25.07.22, בר פלג, הארץ
חוות דעת של משרד הפנים ומשרד החוץ קבעו כי המצב הביטחוני־כלכלי ומצב זכויות האדם בכמה מהמחוזות של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עדיין בעייתיים מאוד, אך המשרדים תמכו בהשבת מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה, כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ". המסמכים התקבלו במסגרת בקשת חופש מידע ותגובת המדינה לעתירה של שורת ארגוני זכויות פליטים נגד משרד הפנים.
עוד עולה כי שישה ימים לאחר הודעתה של שקד באפריל על הסרת ההגנה הזמנית שניתנה לקונגולזים מאז 2002, פנה אליה נציג נציבות האו"ם לפליטים בישראל וביקש ממנה לשקול בשנית את החלטתה "ברגע קריטי זה", לאור "המצב ההפכפך והבלתי צפוי במדינה". מהנתונים עולה כי בישראל נמצאים כ–400 קונגולזים, מתוכם כ–50 קטינים. 225 בקשות ממתינות להכרעה, ורק 42 מהם קיבלו החלטה — כמעט כולם נדחו. חלק מבקשות המקלט ממתינות יותר מעשור להכרעה.
באפריל הודיעה שקד כי החליטה להסיר את ההגנה הזמנית על אזרחי קונגו ומשרד הפנים הקציב להם 30 יום להגיש בקשת מקלט או לעזוב את המדינה. החלטת שקד התקבלה לאור מידע שהוגש לה על ידי מחלקת המחקר של רשות האוכלוסין, כשחוות דעת שאותה הזמינה ממשרד החוץ טרם הגיעה לשולחנה. החלטתה של שקד הושהתה בצו ארעי של בית המשפט המחוזי בירושלים, בעקבות עתירה של המוקד לפליטים ומהגרים ושורת ארגונים נוספים.
ביוני, חודשיים לאחר ההחלטה, הוגשה לשרה חוות הדעת של משרד החוץ, לפיה מאז שינוי השלטון בקונגו ב–2019, ניכר כי השלטון מנסה לשפר את מצב זכויות האדם במדינה. "מדובר בתהליך הדרגתי אך כבר ניכר שיפור בשטח", כתב אברהם ניר, סמנכ"ל תיאום ותכנון מדיני במשרד החוץ. עדות לכך היא עלייתה של קונגו בדירוג הסחר בבני אדם מקבוצה 3 לקבוצה 2 — קבוצת המדינות בה נמצאת בשנתיים האחרונות גם ישראל.
עוד עלה מחוות הדעת כי קונגו שיפרה משמעותית את דירוגה בכל הקשור לזכויות עיתונאים וחופש ביטוי ממקום 149 למקום 125, וכי מנהיג המדינה זומן לכנסים בינלאומיים חשובים ונפגש מעת לעת עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. במשרד החוץ ציינו עוד כי בארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, בלגיה, הולנד, שוודיה ושווייץ אין כלל מדיניות הגנה זמנית. עם זאת, יש לציין כי בחלק מהמדינות המוזכרות אין מדיניות כזו כלפי אף מדינה וכל בקשת מקלט נבחנת באופן פרטני.
גם בחוות הדעת של משרד הפנים נטען כי המצב בקונגו עדיין בעייתי. בדו"ח מצוטט דיווח של ארגון Human Rights Watch, לפיו מצב זכויות האדם במדינה "חווה אסקלציה בשנת 2020 לעומת ההישגים שהושגו במשך שנתו הראשונה של פליקס צ'יסקדי בתפקיד הנשיא". לפי הדיווח, הרשויות פגעו במפגינים ועיתונאים והאלימות משתוללת במזרח המדינה.
לחוות הדעת של המשרדים מצטרפות עדויות רבות על המצב הקשה בקונגו. כך למשל, נציבות הפליטים של האו"ם הביעה בסוף השבוע חשש כבד ממספר ההרוגים בקרב העקורים במזרח המדינה האפריקאית. "המצב הבלתי נסבל הזה ממשיך להסלים ואין להתעלם ממנו עוד", אמר דובר הנציבות בז'נווה, מתיו סלטמרש, בשיחה עם עיתונאים. הוא ציין כי החודש נהרגו 11 בני אדם בתקיפות במחוז איטורי ו–250 בתים נשרפו או נבזזו. בין פברואר ליוני השנה דיווחה נציבות האו"ם על יותר מ–800 הרוגים באיטורי, רובם עקורים.
לפי מכתבו של דמטאו דסלניה, נציג נציבות האו"ם בישראל, הנציבות ושותפיה תיעדו יותר מ–1,200 מקרי מוות של אזרחים ו–1,100 מקרי אונס בשנת 2021 וביוני השנה בלבד נהרגו באיטורי 97 בני אדם. לפי האו"ם, יותר מ–160 אלף בני אדם נעקרו בשבועות האחרונים מביתם בשל הלחימה בין הצבא המקומי למילציות.
בקונגו ישנם יותר מ–7.5 מיליון עקורים, מה שהופך אותה למדינה שבה האוכלוסייה הגדולה ביותר של אזרחים שנעקרו מבתיהם באפריקה ובין הגדולות בעולם. "נציבות האו"ם לפליטים סבורה כי המצב במדינה לא השתנה באופן כה מהותי כדי לאפשר את חזרתם ארוכת הטווח, הבטוחה והמכובדת של האנשים שנפגעו מהסכסוך", כתב דסלניה לשקד, "שמירה על מעמד ההגנה הזמנית שניתן להם תהיה הגישה הנכונה".
גם לפי דו"ח זכויות האדם של משרד החוץ בארה"ב ל-2021 רוב הפרות זכויות האדם בקונגו מתרחשות באותם מחוזות במזרח המדינה. הדו"ח ציין מקרי מוות בעקבות התעללות בבתי כלא וכי ישנם דיווחים פרטניים של אזרחים שהותקפו על ידי הממשלה או נעצרו ברחוב. לפי Freedom House, אחד הארגונים המצוטט בדו"ח, מערכת המשפט המקומית נשלטת על ידי בני בריתו של הנשיא צ'יסקדי.
בנוסף, הדו"ח מציין כי ישנו חוק האוסר על קיום יחסי מין חד־מיניים במדינה. המשרד הפדרלי האמריקאי להגירה ופליטים הציג באוגוסט 2021 דיווח של ארגוני זכויות אדם, לפיו האלימות המינית ועל רקע מגדר גדלה במדינה ואינה מוגבלת למחוזות. ארגון זכויות אדם מקומי דיווח כי אלו החוזרים למדינה חווים הטרדות מצד סוכני שירותי ההגירה וכי הם עשוים להיעצר — בעיקר אם מדובר באנשים שהיו מתנגדי שלטון פעילים בתפוצות.
בדו"ח משרד החוץ מצוטטת סוכנות הביון האמריקאית (CIA) לפיה במזרח קונגו פועלות יותר ממאה מיליציות חמושות. פרסום נוסף של האו"ם, מנובמבר 2021, הביע דאגה מהמצב במדינה בשל מידע שלפיו בשנה זו קבוצות חמושות במדינה ביצעו לפחות 2,359 הפרות של זכויות אדם. "אין ספק שהמצב במדינה, למרות מגמת השיפור אינו עולה כדי רמת זכויות האדם המובטחת במדינות מערביות", נכתב בחוות הדעת הישראלית.
בסיכום חוות הדעת כותבים אנשי משרד החוץ כי הם ממליצים שהסרת ההגנה הזמנית תתבצע באופן הדרגתי — בשלב הראשון לבוגרים שאינם בעלי משפחות עם קטינים. אם מדובר בבוגרים מהאזורים הבעייתים, ממליצים במשרד כי בקשת המקלט תיבחן ביתר זהירות. בכל הנוגע לקטינים, במשרד ממליצים כי רק בשלב מאוחר יותר "ולאחר הפקת לקחים ביחס לצעד זה" תבחן הסוגיה בצוות בין־משרדי.
הסיבה להחרגת הקטינים היא דו"חות קרן החירום של האו"ם לילדים (יוניצ"ף) המתארים פגיעה קשה בקטינים באזורי הסכסוך במזרח, הכוללים חטיפת קטינים לצורך הפיכתם לחיילים, אלימות ועבדות בתעשיית המכרות. לפי הערכות ארגונים אזרחיים, 40 אלף קטינים מועסקים בתעשייה זו.
"ההסתייגות מגירוש הילדים מלמדת שגירוש הבוגרים יהווה ניסוי מסכן חיים ללא כל הצדקה", מסרו ל"הארץ" מיכל שוורץ מהמוקד לפליטים ולמהגרים ומירב בן זאב מהיא"ס ישראל. "מתגובת המדינה עולה שמצב זכויות האדם בקונגו חמור ביותר ואף הידרדר בשנה האחרונה וכולל דיכוי שיטתי והרג של אזרחים. על פי הדו"ח שצירפה המדינה לתגובה, אין כל מעקב אחר גורלם של מבקשי מקלט שחזרו לקונגו, ומהדיווחים המעטים על החוזרים, עולה תמונה מטרידה של חקירות, מעצרים והפרות זכויות אדם".
לפי הנתונים של האו"ם רק במארס האחרון דיווחה הנציבות על יותר מ-10 אלף פליטים קונגלוזים שהגיעו לאוגנדה וכ-36 אלף עקורים חדשים כתוצאה מעימותים אלימים באזור רוטצ'וקו. בנובמבר 2021 הלחימה במדינה אילצה 11 אלף פליטים לברוח לאוגנדה.
מלשכת השרה שקד נמסר: "אין הצדקה למדיניות אי־הרחקה גורפת לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כבר שנים רבות. מדינות כמו בלגיה, נורווגיה, שוודיה, שווייץ, גרמניה, אנגליה ועוד מחזירות את אזרחי המדינה לארצם כדבר שבשגרה והשרה עשתה את מה שצריך היה לעשות לפני זמן רב ועדכנה את המדיניות בהתאם למצב הנתון. המהלך כולו תואם עם משרד החוץ, שלא העלה כל התנגדות עקרונית, ואף נדחה לזמן מה לבקשתו, אך בכל מקרה הסמכות הבלעדית לקבוע מדיניות בעניין זה היא של שרת הפנים. למען הסר דאגה מלבם של הקוראים, חוות הדעת של משרד החוץ שהוגשה לבסוף, תומכת באופן עקרוני בעמדת השרה".
חזרה למעלה
