ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

תעסוקה

צילום: שרון ליבנה

מרבית מבקשי המקלט בישראל מחזיקים באשרת שהייה מסוג 2(א)5, שאינה מהווה היתר עבודה רשמי ואף מצוין בה ש"רישיון זמני זה אינו מהווה אישור עבודה". עם זאת, המדינה התחייבה בפני בג"ץ כי לא תאכוף את האיסור על העסקתם ולא תקנוס מעסיקים של מבקשי מקלט. מדיניות זו יוצרת מצב נוח לניצול מבקשי מקלט. על פי רוב, מבקשי המקלט בישראל מועסקים בתחומי השירותים, דוגמת ניקיון, מסעדנות ובענף המלונאות, וכן בעבודות פיזיות, למשל בענף הבנייה והמלאכה. בהעדר מנגנוני תמיכה וסיוע ממשלתיים, מבקשי המקלט בישראל נאלצים לעבוד בכל מחיר והופכים לכוח עבודה זול ופגיע.

בחודש מאי 2017, נכנס לתוקף חוק "קרן הפיקדון", שנועד להקשות עוד יותר על העסקתם של מבקשי המקלט ולהפעיל מנגנון לחץ כלכלי נוקשה על מנת לדחוק אותם לעזוב את ישראל. על פי החוק, חוייבו מעסיקים של מבקשי מקלט לנכות 20% משכר הבסיס של העובדים ולהפקידם בחשבון פיקדון מיוחד, בנוסף ל-16% המופקדים מצד המעסיק. את הכספים בקרן הפיקדון יכלו מבקשי המקלט לקבל רק בצאתם מישראל. חוק זה היווה פגיעה חמורה בזכויות העובדים של מבקשי המקלט, והשפעותיו היו הרסניות מבחינה חברתית וכלכלית. הוא השפיע לרעה במיוחד על נשים, ילדים ואנשים עם מוגבלות, ומאז כניסתו לתוקף החריפה המצוקה ההומניטארית בקרב קהילות מבקשי המקלט.

בחודש אפריל 2020, בפסיקה של בג"ץ בעתירת ארגוני זכויות האדם בנושא, בוטל רכיב העובד בחוק הפיקדון. מעסיקים לא נדרשים לנכות 20% משכר העובדים מבקשי המקלט, או 6% מקבוצות פגיעות שהוחרגו ביוני 2018, אולם רכיב המעסיק בסך 16% מהמשכורת נותר על כנו. 

פעילות א.ס.ף בנושא תעסוקה של מבקשי מקלט

עמדת א.ס.ף היא כי על ממשלת ישראל להסדיר את העסקתם של מבקשי המקלט באמצעות היתרי עבודה רשמיים, להגן על זכויות העובדים שלהם ולעודד את העסקתם - במקום לייבא מדי שנה מהגרי עבודה חדשים לישראל. העמותה לוקחת חלק פעיל במאבקים משפטיים וציבוריים נגד הפגיעה השיטתית בזכויות העובדים של מבקשי המקלט, ובכלל זה היה לה תפקיד במאבק בחוק "קרן הפיקדון", אשר גזר עוני ומצוקה קשים על אוכלוסייה שלמה ופגע בעיקר בקבוצות החלשות מתוכה.