הכנסת אישרה בקריאה טרומית חוק יסוד שיאפשר מעצר לא מוגבל בזמן של מבקשי מקלט

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית היום (רביעי) הצעת חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל. הצעת החוק, שיזם ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ונכללה בהסכמים הקואליציונים עם הליכוד, כוללת סעיפים מחמירים יותר מההסדר שנפסל בבג"ץ, ובין השאר קובעת כי יתאפשר לכלוא זרים שאי אפשר לגרשם – למשך זמן בלתי מוגבל; לשלול מזרים את האפשרות לפנות לבתי משפט בישראל בנושאים מנהליים; להחזיק בכספם של שוהים בלא היתר במדינה, וכן להגביל את תנועתם לאזורים גיאוגרפיים מסוימים בארץ. בסעיף נוסף בהצעה אף נכתב כי ניתן לשלול אזרחות, תושבות או מעמד בישראל בתנאים שייקבעו, וכי אין בכוחן של תקנות לשעת חירום לשנות חוק יסוד זה ולהפקיע את תוקפו.

ההצעה, שעברה במליאה ברוב של 58 חברי כנסת אל מול 30 שהצביעו נגדה, אושרה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה — בלא שיצאה הודעה בנושא, ולאחר שביום שני הוועדה קבעה כי ההצבעה בנושא תדחה בשבוע. בהודעה שפרסם רוטמן בנושא הוא כתב כי "אירועי 7 באוקטובר הוכיחו לכולנו את החשיבות שבחיזוק הזהות היהודית והשמירה על ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל". לדבריו, "המדינה פתוחה לעלייה יהודית ומציבה חומה חדה וברורה לגבי מי שנכנס לישראל שלא כחוק או שמנצל את שהותו או אזרחותו בישראל לפגיעה במדינה, בעם היהודי או לתמיכה ולעיסוק בטרור".

ועוד קובעת הצעת החוק כי הממשלה באישור הכנסת רשאית לקבוע מכסה שנתית של מקבלי מעמד בישראל, וכן כי אזרחים או תושבים של מדינות או אזורים מסוימים לא יקבלו מעמד או היתר שהייה, וכי אדם שנכנס לישראל או שהה בה תקופה העולה על שלושה חודשים בניגוד לחוק לא יקבל מעמד.

החוק, אם יאושר, יטיל הגבלות כבדות משקל על מהגרים, מבקשי מקלט וזרים אחרים המבקשים להיכנס לישראל. כך למשל, החוק קובע כי יתאפשר לכלוא למשך זמן בלתי מוגבל ("לכל תקופת שהותו בישראל", כלשון החוק) אנשים השוהים בישראל שלא כדין. הצעת החוק מגדירה אנשים אלה כ"שוהים בלתי־חוקיים שמדינת ישראל אינה יכולה להרחיקם", וקובעת כי על המדינה לעודד את עזיבתם. כך למשל, נכתב כי ניתן יהיה להגביל את תנועתם של אלו "לאזורים גאוגרפיים מסוימים" או "לזמנים מסוימים", וכן להגביל את תחומי העיסוק שלהם ואת תנאי תעסוקתם.

הכוונה היא לאוכלוסיות של מבקשי מקלט השוהים בישראל תחת הגנה קבוצתית (אריתריאה, סודאן ואוקראינה), ומדובר בהצעה נוקשה יותר מההסדר שנפסל בעבר בבג"ץ. אז, המדינה כלאה מבקשי מקלט מקבוצה זו לתקופה של שלוש שנים, שקוצרה בהמשך לשנה. לאחר מכן הוקם מתקן חולות שבו היתה כליאה "פתוחה". בשלוש השנים הראשונות לקיומו של המתקן עזבו את ישראל 12 אלף מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה.

הגבלה נוספת שהצעת החוק קובעת היא שלילת האפשרות לפנות לבתי משפט בישראל. בהצעה נכתב כי מי שאינו אזרח או תושב המדינה אינו רשאי לפנות לבית משפט בישראל בעניינים מינהליים (למשל במקרים של ערעור על סירוב להכניסו לישראל), אלא רק באמצעות אזרח או תושב ישראלי. המשמעות היא שאזרחים זרים לא יוכלו לקבל זכות עמידה בפני בתי המשפט בישראל (המחוזי או העליון).

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהיעדר הסדר של קבע הרואה לנגד עיניו את דמותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, נקבעות הוראות שעה על ידי המחוקק ונקבעים הסדרים על ידי בתי הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון בשיטה של נטילת סמכויות '"זוחלת' משרי הפנים ומנבחרי הציבור". בהינתן אלו, מטרת החוק, לפי מנסחי ההצעה, היא להבטיח מדינות הגירה "שתגן על הזכות הייחודית להגדרה עצמית של העם היהודי במדינת ישראל ותשמור על ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל".