המדינה תפסיק לתת טיפולים לילדים אוטיסטים של זרים, הישראלים ימשיכו לקבל

ילדים אוטיסטים של עובדים זרים לא יקבלו יותר טיפולים ייעודיים ככל ילדי הגן הישראלים, כך לפי הנחיות חדשות שנקבעו על ידי משרד הבריאות משיקולים תקציביים. המשמעות היא שעשרות ילדים לא יקבלו טיפולים הכרחיים, בעוד חבריהם הישראלים לאותו הגן ימשיכו לקבל אותם. הטיפולים המדוברים, המכונים טיפול בריאותי מקדם (טב"ם), ניתנים על ידי מגוון רחב של מטפלים, בהם קלינאי תקשורת, פסיכיאטרים, מרפאות בעיסוק ומטפלים בהבעה ביצירה. טיפולים אלו מהווים למעשה את רוב שעות השהייה בגן ומשמעות ביטולם לילדי עובדים זרים היא שמלבד ארוחות והשגחה הם לא יקבלו דבר מהטיפולים הייעודיים להם.

בישראל יש מאות גני תקשורת, המיועדים לילדים עד גיל שבע שאובחנו על הרצף האוטיסטי. הם מופעלים על ידי עמותות הפועלות תחת משרד החינוך, אבל הטיפולים הניתנים בהם הם באחריות משרד הבריאות. על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ילדים מאובחנים השוהים במסגרות ייעודיות להם זכאים לטב"ם במסגרת סל טיפולים לילדים אוטיסטים, במימון משרד הבריאות.

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קובעת כי כל ילד זכאי לחינוך ולבריאות. ישראל חתומה על האמנה, ולכן הזכות לחינוך מוקנת לכל הילדים השוהים בישראל – בהם ילדי עובדים זרים. בנוסף, ילדים הנמצאים במוסדות חינוך זכאים לכל טיפולי הבריאות הניתנים לילדים במסגרות החינוכיות, גם אם אינם מבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

זכאותם של ילדי העובדים הזרים לטיפולי הטב"ם נגזרת מהיותם חלק ממסגרות החינוך, והאמנה המבטיחה להם את הזכות לחינוך ובריאות ככל ילדי ישראל. לפיכך עד לאחרונה משרד הבריאות מימן את הטיפולים לכל הילדים האוטיסטים במסגרות היעודיות, אך החל מהשבוע האחרון שונתה המדיניות.

מטפלת בגן תקשורת, שביקשה להישאר בעילום שם, אומרת ששינוי המדיניות יעמיד אותה במצבים קשים. "בגן שלנו יש ארבעה ילדים ישראלים וארבעה ילדים של עובדים זרים, אז אני אמורה לטפל ולקדם רק מחצית מילדי הגן ולהשאיר את המחצית השניה מאחור? ומה עם טיפולים קבוצתיים?", תהתה. גן תקשורת אחר, שרוב הילידם בו הם ילדי עובדים זרים, ניצב בפני סכנת סגירה לאור ההנחיות החדשות.

ס', מדריכה טיפולית המלווה את המטפלות בגנים כבר כמה שנים, שיתפה כי גננות ומטפלות פרצו בבכי בעקבות ההנחיה החדשה, שהותירה אותן חסרות אונים. "אני לא ישנה מאז ששמעתי את הבשורה המרה הזו. אני חושבת על הילדים המתוקים, שכל חטאם הוא שהם ילדים אוטיסטים. איך אפשר לפגוע בילדים? מי הוא מוג הלב שהגה את הרעיון הגזעני המפלה הזה, הפרדה על רקע מוצא", אמרה. היא הוסיפה כי "בלי הטיפולים הם לא יכולים להתקדם בשום תחום, הם פשוט ידרכו במקום".

אבא של י' הוא עובד זר מאתיופיה. הוא מחכה למילה הראשונה של בנו, ילד בן ארבע וחצי על הרצף האוטיסטי, שנולד בארץ. "בכל התקדמות שלו אנחנו בעננים", הוא אומר, ומסרב לקבל את הבשורה. "כשהילד היה בגן רגיל שום דבר לא התקדם. לא יכולתי לעבוד כי כל היום צלצלו להגיד שהוא בוכה ויש בעיות", הוא מספר, ומוסיף כי בעקבות כך הוא לקח שנה חופש מעבודה כדי להיות יחד עם בנו. "כבר שנה שהוא בגן המיוחד ואני מעריך כל כך מה שהם עושים איתו. אין מצב שהילד שלי לא יקבל מה שכולם מקבלים. אם מבטלים לכולם אני יכול להבין, אבל לחלק כן ולחלק לא? אני לא מבין למה".

מטפלת בגן של י' בדרום תל אביב, מסבירה שטיפול אחד הניתן במסגרת הגן, עולה באופן פרטי כ-250 שקלים. "אין למשפחות סיכוי לממן את זה לבד. איך אני יכולה לעשות את זה לילדים האלה? זה עוול חסר הגיון ואנושיות", היא אומרת. ס', מדריכת המטפלות, מוסיפה כי היא לא מסוגלת לדמיין גן שבו חלק מהילדים מקבלים טיפולים וחלק לא. "הגננות לא מסוגלות להפלות ככה בתוך הגן שבו הן עובדות, ובצדק. אי אפשר לראות ילד נפגע ולעבור לסדר היום".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הם "בוחנים בימים אלו את הנושא".