ביהמ"ש הקפיא זמנית את החלטת המדינה להסיר את ההגנה לאזרחי קונגו

לפי נתונים שהגיעו ל"הארץ", בישראל חיים 400 אזרחי קונגו. 264 מהם מבקשי מקלט עם בקשות פתוחות שטרם הוכרעו – קבוצה שממילא מוגנת מגירוש עד להכרעה בבקשות. ברשות האוכלוסין אמרו שייעשה מאמץ להאיץ את בדיקת הבקשות. לפי נתוני רשות האוכלוסין, 42 בקשות כבר נדחו, ושלוש בקשות התקבלו וזיכו את המבקשים במעמד של פליטים. משמעות הנתונים היא שעשרות קונגולזים הנמצאים בישראל מועמדים לגירוש, אם בית המשפט יחליט שלא להתערב בהחלטת המדינה להסיר את ההגנה הקבוצתית.

החלטת השרה שקד הגיעה לאחר שלכאורה קיבלה מידע שלפיו המצב בקונגו יציב, וכבר לא מסוכן לחזור למדינה. המידע נשען גם על חוות דעת חסויה של משרד החוץ. מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, ד"ר איילת עוז, הודפת בתוקף את הטענה. "המצב בקונגו מבחינה ביטחונית, פוליטית והומניטרית חמור מאוד, עד כדי סכנת חיים מיידית לתושבי אזורים נרחבים במדינה", היא אומרת. "ההחלטה להסיר את הגנתם של השוהים בארץ לוקה בחוסר סבירות קיצוני, והיא בלתי מידתית ומנוגדת לדין הבינלאומי המחייב את המדינה". באחרונה שלחו חברי כנסת מטעם מרצ מכתב לשקד בעניין, וחברי הכנסת איבתיסאם מרעאנה ומוסי רז דרשו מח"כ ווליד טאהא לכנס בהקדם את ועדת הפנים לדון בסוגיה.

העתירה שבמסגרתה הוצא הצו הוגשה הבוקר על ידי המוקד לפליטים ולמהגרים, היא"ס ישראל, רופאים לזכויות אדם, המרכז לקידום פליטים אפריקאים (ARDC), א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל והאגודה לזכויות האזרח. הארגונים פנו לבית המשפט לאחר שפנייתם לשרי החוץ והמשפטים ולרשות האוכלוסין וההגירה לפני כשבועיים לא נענתה.

בעתירה צוין כי "דו"חות רשמיים מלמדים כי בקונגו עדיין נפוצות פרקטיקות חמורות, בין היתר של הרג שרירותי ללא משפט, העלמות של אזרחים, עינויים וענישה אכזרית ובלתי אנושית, תנאי מאסר מסכני חיים, רדיפה של מתנגדים פוליטיים, פגיעה נרחבת ובלתי חוקית באזרחים, חטיפות, שימוש בילדים על ידי קבוצות חיילים חמושות, אלימות מינית ומבוססת מגדר כלפי נשים וילדים, סחר בבני אדם ועבדות ילדים".