המכרז לביטוח בריאות למבקשי מקלט נסגר בלי ששום חברה הגישה לו הצעה — דבר המעמיד את קיומו של המיזם בסכנה. המכרז פורסם ערב הבחירות מטעם משרד הבריאות בימי השר הקודם, ניצן הורוביץ, והסתיים בשבוע שעבר. אתמול (שני) התכנסה ישיבה של ועדת המכרזים במשרד והסתיימה בלי החלטה. מלשכת שר הבריאות ושר הפנים אריה דרעי נמסר שהשר לומד את הפרטים.
על פי נספחי המכרז, ביטוח הבריאות הכולל השתתפות עצמית של חסרי המעמד היה אמור לתת כיסוי לכ–20 אלף בגירים בישראל. חודש לאחר שהוקמה ממשלת בנט-לפיד
פורסם ב"הארץ" כי משרד הבריאות ביקש במסגרת תקציב המדינה להכניס 20 מיליון שקל לבסיס התקציב לטובת ביטוח בריאות לאוכלוסייה זו.
הורוביץ הכריז על המהלך גם בעמוד הפייסבוק שלו ומנה אותו עם הישגי מרצ בתקציב המדינה. לאחר הליך מינהלי, ובכלל זה דיונים בוועדה בין-משרדית, פרסם משרד הבריאות את המכרז בסוף אוקטובר, ערב הבחירות. מאז הוארך המכרז שלוש פעמים אך לא הוגשה בו שום הצעה. כעת על משרד הבריאות להחליט אם לפרסם מכרז חדש ומתוקן, לפעול בדרך אחרת או להפסיק את קידום המיזם. במציאות הפוליטית הקיימת, ובהתחשב בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת נתניהו — שבהם
התחייבה לקדם גירוש מבקשי מקלט — הסכנה המרחפת מעל למיזם נראית ממשית.
לפי קובץ המענה על השאלות שפרסם משרד הבריאות, חברות הביטוח חששו כי המכרז מעודד מבוטחים שלא לשלם ועדיין להיות זכאים לשירות. לשם כך דרשה אחת מחברות הביטוח להפסיק את השירות למי שלא ישלם וכן שהגבייה תיעשה על ידי משרד הבריאות. המשרד סירב. חשש נוסף שעלה נגע לחובות שייווצרו במקרה שמבוטחים לא ישלמו. במשרד השיבו כי על המציע לשקלל את העלויות והסיכונים במסגרת הצעתו וכי על חברות הביטוח לדאוג למנגנון גביית חובות.
סוגיה אחרת שהעלו חברות הביטוח היא שהמכרז, כך לשיטתן, מעודד מבוטחים להצטרף לאחר שיחלו מכיוון שאינו מחריג מצב רפואי קודם, ולכן דרשו החברות להאריך את משך האכשרה — מ–27 חודשים של שהייה רצופה בישראל תחת הגנה קבוצתית ל–36. במשרד השיבו על הבקשה הזאת בשלילה. עלתה גם בקשה להאריך לחברות את משך ההתארגנות עד מתן השירות מארבעה חודשים אחרי תחילת המכרז, כדרישת המשרד, לשנה. גם לכך לא הסכים המשרד.
"הידיעה ששום חברה לא הגישה הצעה במכרז מטרידה", אומרת טלי אהרנטל, מנכ"לית ארגון אס"ף. "זה שנים שאנו באס"ף עוקבים אחר ההידרדרות במצבם הבריאותי — הפיזי והנפשי — של הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה, שנמצאים במצבים הפגיעים ביותר: ניצולי מחנות העינויים בסיני, מתמודדי נפש, אנשים עם מוגבלות, קשישים ועוד. ללא שירותי בריאות מצבם צפוי להמשיך להידרדר, והם מתקשים לקבל אפילו את מעט שירותי הרווחה המוצעים להם לפי נוהלי משרד הרווחה".
בדו"ח שפורסם במאי 2014 מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על שהמדינה אינה מספקת למבקשי מקלט שירותי בריאות חיוניים. "בהיעדר טיפול רפואי מספק בקהילה, מוזנחים הצרכים הרפואיים של חלק מהזרים שאינם בני הרחקה, עד שמצבם מידרדר לכדי מצב חירום", כתב. "עולה חשש ממשי כי מתן גישה מצומצמת לשירותי בריאות לזרים שאינם בני הרחקה, הסובלים ממחלות נפש או ממחלות כרוניות מסוימות, ולעיתים אף לזרים הזקוקים לשיקום ולסיעוד, כמפורט בממצאי הביקורת, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון, ועם תנאי האמנה בדבר זכויות חברתיות".
ביולי 2018 פרסם משרד הבריאות מכרז פומבי להפעלת מרפאה דחופה לחסרי מעמד בתל אביב. במסגרת המכרז נדרשו המציעים לספק שירותים גם בבאר שבע, בירושלים ובחיפה. אלא שהמכרז הוקפא. "משרד הבריאות כבר מכיר בנימוקים הרפואיים, המוסריים, כמו גם בשיקולי בריאות הציבור ובשיקולים הכלכליים שמחייבים להגיש מענה מערכתי לאוכלוסיית הפליטים שחיה בישראל יותר מעשור וסובלת מהזנחה מתמשכת של בריאותה", אומרת ל"הארץ" ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם. "יותר משנה שמשרד הבריאות מצהיר שוב ושוב, לרבות לפני שופטי בג"ץ, על כוונתו לגבש הסדר ביטוחי מסובסד למבקשי המקלט, אך לצערנו המשרד בחר להתנער ממלוא האחריות ולהטיל את המשימה על חברות הביטוח הפרטיות. כעת מתברר שהשוק הפרטי אינו מוכן למלא את חובת המדינה כלפי הפליטים במקומה".
חזרה למעלה
