דו"ח פנימי: פערים של מיליונים ברישום פיקדונות של עובדים זרים

04.12.22, בר פלג, הארץ

חוק הפיקדון

מדיניות ממשלת ישראל

קהילת מבקשי מקלט

פערים של מיליוני שקלים נמצאו ברישומי הפקדונות לעובדים זרים ומבקשי מקלט, כך עולה מדו"ח ביקורת פנימי של רשות האוכלוסין וההגירה שהגיע לידי "הארץ". הפקדונות מופרשים על ידי המעסיקים לפי חוק, והעובדים יכולים לקבל אותם כשהם עוזבים את הארץ. בדו"ח מזהירה מבקרת הפנים של הרשות, רו"ח נירית גור-אריה אלקלעי, כי "קיים פתח לאי סדרים, מעילות וקבלת החלטות על בסיס נתונים שגויים".

לדברי המבקרת, "מדובר במאות מיליוני שקלים המופקדים ונמשכים מדי שנה, כך שהרשות אינה יכולה להרשות לעצמה ניהול לקוי, לא קפדני ושאינו הדוק, של הנתונים", כתבה גור-אריה אלקלעי בדו"ח, שפורסם ברשות בפברואר השנה, וסקר את השנים 2017–2020. ברשות האוכלוסין אמרו ל"הארץ" כי הליקויים המופיעים בדו"ח תוקנו.

לפי חוק, מעסיקים של עובדים זרים מחויבים להפריש לעובדיהם סכום לפיקדון, שמבוסס על רכיבי הפיצויים ותגמולי פנסיה ושווה ל–16% משכרם. לנוהל שתי מטרות: הבטחת הזכויות של הזרים, ויצירת תמריץ ליציאה מישראל ומניעת השתקעות במדינה. אם עובדים זרים נותרים בישראל לאחר שוויזת העבודה שלהם פגה, המדינה יכולה לנכות כספים מהפיקדון – ובתנאים מסוימים את כולו.

הסוגיה הזו עלתה בחודש שעבר בדיון בעתירת ארגון "קו לעובד" בבג"ץ. השופטים ביקשו מנציגי המדינה דוגמאות לחוק דומה בעולם שמאפשר שלילת כסף שנאגר לטובת פנסיה וזכויות סוציאליות כענישה. נציג המדינה אמר כי יש מדינות רבות עם הסדרים כאלה, אך לא ידע לנקוב בשמותיהן. "מה מייחד אותנו מכל המדינות שמעסיקות מהגרי עבודה?" שאלה הנשיאה חיות. השופט פוגלמן הוסיף: "אם אנו היחידים בעולם יש לזה משמעות מסוימת".

אחד הממצאים החמורים ביותר בדו"ח, שהגיע לידי "הארץ" באמצעות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה", הוא פער בין נתוני הרשות לבין נתוני בנק מזרחי, בו מופקדים הפקדונות בין 2017 ו–2019. הפערים נאמדים בהיקף של מיליוני שקלים ברישומי ההפקדות בכל הענפים – סיעוד, חקלאות, בניה ומבקשי מקלט. מהנתונים הסיקה מבקרת הפנים כי לא מתבצעת התאמה מסודרת בין גורמי הרשות ובין הבנק, ואף לא בין גורמי הרשות עצמה. זאת למרות טענות גורמי תחום הפקדונות ברשות כי התאמות כאלה נעשות באופן שוטף. הסברי הרשות לפערים נדחו על ידי הביקורת, שקבעה כי מההסברים עולה שהתאמות בין גורמי הרשות ובין הבנק לא נעשו – לפחות לא בתדירות הנדרשת.

הפערים בנתוני הפיקדון של רשות האוכלוסין חוזרים לאורך כל מאה עמודי הדו"ח. אחד מממצאיה היה שבנתונים שפורסמו באתר רשות האוכלוסין צוין כי בשנת 2019 נמשכו 90.1 מיליון שקלים מהפקדונות, בעוד שהנתון שנמסר רשמית למבקרת וצוותה עמד על 108.4 מיליון שקלים. בשנים 2017–2019, בין הדיווחים של הבנק על משיכות לעומת אלו שנרשמו ברשות היה פער של כשלושה מיליוני שקלים.

עוד עלה מהביקורת כי במשך שנים ארוכות לא נערכה בדיקה קבועה של הדיווחים השגויים – שבהם לא נמצאה הפקדה שאמורה היתה להתבצע, או שהופקד סכום נמוך מהנדרש. לפי המבקרת, מדי חודש נוספים דיווחים כאלה, והם אינם מטופלים. המשמעות היא שלעובד לא מופרש מלוא הסכום שמגיע לו. מבדיקה מדגמית של הביקורת בענף הבניין בלבד, ב–468 מקרים בין 2005 ל–2019 דיווחו מעסיקים על הפקדות לעובדים אך לא ביצעו הפקדה בפועל לעובדים לחשבון הבנק שלהם. הביקורת מצאה מקרים, בהם לא הופקדו פקדונות לעובדים בחלק מחודשי עבודתם, מבלי שאף גורם ברשות בדק זאת. להערכת מבקרת הפנים וצוותה, לרשות האוכלוסין לא היה ידוע על קיומם של אלפי מקרים כאלה מאז 2005.

באשר למבקשי מקלט, ישראל לא מאפשרת להם לעבוד באמצעות היתרי עבודה, והם מועסקים במסגרת מדיניות "אי-אכיפה" נגד המעסיקים. לפי החוק שהיה בתוקף בעת כתיבת הדו"ח, היה על המעסיק להפקיד מדי חודש סכום השווה ל–36% משכר עבודתו של מבקש המקלט. 16% הופקד כהפרשות סוציאליות על חשבון המעסיק, והשאר נוכה מהשכר של העובד. באפריל 2020 בג"ץ קבע כי החוק אינו חוקתי, ולכן בוטל. משום שעבודתם אינה מוסדרת בהיתר, לא ניתן להטיל סנקציות על מעביד שלא משלם את הנדרש ממנו. בתגובת הרשות למבקרת, שהופיעה בדו"ח, נכתב כי לא מתבצעת בקרה סדורה על הפקדונות – אך ככל שמגיעות תלונות הן מטופלות ונאכפות מול המעסיק פרטנית.

מרשות האוכלוסין נמסר: "בהתייחס לפערים שעלו בדו"ח בין נתוני הבנק לנתוני הרשות, יצוין כי אין בהם כדי להעיד על מעילה או על חוסר בכספים. כיום, מתבצעות התאמות הנערכות אל מול הבנק כך שלא קיים פער בין הנתונים שלו לנתוני הרשות בנושא הפקדות ומשיכה מכספי הפיקדונות. הרשות עורכת בקרה שוטפת מיד חודש על מנת לוודא שההפקדות מבוצעות וסכומן עומד ברף המינימלי כפי שנקבע. במידה ומעסיק אינו מפקיד לפיקדון, ננקטים נגדו אמצעי אכיפה והתרעה ובהם מתן אזהרה וזימון לשימוע. במקרים מסוימים, אף מתבצעת הטלת סנקציות הכוללות ביטול היתר העסקה, סירוב לחידוש היתר וכן פתיחה בהליך פלילי כנגד אותו המעסיק. יודגש כי הרשות מכירה בחשיבותה של ביקורת פנים ורואה כלי ניהולי יעיל ואפקטיבי לצורך שיפור תהליכי העבודה הקיימים וקידום סדרי מנהל תקין".

לקריאת כתבת המקור