הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022

19.06.22

בריאות

מדיניות ממשלת ישראל

נייר עמדה

פורום ארגוני הפליטים

רופאים לזכויות אדם | המוקד לפליטים ולמהגרים | א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל האגודה לזכויות האזרח בישראל | קו לעובד | ARDC – המרכז לקידום פליטים אפריקאים

 

"אני רוצה לדאוג לעצמי ולא להיות תלוי בחברים או במדינה או בכם"

מ', מבקש מקלט בעל מוגבלות פיזית, לעובדת הסוציאלית בא.ס.ף המלווה אותו

 בימים אלה עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב – 2022 (להלן: הצעת החוק). מטרת החוק המוצע היא "להסדיר ולעגן את זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל שירותי רווחה, לשם קידום… זכותו לחיים עצמאיים ואוטונומיים…" (סעיף 2). ואולם, על פי ההצעה, החוק יחול רק על תושבים לפי ההגדרה של "תושב" בחוק הביטוח הלאומי (פרק א' להצעת החוק – הגדרת "אדם עם מוגבלות"). משמעות הדבר היא שהצעת החוק מדירה מתחולתה את כל מי שאינם תושבים, גם אם הם חיים בישראל שנים רבות באופן חוקי כמו מבקשי המקלט מאפריקה. יש לשנות זאת.

הדרת מבקשי מקלט מהצעת החוק סותרת את מדיניות משרד הרווחה ואת מחויבויותיה של מדינת ישראל:

מבקשי המקלט מאפריקה חיים בישראל כדין כבר יותר מעשור, תחת מדיניות ממשלתית "זמנית" של אי-הרחקה לארצות המוצא, לאור סכנת החיים שנשקפת להם אם יוחזרו לשם. אף על פי כן, בקשותיהם למקלט לא נענו ורובן כלל לא נבחנו. כך נמנעת מהם האפשרות לקבל הכרה כפליטים ונמנעים מהם המעמד והזכויות הנלווים להכרה זו. כתוצאה ממדיניות זו, הם אחת הקבוצות המוחלשות והמודרות ביותר החיות בארץ.

כמו כל מבקשי המקלט, נגישותם של מבקשי מקלט עם מוגבלות לשירותי בריאות, לקצבאות ולשירותי רווחה מוגבלת ביותר. ללא רשת תמיכה סוציאלית, רובם, גם אלו עם מוגבלויות קלות ביותר, מתקשים להשתקם ולנהל חיים עצמאיים בקהילה. הכללתם בגדרי החוק תסייע לתיקון המצב הזה, למימוש זכותם לחיים בכבוד ולהגשמת מחויבויותיה החוקיות של מדינת ישראל.

בנוסף, הכללתם בגדרי הצעת החוק תעלה בקנה אחד עם המדיניות הכללית המתגבשת במשרד הרווחה לגבי מבקשי המקלט. בטיוטת חוק שירותי הרווחה והביטחון האזרחי, שעליה שוקד משרד הרווחה, נקבע כי אף שגם חוק זה יחול רק על תושבים, תהיה למשרד הרווחה ולמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות סמכות לתת שירותי רווחה "לאדם גם אם אינו תושב ישראל, אם נמצא כי הוא מצוי במצב של סיכון או סכנה…" (ס' 15). אין סיבה לשלול סמכות זו ממשרד הרווחה ומהמחלקות לשירותים חברתיים במסגרת הצעת החוק הנוכחית וכך ליצור פער בינה לבין החוק העתידי. לפיכך יש לכלול, לכל הפחות, הוראה דומה בהצעת החוק העוסקת בבעלי מוגבלות.

הפתרון היחיד המוצע כיום למבקשי מקלט בעלי מוגבלות סותר את רוח הצעת החוק:

לפי חוזר מנכ"ל 168 של משרד הרווחה, על פיו נוהג המשרד כיום, מבקשי מקלט (בגירים) עם מוגבלות זכאים להשמות במסגרות חוץ-ביתיות, בלבד. הצעת החוק, לפחות לפי לשונה, מסכנת את האפשרות לתת אפילו את שירותי הרווחה המצומצמים האלה.

גם אם הצעת החוק לא תביא לביטול חוזר מנכ"ל 168, המענים שניתנים כיום למבקשי מקלט מתוקף החוזר רחוקים מלהיות הולמים. פעמים רבות המסגרות המוצעות למבקשי המקלט לחלוטין אינן מתאימות לצורכיהם משום שהן מיועדות לאנשים עם מוגבלות שכלית קשה, לתשושי נפש או למכורים לסמים. מרבית מבקשי המקלט המתמודדים עם מוגבלות מוגבלותם קלה או בינונית ונגרמה בשל עינויים, תאונת דרכים, תאונת עבודה, מחלה או סיבוך רפואי. לכן גם כאשר מוצעת השמה חוץ-ביתית למבקשי מקלט בעלי מוגבלות, הם חוששים להיכנס אליה ולפעמים נוטשים אותה זמן מה לאחר ששהו במקום בשל אי-התאמה לצרכים או אף הידרדרות במצבם.

לרוב מבקשי המקלט בעלי המוגבלות יש סיכוי טוב להשתקם, להשתלב ולנהל חיים עצמאיים:

לא רק שהמסגרות המוצעות למבקשי המקלט לא הולמות את צרכיהם, למעשה רובם כלל לא זקוקים למסגרת חוץ-ביתית. עם מוגבלויות קלות עד בינוניות, רוב מבקשי המקלט זקוקים לשירותי שיקום בקהילה שיסייעו להם להשתלב ולהתפרנס. זאת כיוון שהם מתקשים לעבוד בעבודות הנגישות למבקשי המקלט בישראל, בנייה וניקיון, עבודות הכרוכות בדרך כלל במאמץ פיזי ניכר במשך שעות עבודה מרובות. שירותי רווחה בקהילה כגון אלו המפורטים בתוספת הראשונה לחוק המוצע, במקום השמות חוץ-ביתיות, יסייעו להם להתגבר על המכשולים הפיזיים ולהגשים את זכותם "לחיים עצמאיים ואוטונומיים". זאת בהתאם למטרת הצעת החוק ולאחד העקרונות המרכזיים בו: חתירה לשילוב אנשים עם מוגבלות לחיים בקהילה וצמצום המגורים במסגרות מרובות דיירים (ס' 3(א)(2)).

הכללת מבקשי המקלט עם המוגבלות בהצעת החוק היא צעד הכרחי לקיום חובותיה של מדינת ישראל לספק לבעלי המוגבלות שחיים בה כבר שנים רבות שירותי רווחה שיאפשרו להם חיים בכבוד. היעדר האפשרות לתת שירותים לאוכלוסיה זו, לפחות במצבי סכנה וסיכון, סותר את מטרתה המוצהרת של הצעת החוק ושולל שלא לצורך את שיקול הדעת של משרד הרווחה והמחלקות לשירותים חברתיים.

לכל הפחות, יש לכלול בחוק המוצע הוראה המחילה את הוראותיו על אוכלוסיית מבקשי המקלט עם המוגבלות הנמצאים במצבי סיכון וסכנה, כפי שהוצע בטיוטת חוק שירותי הרווחה והביטחון האזרחי.

חזרה למעלה