מרבית מבקשי המקלט בישראל מחזיקים באשרת שהייה מסוג 2(א)5, שאינה מהווה היתר עבודה רשמי ואף מצוין בה ש"רישיון זמני זה אינו מהווה אישור עבודה". עם זאת, המדינה התחייבה בפני בג"ץ כי לא תאכוף את האיסור על העסקתם ולא תקנוס מעסיקים של מבקשי מקלט. מדיניות זו יוצרת מצב נוח לניצול מבקשי מקלט.
תקציר של מדיניות ישראל נגד מבקשי מקלט, המראה את המחיר הכלכלי והחברתי הכבד שכולנו משלמים. נייר עמדה של א.ס.ף, אמנסטי אינטרנשיונל ומוקד סיוע לעובדים זרים
מותר להעסיק מבקשי ומבקשות מקלט בעלי אשרת שהייה (ויזה) בישראל.
חשוב להבחין בין 3 סוגי אשרות:
רישיונות ישיבה ארעיים מסוג א/5 (תעודות זהות של תושבים ארעיים). מי שמחזיק ברישיון זה רשאי לעבוד בכל עבודה ודינו כדין עובד ישראלי לכל עניין הזכויות והחובות.
מרכז הסנגור והתמיכה של א.ס.ף משרת מבקשי ומבקשות מקלט, המגיעים אליו כדי לספר על בעיות שבהן הם נתקלים ולקבל תמיכה ומידע. שעות קבלת קהל: א' ו-ג' 19:30-16:00 ברח' גולומב 52 תל אביב
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כתיבה: ד"ר גלעד נתן. מסמך זה נכתב במסגרת בחינת הסוגיה של המסתננים ומבקשי המקלט בישראל. במסמך נבחנת ההשפעה על שוק העבודה הישראלי של מסתננים ומבקשי מקלט שמגיעים לישראל מגבול מצרים בפרט, ושל זרים העובדים בישראל ללא אשרת עבודה בכלל.
בפסק דין מיום 16.1.11 בבג"ץ 6312/10 קו לעובד ואח' נ' הממשלה ואח' (2011) עיגן בית המשפט את התחייבות המדינה שלא לבצע פעולות אכיפה כנגד מעסיקים של מבקשי ומבקשות מקלט לפני שתחל פעולתו של "מרכז השהייה למסתננים מגבול מצרים" אשר אמור לקום בדרום הארץ.
העוזרת הפיליפינית נעצרה? הפועל הסיני גורש? אל דאגה. חברות כוח אדם גילו את יתרונות המסתננים מאפריקה, שמדינת ישראל מנועה מלגרשם ועוצמת עיניים אל מול העסקתם בלי אישור. כך נולד הענף הרווחי של השמת פליטים, שמגלגל 100 מיליון שקל בשנה. עובדים זרים, גרסת הפרימיום
