשפט בהיעדר הכרעה בבקשות המקלט שלהם. במתקפת 7 באוקטובר נרצחו שלושה מבקשי מקלט. אחריה התנדבו רבים מהם בחקלאות ובחמ"לים האזרחיים, והיו בהם גם מי שביקשו להתנדב לצה"ל. בה בעת, הבינו במערכת הביטחון כי אפשר לנצל את רצונם של מבקשי המקלט במעמד קבע ולהסתייע בהם.

א' בא לישראל בלי בני משפחתו כשהיה נער בן 16, וחי בה מאז. המעמד הארעי שניתן לו מספק לו זכויות דומות לאלו של אזרחי ישראל, אך מחייב חידוש אחת לחצי שנה ואינו מבטיח את עתידו. בעבר ביקש א' להתגייס לצה"ל בניסיון להשתלב בחברה הישראלית, כמו מבקשי מקלט אחרים.

באחד החודשים הראשונים למלחמה קיבל א' שיחת טלפון מהמשטרה, ובה ביקש ממנו אדם שהזדהה כשוטר לבוא בהקדם למתקן ביטחוני, בלא הסבר. "תגיע, נדבר", נאמר לו. כשבא למתקן, קיבלו את פניו מי שהגדיר כ"חבר'ה מהביטחון". "הם אמרו לי שהם מחפשים אנשים מיוחדים להצטרף לצבא, שזו מלחמת קיום של מדינת ישראל", סיפר ל"הארץ". זו היתה הראשונה בסדרת שיחות בין א' ובין אדם שהציג את עצמו כאיש מערכת הביטחון שמגייס מבקשי מקלט לצבא. השיחות נמשכו כשבועיים, והסתיימו כשא' החליט שלא להתגייס.

אחת הפגישות הבאות התקיימה במקום ציבורי. איש מערכת הביטחון נתן לא' אלף שקלים במזומן, פיצוי על אובדן ימי עבודה בשל הפגישות. הוא אמר לא' שאם יתגייס יידרש לעבור הכשרה של שבועיים, ואז יצטרף למבקשי מקלט אחרים. הוא הבטיח לו שהשכר שיקבל עבור השירות יהיה דומה לזה שהוא משתכר בעבודתו. "שאלתי אותו מה מגיע לי, למרות שאני לא באמת מחפש משהו", שחזר א'. "הוא אמר לי 'אם אתה הולך בכיוון הזה, אתה יכול לקבל מסמכים של מדינת ישראל'. הוא ביקש שאשלח לו את הצילום של תעודת הזהות שלי, ואמר לי שהוא יטפל בעניינים האלה".

אחר שכבר נקבע תאריך יעד לגיוסו של א', התעוררו אצלו מחשבות שניות. "רציתי להגיע והייתי מאוד רציני, אבל שבועיים אימונים ולהשתתף במלחמה? בחיים לא נגעתי בנשק", הסביר. לכך הצטרפה האכזבה מכך שהמעמד לא ניתן לו לפני גיוסו, והחשש שאם ייפגע לא יקבל הכרה. זמן קצר לפני שהיה אמור להתגייס, הודיע א' לאיש מערכת הביטחון שהוא חוזר בו. לדבריו, המגייס הגיב בכעס ו"אמר שהוא ציפה ממני לדברים", אך הדלת לא נסגרה בפניו לחלוטין: "הוא אמר לי 'בוא נמשיך לדבר, ואם תרצה תצטרף בהמשך'". א' לא יודע להסביר מדוע פנו דווקא אליו: "הוא אמר שהם מחפשים אנשים מיוחדים. שאלתי אותו במה אני מיוחד, הרי הוא לא מכיר אותי".

לפי מקורות ביטחוניים, מערכת הביטחון הסתייעה במבקשי מקלט בכמה פעולות, בהן כאלה שקיבלו הד תקשורתי. ל"הארץ" נודע כי אלו שנחשפו לתופעה הסתייגו ממנה, בטענה כי מדובר בניצול של מי שנמלטו ממלחמות בארצותיהם. אולם לפי המקורות, הקולות הללו הושתקו. "זה אירוע בעייתי מאוד", אמר אחד מהם. "הליווי של המשפטנים לא פותר את עניין הערכים שאנחנו רוצים לחיות לאורם".

לדברי מקורות ששוחחו עם "הארץ", אף שפעמים אחדות נעשו בדיקות בנוגע למתן מעמד למבקשי מקלט שסייעו בלחימה, בפועל הוא לא ניתן לאיש. לצד זאת, מערכת הביטחון ביקשה לתת מעמד לאחרים שסייעו בלחימה. ועוד נודע ל"הארץ" כי במשרד הפנים בחנו את האפשרות לגייס לצה"ל את בני הדור השני של מבקשי המקלט, שהתחנכו במערכת החינוך הישראלית. בעבר נתנה הממשלה מעמד לילדי עובדים זרים ומקצתם שירתו בצה"ל.

הגוף הביטחוני המוזכר בכתבה מסר בתגובה שכל פעולותיו נעשות לפי החוק.

אופי הפעלתם של מבקשי המקלט אסור בפרסום.