איכילוב יפסיק לספק טיפולי דיאליזה לחסרי מעמד שאינם מבוטחים

17.05.22, בר פלג ועידו אפרתי, הארץ

בריאות

מדיניות ממשלת ישראל

קהילת מבקשי מקלט

בית החולים איכילוב הודיע לחולי כליות חסרי מעמד הזקוקים לטיפולי דיאליזה שאם לא ישלמו את חובם הכספי על הטיפולים שהם עוברים, הוא יפסיק לטפל בהם החל מחודש יוני. חסרי מעמד בישראל אינם זכאים לביטוח בריאות וצוברים חובות בעקבות טיפולי חירום שהם מקבלים בבתי החולים. בית החולים סיפק להם את הטיפולים עד לאחרונה וספג את העלויות, אך כעת החליט לשנות את מדיניותו.

בשנה שעברה פורסם ב"הארץ" ששר הבריאות ניצן הורוביץ מתכוון להחיל ביטוח בריאות על מבקשי מקלט. בעקבות הפרסום פורסמה טיוטת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שתאפשר הסדר ביטוחי לחסרי מעמד המוגנים מגירוש לפי המדיניות של ישראל — אך הדרך להחלת ביטוח על האוכלוסייה הזאת, שבה מרבית חסרי המעמד בישראל, עודנה רחוקה.

בתחילת החודש הוציאה הנהלת בית החולים מכתבים למטופלים, שבהם נכתב: "על פי רישומינו הנך מקבל טיפול דיאליזה במכון של בית החולים ללא כיסוי כספי. עד כה נצבר חוב גדול שלא נמצא לו כיסוי בגין השירות שאתה מקבל. הנהלת בית החולים פועלת על פי חוקי מדינת ישראל ומחויבת למינהל תקין וגביית חובות התשלום בגין השירותים הניתנים לכלל מטופלי בית החולים". לפיכך בית החולים מסר למטופלים כי בלי סידור כספי יופסק הטיפול שלהם, והוסיף: "במקרה חירום מומלץ לפנות למוקד רפואה דחופה באזור מגוריך".

באיכילוב מסרו בתגובה לפניית "הארץ" כי "עלות הטיפול בחולה דיאליזה עומדת על מיליון שקלים בשנה לחולה לבית החולים", וציינו כי מטופלים רבים מקבלים טיפול זה שנים רבות, ואף ישנו מטופל שמקבל טיפול זה 17 שנה. באיכילוב הוסיפו כי "חולים אלו מתווספים לאלפי מטופלים חסרי מעמד שמקבלים טיפול כאן באיכילוב מתקציבנו, וגוררים חובות אבודים שעומדים על כ–12 מיליון רק עבור שנת 2021. למותר לציין כי איננו יכולים להמשיך לשאת בעול כלכלי עצום זה, ואנו קוראים למשרד הבריאות למימון והסדרה של פעילות זו. יובהר כי החולים תמיד ובכל שלב מקבלים טיפול חיוני בחדר המיון ללא כל מגבלה, וזאת כאמור על פי חוק זכויות החולה".

טיפול דיאליזה מיועד לחולי כליות ומטרתו להחליף את פעילותן אם אלו חדלו לתפקד. חולים שסובלים מכשל כלייתי סופני נדרשים בדרך כלל לשלושה טיפולים בשבוע לכל שארית חייהם, או עד שיעברו השתלת כליה. עלות טיפול דיאליזה אחד גבוהה מאלף שקלים. לפי הערכת ארגון רופאים לזכויות אדם, באיכילוב מקבלים בין עשרה לעשרים חולים חסרי מעמד טיפולי דיאליזה.

על פי רוב, פוליסות ביטוח פרטי — כפוליסות שמשמשות עובדים זרים, תיירים או תושבי חוץ — מחריגות מצב רפואי קודם, ובהנחה שלחסרי המעמד אין ביטוח בריאות פרטי שיכסה את הטיפולים היקרים, אין להם דרך לכסות את עלויות הטיפול, ובכך הם יוצרים לבית החולים מעין "חוב אבוד", שסביר להניח שאיש לא ישלם. במשרד הבריאות רואים בטיפול דיאליזה שוטף טיפול שאינו נחשב למצב חירום רפואי, ולכן מאפשרים לבית החולים לנהוג כך אף שבמשך שנים העניק בית החולים טיפולים שכאלה.

"הרופא והעובדת הסוציאלית צלצלו לפני חודשיים לומר לי שאני לא יכולה להמשיך את הטיפול בגלל שאני לא משלמת" אמרה ל"הארץ" א', שממתינה מ–2019 להכרעה בבקשתה לקבלת מעמד הומניטרי בישראל. היא סובלת מאי ספיקת כליות בעקבות סוכרת ומתופעות לוואי רבות של המחלה. היא לא עובדת באופן סדיר ומפרנסת לבדה את בתה בת ה–11 בעבודות מזדמנות. "אחר כך התקשרה רופאה בכירה ואמרה לי שהם עוצרים את הדיאליזה. בסוף גם שלחו מכתב בעברית ואנגלית. התקשרתי לעורכת דין, ביקשתי לערער על ההחלטה הזו אבל אין לי דרך. אני לא מבינה למה. בלי הדיאליזה אני עלולה למות, זה מצב מאוד מסוכן בשבילי, אני באמת לא יודעת מה לומר ומה אני אעשה. אני לבד פה, רק אני והבת שלי, וכשאני חושבת על זה אני בוכה".

ב–2020 פנו בתי חולים אל רופאים לזכויות אדם וביקשו להתנער מאחריות למטופלים הללו, בשל העול הכלכלי שכרוך במתן שירותים אלו בלי ביטוח. בתי החולים שנושאים ברוב הנטל הם איכילוב, וולפסון ומאיר. במכתב שכתבו רל"א למשרד הבריאות באותה שנה צוינו כמה מקרים כאלה, ובהם המקרה של מבקש מקלט מאריתריאה שלוקה באי ספיקת כליות סופנית, ושהתקבל בבית חולים לטיפולים רק לאחר הידרדרות ניכרת במצבו, שדרשה אשפוז. לפי רל"א מדובר בעיכוב של כשלושה חודשים שבהם החמיר מצבו. מקרה אחר הוא של מבקש מקלט בן 31 מסודאן, שהנהלת בית החולים סירבה לאשר את הטיפול בו.

ד"ר זואי גוטצייט מרופאים לזכויות אדם אמרה כי היא נדהמה לקרוא על ההחלטה הזאת. "גם אם ידם היתה משגת לשלם על ביטוח פרטי — בגלל מחלתם אין שום חברת ביטוח שמסכימה לבטח אותם. לאיכילוב שמורות זכויות רבות על טיפול מסור וארוך שנים בחסרי המעמד החיים באזור תל אביב, והנהלת ביה"ח מודעת היטב למלכוד שבו נמצאים מטופלים אלו. על כן תמוהה בעינינו עוד יותר הבחירה להתנער מהמוחלשים ביותר ולהפקירם לנפשם במצבם הנוכחי — בחירה משוללת היגיון רפואי ומוסרי, שמנוגדת גם לחובה הקבועה בחוק זכויות החולה. מובן כי הנטל הכלכלי המושת על איכילוב בטיפול בחסרי מעמד חסרי ביטוח הוא רב, אבל הפתרון לכך אינו יכול להיות נטישת המטופלים".

ממשרד הבריאות נמסר: "עובד זר, המבוטח על ידי מעסיקו מתוקף צו עובדים זרים קרי 'סל שירותי בריאות לעובד', מכוסה על ידי הביטוח הרפואי במרבית השירותים הרפואיים (המנויים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד — 1994) ובכללם טיפולי דיאליזה, וזאת כפוף לתנאי הפוליסה. במצב חירום רפואי — החובה החוקית החלה על בית החולים היא לטפל ללא התניה במצבי חירום רפואיים ובכלל זאת טיפול בדיאליזה, ככל שנדרש. שלא במצב חירום רפואי — אין חובה על בית החולים לטפל ללא הסדר כספי. משרד הבריאות בודק מול בית החולים איכילוב לגבי מימון הטיפולים עבור מטופלים אלה".

לקריאת כתבת המקור