ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

0.09% מהבקשות אושרו: "המדינה הפרה את חובת ההגינות ביחסה למבקשי המקלט"

תאריך: 8.5.18 מקור: הארץ, לי ירון

מבקר המדינה יוסף שפירא מתח ביקורת חריפה על הטיפול בבקשות המקלט, בדו"ח המתפרסם היום (שלישי) בנושא. לפי הדו"ח, 52 בקשות מקלט אושרו בתשע השנים האחרונות מתוך 55,433 שהוגשו - עשר מהן של אזרחי סודאן ואריתריאה. הטיפול ב-29,783 בקשות, יותר ממחצית מכלל הבקשות שהוגשו מאז 2009, לא הסתיים עד סוף שנת 2017.

עוד עולה מהדו"ח כי חלו פיגורים ניכרים במשך הטיפול בבקשות, השירות עצמו למבקשי המקלט לקוי, בקשות מקלט נדחו על הסף בגלל עיכוב בהגשתן והיעדר החלטות בבקשות מקלט של יוצאי חבל דרפור שבסודאן מהווה, לפי הדו"ח, "ליקוי הבולט בחומרתו ופוגע באופן חמור בזכויותיהם". עוד נקבע כי נציגי נציבות האו"ם לפליטים לא הוזמנו לדיוני הוועדה המייעצת, מה שמוגדר "פגיעה בשקיפות". המבקר קבע כי ממצאי הביקורת מחייבים את שר הפנים ואת רשות האוכלוסין לנקוט פעולות נחרצות לביסוס התשתית המקצועית הנדרשת לטיפול יעיל ותכליתי בבקשות למקלט מדיני, באופן שיבטיח שמירה על זכויות המבקשים.

"מדינת ישראל הצעירה היתה מבין המדינות שיזמו את גיבושה של אמנת הפליטים. מדינת ישראל צריכה לראות באמנה בסיס ומצפן בכל הנוגע לאלו המבקשים כי ייבחן מעמדם כפליטים, בשל המאורעות ההיסטוריים שבעקבותיהם היא נחתמה, ובהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית", כתב המבקר. "מכלול הליקויים שהועלו בנוגע לטיפול רשות האוכלוסין בבקשות מקלט בשנים האחרונות, עלול להתפרש כמחויבות נמוכה של המדינה למילוי ההתחייבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים רבים ומשמעותיים בכל הנוגע לטיפול של רשות האוכלוסין בבקשות מקלט".

המבקר קבע בדו"ח כי רשות האוכלוסין לא סיימה את הטיפול ביותר ממחצית בקשות המקלט שהוגשו, ובכלל זה בבקשות שהוגשו לפני כשמונה שנים. משך הטיפול בבקשת מקלט עומד על כשמונה חודשים וחצי בממוצע, כאשר חלק משמעותי מהבקשות לא נענה במשך שנים.

המבקר כינה בדו"ח את הטיפול בבקשות המקלט מאז שנת 2009 "רצף של כשלים". "עד שנת 2013 לא טיפלה רשות האוכלוסין בבקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה, ולאחר מכן לא עמדה הרשות בהצהרה שמסרה לבג"ץ בדבר סיום הטיפול באלפי בקשות מקלט שלא טופלו במשך כמה שנים. גם משהגבירה הרשות את פעולתה בעניין זה לא היה בכך כדי לצמצם את הפער בין מספר הבקשות שהוגשו למספר הבקשות שטופלו", נכתב. עוד גרס המבקר כי רשות האוכלוסין לא קבעה לוחות זמנים לגבי רוב שלבי הליך הטיפול בבקשות המקלט, אף שבית המשפט המחוזי העיר בעניין זה בשנת 2015.

המבקר הדגיש כי הפער אף גדל בעקבות העלייה החדה במספר בקשות המקלט של נתיני אוקראינה וגאורגיה. במועד סיום הביקורת טרם סיימה הרשות לטפל בכ-2,200 בקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה שעל פי התצהיר האמור היה עליה לסיים את הטיפול בהן, וכן באלפי בקשות נוספות שהגישו זרים כאלה. "בתחילת שנת 2017 התריע משרד המשפטים לפני שר הפנים כי המדינה חורגת בעניין הטיפול בבקשות שהגישו זרים שאינם בני הרחקה מתחומי ההתנהלות הסבירה. ואולם, בפעולות שנקט שר הפנים לתיקון, המצב לא היה די. מציאות זו פוגעת בזכותם של זרים כאמור לדעת בהקדם אם החליטה המדינה להכיר בהם כפליטים, דבר שיכול לשפר לאין ערוך את מצבם הכלכלי והחברתי בתקופת שהייתם בישראל", הוסיף.

כ-14 אלף בקשות מקלט שהוגשו מתוך יותר מ-50 אלף, הן של זרים שלא ניתן להרחיק מהמדינה. לפי הערכת המדינה בתצהיר שמסרה לבג"ץ, עד אפריל 2017 - יותר משנה לאחר המועד שבו הייתה רשות האוכלוסין אמורה לסיים את הטיפול בבקשות מקלט שהגישו זרים שלא ניתן להרחיק מהמדינה - היא סיימה את הטיפול ב-28% מהן בלבד. כלומר, 2,524 מתוך 3,519 בקשות טרם טופלו. בשנים 2016-2015 הגישו זרים שאינם בני הרחקה כ-7,450 בקשות מקלט, ועד אותו מועד טרם הסתיים הטיפול ביותר ממחציתן - 4,271 בקשות. לפיכך, עד אפריל 2017 לא סיימה הרשות לטפל בכ-6,800 בקשות מקלט.

עוד קבע המבקר כי רשות האוכלוסין "הפרה את  חובת ההגינות" בדחייה על הסף של בקשות מקלט בשל שיהוי בהגשתן. בשנת 2016 שינתה רשות האוכלוסין את מדיניותה בעניין בקשות מקלט שהוגשו באיחור והחלה לדחות על הסף בקשות כאלה, מבלי שיידעה על כך את המגישים. המבקר קבע כי בתוך כחודשיים דחתה הרשות על הסף 1,620 בקשות מקלט, מכיוון שהוגשו לאחר שחלפה שנה מיום שנכנסו לישראל. "נראה שרשות האוכלוסין הפרה את חובתה לנהוג בהגינות בנוגע לשינוי המדיניות בעניין בקשות של זרים שאינם בני הרחקה שהוגשו באיחור. הרשות שינתה את המדיניות בפתאומיות ובלי ליידע על כך את הזרים, אף שלשינוי המדיניות יש השפעה על זכויותיהם הבסיסיות", קבע המבקר.

נושא נוסף שאליו מהתייחס המבקר הוא  היעדר החלטות בנוגע לבקשות המקלט של יוצאי חבל דרפור. בשנים 2017-2009 הגישו כ-2,500 יוצאי חבל דרפור בקשות מקלט. בכל פרק הזמן הזה התקבלה החלטה רק בנוגע לשש מהבקשות. בדיונים בראשות ראש הממשלה הוחלט להעניק מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מהם, בלי שנקבע דבר בעניינם של שאר מבקשי המקלט מחבל זה. המבקר העיר לשר הפנים כי העיכוב הניכר בהשלמת הטיפול בכ-1,600 בקשות מקלט של יוצאי חבל דרפור, "פוגע באופן חמור בזכויותיהם של יוצאי החבל שיוכרו כפליטים. לגבי הענקת מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מבקשי מקלט, אין בכך מענה ראוי לקשיים החמורים שציינו בית המשפט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה".

עוד מגלה המבקר כי המדינה לא מאפשרת לנציגי נציבות האו"ם לפליטים להיות נוכחים בדיוני הוועדה המייעצת, בשל הביקורת שלהם נגד המדיניות הממשלתית. לפני יותר מארבע שנים התבקשו נציגי נציבות האו"ם לפליטים שלא להגיע לדיוני הוועדה, על אף שהזמנתם לדיונים אף עוגנה בנוהל הטיפול במבקשי מקלט. תפקידיה של נציבות בוועדה הם, בין היתר, הבעת עמדות בשאלות משפטיות או בעניין פרשנויות של האמנה, ומסירת מידע הנוגע למדינות המוצא של מבקשי מקלט או בעניין סוגיות פרטניות של רדיפה. משרד החוץ מסר למשרד מבקר המדינה במהלך הביקורת כי החליט להמליץ לשר הפנים ולמנכ"ל רשות האוכלוסין שלא להזמין את נציגי הנציבות לדיוני הוועדה המייעצת באופן זמני, מאחר שהיא הגישה בקשה להציג את עמדתה כ"ידיד בית משפט" בעתירה שעסקה במניעת הסתננות.

בינואר 2014 פנתה נציבות האו"ם לפליטים לשר הפנים דאז גדעון סער, וציינה את חשיבות נוכחות נציגיה בדיוני הוועדה המייעצת. הנציבות מסרה למשרד מבקר המדינה שלא קיבלה מענה משר הפנים דאז. הנציבות הוסיפה כי במשך השנים היא נפגשה כמה פעמים עם שרי הפנים ועם מנהל רשות האוכלוסין, וביקשה מהם לשקול מחדש את הזמנת נציגיה לדיוני הוועדה. ואולם, לא קיבלה מענה לבקשתה. שר הפנים דאז גדעון סער מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2017: "לנוכח העמדות והגישה העוינות של נציבות האו"ם לפליטים כלפי מדיניות הממשלה בכל הקשור לטיפול במסתננים בלתי חוקיים... סברתי שאין שום מקום וחובה לשתפם בדיוני הוועדה המייעצת אשר מורכבת מנציגי משרדי ממשל".

המבקר מתייחס בדו"ח לרמת השירות הניתנת למבקשי המקלט ברשות האוכלוסין. "מבקשי מקלט נאלצים להמתין במשך שעות לקבלת שירות, ולעתים תורים משתרכים גם מחוץ לבנייןשבו שוכנים משרדי היחידה, וכן לעתים מי שהמתין שעות רבות בתור ולא נכנס להגיש את בקשתו, נאלץ להגיע ביום אחר ולהמתין שוב, מבלי שתינתן לו עדיפות. במשרדים עצמם חדר ההמתנה צפוף לעתים עד אפס מקום, ולכן אנשים נאלצים להמתין במסדרונות, לעתים ללא מקום ישיבה. בעוד יש באפשרותו של מבקש שירות להזמין תור ללשכת רשות האוכלוסין באמצעות מערכת ממוחשבת לניהול תורים ולהגיע ללשכה במועד שנקבע, אפשרות זו אינה עומדת למבקשי מקלט".

המבקר מצביע על עיכוב נוסף בטיפול בבקשות עליו אחרי שר הפנים אריה דרעי, אשר רק במרץ 2016 - כשמונה חודשים לאחר שיו"ר הוועדה המייעצת לטיפול בבקשות המקלט סיים את תפקידו - מינה עורך דין אחר ליו"ר הוועדה. לדברי המבקר, "הותרת הוועדה המייעצת ללא יו"ר במשך חודשים גרמה לעיכובים בהשלמת הטיפול בבקשות מקלט שטרם הסתיים הטיפול בהן".

עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח, מסר: "בשבועות האחרונים התגלו בזה אחר זה השקרים שהממשלה מספרת לנו למעלה מעשור על  מבקשי המקלט, ודו"ח מבקר המדינה חושף את האחרונים שבהם. למדנו  שאלה לא מסתננים, אלא אנשים שזכאים להגנה של נציבות הפליטים של האו"ם. התברר שאי אפשר לגרש אותם ושאין מדינות שלישיות שייקחו אותם. גילינו שאין מדיניות לטיפול במבקשי מקלט, אין מערכת מקלט הוגנת ושיעורי ההכרה בפליטים אפסיים. הגיע הזמן למשהו אחר שאינו הסתה והתעמרות. במקום שקרים והתגברות אנחנו מציעים אנושיות והתבגרות. יש להכיר בכך שמבקשי המקלט זכאים להגנה, ולקבל עלינו שישראל היא מדינה איתנה ובכוחה לטפל בהם".

שירלי רקח, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, מסרה: "אנו קוראות לרשויות ליישם את המלצות דו"ח המבקר ולהפסיק להתעמר במבקשי המקלט. על המדינה לפעול על פי מחויבויותינו הבינלאומיות ולפעול לקליטתם ושילובם של מבקשי המקלט ברחבי הארץ על מנת להקל על מצוקתם ומצוקת תושבי דרום תל אביב".

עו"ד טל שטיינר, מנהלת המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים, מסרה: "שורת המחדלים שתוארו בדו"ח המבקר לא נוצרו בטעות: הם נובעים ממדיניות עוינת למבקשי המקלט בישראל, שמטרתה להמאיס עליהם את חייהם במטרה שיעזבו את המדינה. מטעמים פוליטיים, לא ענייניים ולא מוסריים, חותרת המדינה לדחיקתם של מבקשי המקלט מחוץ לישראל באמצעים שונים: החל מדחייה בלתי הוגנת של בקשותיהם למקלט וכלה בניסיונות לגרשם בכפייה למדינות שלישיות".

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "הליקויים שהועלו בדו"ח נכונים לתקופה שלפני כשנה ומאז חלו שינויים משמעותיים. הרשות עוקבת ובוחנת באופן שוטף את בקשות המקלט המוגשות, במטרה לאתר עיכובים, צרכים הדורשים התייחסות וסוגיות נקודתיות במטרה לטפל ולשפר.

בשנים האחרונות ננקטו צעדים לשיפור ולייעול העבודה בתחום מבקשי המקלט, לרבות הוספת ועדה הממליצה לשר בנושא מתן מעמד לפליטים (כעת פועלות שתי ועדות שברבעון הראשון של השנה הנוכחית הועברו אליה כ-500 תיקים לטיפול), החל גיבוש תכנית פעולה למתן מענה למבקשי המקלט יוצאי דרפור, נפתחה שלוחה נוספת של יחידת הטיפול בבקשות למקלט בבני ברק ובכך הוקטנו משמעותית העומס וזמני ההמתנה, פותחה מערכת ממוחשבת לניהול תורים, נקלטו 20 עובדים חדשים ובמהלך השנה האחרונה הופעל נוהל מקוצר לטיפול בבקשות למקלט מנתיני אוקריאנה וגיאורגיה ומספר הבקשות קטן משמעותית מאלפים רבים לעשרות.

נבהיר כי היחידה לטיפול בבקשות למקלט (RSD) מטפלת באלפי בקשות בשנה, רבות מהן בשנים האחרונות הוגשו על יד תיירים מאוקראינה ומגיאורגיה שניצלו לרעה את המערכת והעמיסו על היחידה. מתחילת השנה נסגרו ביחידה כ-4,300 תיקים.

ככלל, הנושא הרחב של מבקשי המקלט נמצא על שולחננו כל העת, במטרה לייעל את העבודה היכן שנדרש ולקדם הליכים חדשים אם עולה הצורך בכך".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6070010