ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

שקד: ישראל מחפשת מדינה שלישית חדשה שאליה יגורשו מבקשי המקלט

תאריך: 2.4.19 מקור: לי ירון, הארץ

שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה כי ישראל מחפשת מדינה חדשה שאליה יועברו מבקשי המקלט "בכפייה או ברצון", אך סירבה לפרט אילו מדינות נבדקות. במסיבת עיתונאים שערכה היום (שלישי) בדרום תל אביב עם הפעילה החברתית שפי פז, אמרה שקד כי מפלגתה, הימין החדש, תדרוש בהסכם קואליציוני פסקת התגברות לעקיפת סמכות בג"ץ בעניין מבקשי המקלט - והממשלה החדשה אף תתחייב שלא לחתום על הסכם עם האו"ם על מתן מעמד למבקשי המקלט השוהים בישראל.

שקד הוסיפה כי תפעל לכך שבית הדין לעררים ובתי המשפט לא יהיו מוסמכים להורות על מתן מעמד תושבות למבקשי המקלט, וכל החלטה למתן מעמד או אשרת שהייה למהגרים - כולל ילדי עובדים זרים - תתקבל בהסכמת כל סיעות הקואליציה. עוד אמרה כי תדרוש מהממשלה לפעול להקמת מסגרות חינוך נפרדות לילדים של מבקשי המקלט. הימין החדש אף ידרוש מהממשלה להוציא לפועל את התוכנית לשיקום דרום תל אביב ולהוסיף על כך 20 מיליון שקל.

בתגובה על הצהרות שקד מסרו במטה המאבק לשיקום דרום ת"א: "נמאס מהסיבוב הפוליטי הציני שהימין החדש עושה על הגב של השכונות. לא ראינו אותם נאבקים על כספי שיקום דרום ת"א שלא הגיעו או במאבק נגד התחנה המרכזית. לא ראינו שהיו מודאגים מהסחר בנשים ובסמים. מספיק גורמים כבר באו לכאן לפלג, להסית ולהבעיר אש". כמה פעילים במטה אף הפגינו מול מסיבת העיתונאים של שקד. 

לפני שנה בדיוק בוטל המתווה בין ישראל לנציבות הפליטים של האו"ם. בהסכם, שנוצר לאחר דיונים ממושכים בין שני הצדדים, סוכם ש–16,250 איש יעזבו את ישראל וייקלטו במדינות מערביות, כמו קנדה, גרמניה ואיטליה. מספר דומה של אנשים היה אמור לקבל מעמד חוקי בישראל. אבל יום אחד בלבד לאחר ההודעה על ההסכם, לאור ביקורת של תומכיו, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על ביטולו. גם כיום, בעוד נתניהו ושריו חוזרים ומצהירים על כוונות למצוא מתווה שיאפשר לגרש את מבקשי המקלט השוהים בישראל, מבחינת נציבות האו"ם ההסכם עדיין על השולחן.

כיום יש כ-33 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן בישראל - רק 12 מהם הוכרו כפליטים. ביולי שעבר אמרה שקד כי הסכם השלום בין אתיופיה לאריתריאה יאפשר לקדם את גירוש המבקשים בחזרה לארצם, אך לאחר מכן הודתה כי עוד אי אפשר לעשות זאת. בדיון בכנסת אמרו אנשי המקצוע במשרד החוץ ובמטה לביטחון לאומי כי מוקדם לקבוע אם הסכם השלום יאפשר מצב כזה, ולפני שלושה חודשים הורההיועמ"ש אביחי מנדלבליט לרשות האוכלוסין לבחון מחדש אם עריקה מצבא אריתריאה היא עילה למתן מקלט. בעקבות הוראת היועמ"ש ברשות הקפיאו את בדיקת בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה.

בפברואר אשתקד קבע בית הדין לעררים בירושלים כי עריקה מצבא אריתריאה יכולה לבדה להיות עילה למתן מעמד פליט, ובכך הפך את קביעת המדינה מ-2013 בנושא. צוות מקצועי מרשות האוכלוסין צפוי לקבוע כעת קווים מנחים להבהרת הנסיבות שיתירו את מתן המעמד, לרבות התחשבות בעריקה מהצבא.  

בעניין מבקשי המקלט מדארפור הוגשו נגד המדינה מספר עתירות לבג"ץ, עקב העובדה שבקשות המקלט שלהם אינן נבדקות זה שנים. לאחר הגשת העתירות הקימה המדינה צוות חדש לבחינת בקשות המקלט של יוצאי דארפור - והוא כבר קבע כי חלק מהבקשות מצדיקות הכרה במבקשים כבפליטים. 

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7083770