בכירים במשרד המשפטים הזהירו את ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי (ש"ס) כי בית המשפט העליון עשוי להעניק מעמד לאלפי אזרחי אריתריאה, בשל העיכוב של המשרד בהכרעה בבקשות המקלט שהגישו. במכתב שחתומים עליו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, והמשנה לפרקליט המדינה, אורית קוטב, הומלץ למשרד הפנים להעניק למבקשי המקלט מאריתריאה זכויות סוציאליות בזמן שייבדקו הבקשות, כדי למנוע התערבות מצד בית המשפט.
ב–2021 הורו שופטי בג"ץ למדינה להעניק מעמד ארעי לכ–2,400 מבקשי מקלט מסודאן בשל הימשכות ההליכים בעניינם. לימון וקוטב הביעו חשש כי בג"ץ עשוי לפסוק פסיקה דומה גם בנוגע לאזרחי אריתריאה.
"המשך המצב הקיים, והימנעות מנקיטת הפעולות הדחופות הדרושות להתמודדות עם הקשיים הכרוכים, עלולים להוביל לקבלת בקשת רשות הערעור, על כל השלכות הרוחב הכרוכות בכך, לרבות עלויות כלכליות משמעותיות, כפי שאירע בעקבות החלטת בית המשפט בנוגע למבקשי מקלט יוצאי חבל דארפור", כתבו במשרד המשפטים למלכיאלי. הם הוסיפו כי "במצב הדברים הקיים אין לרשות האוכלוסין אופק לטיפול אפקטיבי בבקשות מקלט שהוגשו על ידי נתיני אריתריאה לפני 8-5 שנים".
במשרד המשפטים אמרו כי "מצב זה הוא בחלקו פרי של אילוצים אובייקטיביים, הקשורים למשל בקשיים לגיוס כוח אדם", אך הדגישו שבכל זאת אי אפשר להקל ראש בדברים, ושנדרש מאמץ מוגבר כדי "להתמודד עם הקושי המהותי שנוצר".
לקריאת הפנייה של משרד המשפטים לממלא מקום שר הפנים
המכתב נכתב בעקבות ישיבת הכנה שלפני תשובת המדינה לעליון על ערעור מינהלי שהגישה עורכת הדין מיכל פומרנץ, המייצגת מבקש מקלט מאריתריאה שהגיש ב–2016 בקשת מקלט שנדחתה, נפתחה מחדש ומאז לא היתה הכרעה בעניינה. המכתב צורף לתשובה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט העליון, שבאוקטובר הורה למדינה להגיב על פסיקת בג"ץ מ–2021. שופטי בג"ץ קבעו כי הרשויות ובראשן רשות האוכלוסין הפרו את חובתם לפעול במהירות הראויה, לאחר שבמשך שנים רבות נמנעו מהכרעה בבקשות המקלט בלי הצדקה מספקת. בעקבות הפסיקה, מבקשי המקלט מסודאן שהגישו בקשה עד יוני 2017 קיבלו מעמד ארעי בישראל.
בפעם הראשונה המליצו בכירי משרד המשפטים באופן רשמי להעניק זכויות סוציאליות למבקשי המקלט. הם כתבו כי "לאור העובדה שגם ביחס לנתיני אריתריאה משך הזמן לבדיקת הבקשות הוא רב, וסיומו אינו נראה באופק, קיים צורך לבחון גיבוש מתווה ממשלתי להענקת זכויות סוציאליות מסוימות למבקשי מקלט, אשר ממתינים תקופת ארוכה להכרעה בבקשותיהם, ובפרט — ביטוח בריאות". מלבד זאת ציינו לימון וקוטב כי המדינה צריכה להשיב לבג"ץ בחודש הבא בעניין התקדמות מתן ביטוח בריאות למבקשי מקלט קשישים, בשל צו על תנאי שהוציא בג"ץ.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לחודש פברואר טרם טופלו במשרד הפנים 8,659 בקשות מקלט שהגישו אזרחי אריתריאה. על פי הנתונים רוב הבקשות הוגשו עד 2018, ו–1,500 מכלל הבקשות הוגשו לפני 2015.
נציגי רשות האוכלוסין וההגירה ציינו בישיבה שיש מחסור בכוח אדם ביחידה לטיפול במבקשי מקלט מדיני (RSD), ושהם מתקשים לגייס עובדים חדשים ליחידה. המחסור בכוח האדם ברשות האוכלוסין בא לידי ביטוי בכל המחלקות, ובין השאר זו הסיבה לעומס בתורים לחידוש דרכונים. סוגיה זו מעסיקה בעת האחרונה גם את המנכ"ל החדש של הרשות, אייל סיסו. אנשי משרד המשפטים המליצו למלכיאלי שיפעל לאיוש המשרות החסרות בתור צעד ראשון והכרחי, וכן שיפעל לשיפור תנאי ההעסקה של העובדים הקיימים. מנכ"ל רשות האוכלוסין הקודם תומר מוסקוביץ פנה מספר פעמים אל משרד המשפטים והתריע בפניהם על המחסור בכוח אדם וההשלכות שלו.
מבקשי המקלט החיים בישראל הם חסרי מעמד ולכן לא מחזיקים בזכויות סוציאליות. כך למשל הם מקבלים סיוע רפואי במצבי חירום בלבד, דבר שגורם לחובות לבתי החולים ולהימנעות מטיפול. ילדי מבקשי מקלט מבוטחים באמצעות הסדר ביטוחי בקופת חולים מאוחדת. כמו כן, מבקשי המקלט אינם זכאים לקצבאות מהמדינה, גם במצבים שבהם נפגעו בתאונת עבודה ואינם יכולים לעבוד עוד.
עתירה של ארגון הסיוע לפליטים היא"ס ישראל ושורת ארגוני זכויות אחרים ביקשה להעניק למבקשי המקלט מאפריקה מעל גיל 60 תנאים דומים לאלו של האוקראינים (ביטוח בריאות מלא מעל גיל 60) וזכויות סוציאליות מסוימות מול הביטוח הלאומי. בחודש שעבר דרש בג"ץ מהמדינה לנמק מדוע האזרחים ממדינות אפריקה אינם זכאים לביטוח. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
מתחה ביקורת על כך שאף חברת ביטוח לא ניגשה
למכרז של משרד הבריאות להענקת ביטוח לחסרי המעמד. "אולי כדאי שתעשו חשבון נפש אם הייתם נוקשים מדי?" אמרה חיות בדיון שנערך בנושא. נציג המדינה, עו"ד רן רוזנברג, הסביר כי חברות הביטוח לא היו מעוניינות לבטח את מבקשי המקלט בשל "מאפייני האוכלוסייה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הנושא מוכר היטב ונעשים מאמצים לשיפור התנאים. עם כניסת המנכ"ל החדש לתפקידו, לפני כחודש, כבר החל בדיונים מאומצים מול המשרדים הרלוונטיים במטרה לשפר את תנאי המתשאלים ובמקביל, לקלוט מתשאלים נוספים. אנו תקווה שהתוצאות תבואנה לידי ביטוי כבר בתקופה הקרובה".
עו"ד מיכל פומרנץ, שהמכתב שהוגש מטעם המדינה נכתב בעקבות ערעור שהגישה אמרה כי "התירוצים במכתב של משרד המשפטים לאי הטיפול בבקשות מקלט של אזרחי אריתריאה דומים לתירוצים שניתנו בשעתו לגבי מבקשי מקלט מדארפור. מדובר בתירוצים ותו לא. לא ייתכן שרוב רובם של מבקשי המקלט מאריתריאה שמצליחים להגיע לקנדה או לאירופה מוכרים מיד כפליטים, ורק בישראל נאלצים לחיות שנים רבות ללא מעמד וללא זכויות. אנחנו מברכות על כוונות משרד המשפטים לפעול בעניין, אבל חבל שנדרשים הליכים משפטיים לצורך זאת, וכן כרגע מדובר רק בהצהרות וכוונות, וגם הן חלקיות בלבד, ולכן (אנו) מקוות שבית המשפט העליון יתערב בנושא".
ממלא מקום שר הפנים סירב להגיב.
חזרה למעלה
