30.06.25, בר פלג, הארץ
200 מטרים מזירת פגיעת הטיל האיראני בבני ברק עומד בניין שיכון שכל חלונותיו אינם קיימים. הוא אינו חריג בנוף השכונה הקטנה הסמוכה למבנה החינוכי בו פגע הטיל והרג אדם את תושב העיר אברהם כהן. אך בעוד שמרבית דייריו התפנו, רובם על ידי העירייה לבתי מלון, שלוש משפחות עם ילדים עדיין מתגוררות בו מאז הפגיעה.
הן היו אמורות להתפנות עם שאר הדיירים אך לבסוף הודיעו להן שהן לא זכאיות לכך. אלה שלוש משפחות של מבקשי מקלט מאריתריאה, בהן ילדים שלומדים במערכת החינוך העירונית. בבני ברק מכחישים שמדובר באפליה, וטוענים שכיוון שהמשפחות לא היו רשומות ברישומי הארנונה של העירייה, אין יכולת לסייע להם. אך כיוון שמדובר במבקשי מקלט חסרי מעמד, הם לא יכולים להירשם בעירייה, ומשלמים את הארנונה ישירות לבעל הדירה שלהם. שלוש המשפחות כבר לא רוצות פינוי לבית מלון, אלא רק תיקון מהיר של הנזקים ולמחות על התנהלות העירייה. "אף אחד לא מסתכל עלינו", אומר שישיי – אב אחת המשפחות.
בעת פגיעת הטיל, שישיי היה בחדרו. הוא לא ירד למקלט של הבניין. המקלט עצמו אינו מתוחזק, ישנה בו סחורה של אחד העסקים באזור שלא פונתה לאורך כל המלחמה ומי צנרת נוזלים בו. שישיי מספר כי אשתו וילדיו הולכים למקלט אך הוא "מעדיף למות בבית". הוא גם היה קרוב לכך כשנפצע. התריסים של אחד החלונות נפלו עליו ופצעו אותו.
לאחר הפגיעה פנתה המשפחה לחמ"ל החירום העירוני. בדומה למשפחות אחרות, ומאחר ושמה לא צוין על גבי חיוב הארנונה, הגישה טראס, אשתו של שישיי, את חוזה השכירות. מהעירייה ענו לטראס כי נציג מהעירייה יגיע לדירה להעריך את הנזק שנגרם והמליצו לה להתארגן לפינוי, ואכן כך קרה. יום לאחר תשובת העירייה, שישה ימים לאחר פגיעת הטיל, כך מספרת אחת המשפחות, הגיע נציג ואמר למשפחה שידאגו לפינויה.
"אמרו לנו להיות מוכנים לפינוי, והילדים היו מוכנים. הגיעו אוטובוסים למטה ולפני שהם הגיעו, התקשרו ואמרו לא לעלות עליהם", אומר שישיי. טראס, שקיבלה את השיחה הוסיפה: "אמרו לי 'הייתה טעות, לא שילמתם ארנונה'. אבל אני שילמתי, לבעל הבית והוא משלם. אני רשומה גם במשרד הפנים בכתובת פה. הילדים שלי בבית הספר פה, שאלתי 'למה לא, כי אני שחורה?'". משפחתם של שישיי וטראס היא לא היחידה בבניין שנפגעה. עדן שכנתם, גם היא מבקשת מקלט, הוסיפה: "קשה לגור פה עם הילדים. אין לנו מה לעשות. הילדים לא רוצים לישון פה. אי אפשר ככה". גם חלונות ביתה נופצו.
ברהנה נגסי מעמותת "תקווה חדשה למען מבקשי המקלט מאריתראה" – העמותה היציגה של הקהילה, אמר ל"הארץ" כי בגלל שלבני המשפחה אין מעמד חוקי, אין להם כל אפשרות להגיש בקשה לפיצוי ממס רכוש. "המדינה פשוט מתעלמת מהם – כאילו אינם בני אדם". לדבריו העמותה מטפלת ב־25 משפחות ו־45 ילדים של מבקשי מקלט שנפגעו וחלקם ללא סיוע מהמדינה. "אנחנו לא מסוגלים לתת מענה לכולם", הבהיר. לפי מעקב של ארגון א.ס.ף, המסייע למבקשי מקלט, ישנם כ־20 מקרים של משפחות מבקשי מקלט שנפגעו בהפצצות על ישראל, בין היתר ברמת גן ובבת ים. בערים אלה לא ידוע על בעיות עם העירייה. גם פניות שונות של "הארץ" הניבו שיחות בין המשפחה לעירייה אך לא הובילו לשינוי מעשי בשטח.
"הסיבה הטכנית לכאורה לפיה העדר הסיוע הנו בשל העדר שם על גבי הארנונה, לא יכול להיות ענייני בשום אופן, מעבר לכך שניתן אישור מבעל הדירה אודות המגורים. העובדה לפיה משפחות אלה הן מבקשות מקלט בעל כורכן ללא מעמד אינה מצדיקה את העדר מתן סיוע שלא לומר מהווה הפליה פסולה" כתבה עו"ד הילה אראל מארגון א.ס.ף לעירייה לאחר שפירטה את כל ניסיונות הארגון לסייע למשפחה. גם פניות שונות של "הארץ" הניבו שיחות בין המשפחה לעירייה אך לא יצרו שינוי מעשי בשטח.
בשתיים משלוש הדירות בבניין בבני ברק ניתן למצוא דגל ישראל קטן בתוך הבית. ההורים מספרים שהילדים הביאו אותו מבית הספר. "אני לא מרגיש בכלל חלק ממדינת ישראל", אומר שישיי בבכי. "אם היא לא עוזרת לי עכשיו, היא לא מדינה. ככה ילדים יכולים לישון פה?", הוא שואל. שישיי מוסיף כי לבעל הדירה לא אכפת מהמשפחה. "הוא מקבל את הכסף ולא שאל שום שאלות. לא צלצל אפילו", הוסיף.
מעיריית בני ברק נמסר כי היא פינתה עד כה למעלה מ־300 משפחות לדיור חלופי, מכל העדות ומכל המגזרים, אך רק לאחר הצגת הוכחה שהמפונים אכן התגוררו בבניינים שנאסרו למגורים – רישום רשמי בארנונה או במשרד הפנים.
"העירייה פועלת על פי נהלים ברורים ובשיתוף עם הגופים הממשלתיים הרלוונטיים. מתן דיור חלופי מותנה בהצגת הוכחה מינימלית של מגורים בכתובת הרלוונטית", נמסר מהעירייה. "במקרים בהם לא ניתן לאתר רישום רשמי של מגורים – לא ברישומי העירייה, לא במשרד הפנים ולא בכל גורם רשמי אחר – אין באפשרות העירייה לספק דיור חלופי, שכן אין אישור ממשלתי למתן שירות זה ללא הוכחה מתאימה", הוסיפו.
חזרה למעלה
