ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

שנה לחוק הפיקדון: מבקשי מקלט נאבקים במצוקה כלכלית ומחסור במזון

תאריך: 23.7.18 מקור: הארץ, לי ירון

לפי דו"ח של עמותת א.ס.ף, מאז החלת החוק שמחייב מבקשי מקלט להפקיד 20% ממשכורתם התרבו הדיווחים על קשיים בריאותיים ונפשיים. אלמז, אם לשניים: "אני מבינה שרוצים שלא נאכל כדי שנעזוב"

מבקשי המקלט דאוויט וסלאם נשואים ויש להם תינוקת וילדה פעוטה. דאוויט עובד במשרה מלאה בשטיפת כלים וסלאם עובדת בחצי משרה בניקיון. הוא מרוויח קצת יותר מ-6,000 שקלים לחודש והיא 2,500 שקלים לחודש, מתוכם יורד מס, שכן מבקשי מקלט לא זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה. מהמשכורות המשותפות שלהם הם צריכים לשלם על שכר דירה, מסגרות יום לילדות, חשבונות, חיתולים ומזון. על ביטוח בריאות לילדות, שעולה כ-240 שקל לחודש, הם נאלצים לוותר. במאי בשנה שעברה החמירה המעמסה הכלכלית על הזוג, כמו על כל מבקשי המקלט, עם כניסתו לתוקף של חוק הפיקדון. לפי החוק, מעסיקים מנכים 20% ממשכורתם של מבקשי המקלט ומפקידים בקרן ייעודית. הכספים יוחזרו למבקשי המקלט עם יציאתם מהארץ. לאחר מיסים, תשלום לביטוח הלאומי והניכוי של חוק הפיקדון, דאוויט וסלאם מרוויחים 5,886 שקלים נטו לחודש.

לפי נתונים של עמותת א.ס.ף על יותר מ-1,300 מבקשי מקלט שפנו לסיוע, מאז כניסת חוק הפיקדון לתוקף הקשיים הכלכליים והחברתיים בקהילה החריפו בצורה משמעותית. בשנה החולפת חלה עלייה של 35% בדיווחים של מבקשי מקלט על מצוקה כלכלית ושל 33% בבקשות הסיוע לחבילות מזון. בין היתר, משפחות סיפרו כי ילדיהן מגיעים לגנים ולבתי הספר רעבים, שהן הפסיקו לשלם על ביטוח בריאות לילדיהן, ושחלה עלייה בהעסקה נצלנית והרעת תנאי עבודה. נשים סיפרו שהן נאלצות לעבוד בזנות. עוד לפי הנתונים, חלה עלייה של 86% בדיווחים על חשש להישאר בלי מקום מגורים. כתוצאה מכך, הצפיפות בקרב מבקשי מקלט גדלה ומשפחות רבות מסתפקות בחדר אחד ומפנות מקום לדיירי משנה.

"אני יכולה להסתדר בלי אוכל", סיפרה לעמותה אלמז, אם יחידנית לשניים. "בשביל הילדים שלי אני יכולה בלי אוכל. אני מבינה שרוצים שלא נאכל כדי שנעזוב, אבל אין לנו לאן ללכת ומי שעזר לנו עד עכשיו כבר אין לו". באנה, בת למבקשי מקלט מאריתריאה, סיפרה: "כשאני באה הביתה מבית הספר יש עכשיו בבית הרבה אנשים שאני לא מכירה. אמא ואבא לא בבית וצריך להיות בשקט, ואין איפה לשבת. אני מכינה שיעורי בית במדרגות ליד הדלת".

"התחלתי לעבוד בשחור (אחרי החלת חוק הפיקדון), אבל אז פיטרו אותי פתאום בלי הסבר", סיפר שישאי, מבקש מקלט מאריתראה. "עכשיו אני בעוד מקום בלי תלוש אבל לפעמים בבוקר (הבוס) מתקשר ואומר לי להישאר בבית כי אין מספיק עבודה. כל יום אני קם ולא יודע אם תהיה עבודה".

לדבריי נועה הרמן, מנהלת מרכז הסנגור של א.ס.ף: "אנשים שמגיעים אלינו מבקשים כל הזמן אוכל. יש אצלי הורים שמוותרים על אוכל כדי שיהיה לילדים. אימהות שאין להן חלב באות אלינו לקחת פורמולות, וכשאין לנו לתת להן אין לי מושג מה הילדים אוכלים". היא ספרה על אם "שלבעלה יש בעיה ברגל ולא יכול לעבוד, כי עבור מבקשי מקלט בישראל שוק העבודה הוא רק עבודות פיזיות. היא חירשת, עובדת 14 שעות ביום בקונדיטוריה, יש לה דלקות פרקים בידיים אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה לעבוד פחות".

עוד לפי הנתונים החדשים, ישנה עלייה של %17 בפניות על רקע בעיות בריאותיות ועלייה של %209 בפניות על רקע הידרדרות במצב הנפשי. בא.ס.ף מסבירים כי  מאז החלת חוק הפיקדון יותר מבקשי מקלט מועסקים ללא ביטוח בריאות. הירידה בגישה לטיפול רפואי מביאה להחרפה במצבי חולי. בנוסף, רבים ממבקשי המקלט מבטאים חרדה מפני העתיד ותחושה של חוסר יכולת לשלוט על מהלך חייהם.

"אנחנו עדות להידרדרות נפשית משמעותית אצל הרבה אנשים, שמצויים בלחץ נפשי מטורף כי אין להם איך להאכיל את הילדים שלהם", סיפרה הרמן. "הם חסרי מעמד, מחדשים ויזה כל חודשיים ואין להם מושג מה יהיה עוד חודשיים - ועל גבי זה נכנס חוסר ודאות אם יהיה להם מה לתת לילדים מחר לארוחת ערב, או איפה לגור בחודש הבא".

לדבריי מיכל פינצ׳וק, מנכ"לית אסף: "חוק הפיקדון דוחף את מבקשי המקלט בישראל לחיי נבלה, לעוני ולמצוקות נוראיות שבסופו של דבר יחזרו אל כולנו בבומרנג. מדובר בפצצה מתקתקת - לא צריך להיות מומחה למדיניות רווחה כדי להבין שכאשר אנשים וילדים חיים במצוקה כל כך קשה, זה לא נשאר אצלם, אלא משפיע בטווח הקצר והארוך על כל הסובבים אותם. אנחנו במציאות של אסון הומניטרי, מציאות אנושית מוסרית וערכית בלתי נסבלת".

בחודש שעבר החלה המדינה להחריג מחוק הפיקדון "מקרים הומניטריים", זאת במסגרת פניות לבג"ץ בדרישה לביטול החוק. התקנות מקטינות את גובה הפיקדון מ-%20 ל-%6 לאוכלוסיות מסוימות: נשים, גברים מעל גיל 60 ,קורבנות סחר, קטינים ומי שיוכל להוכיח שהוא סובל מקושי בריאותי קיצוני. יחד עם זאת, התקנות לא מתייחסות לגברים, שמתפקדים כמפרנסים העיקריים בקהילה. כך, לדוגמה, הזוג הנשוי יקוב וצגה, מבקשי מקלט מאריתראה וקורבנות מחנות העינויים בסיני. יש להם שני ילדים, בני שנתיים וארבע, וצגה סובלת מכאבי גב כרוניים חזקים שמונעים ממנה לעבוד. מכיוון שאינה עובדת, אין לה ביטוח בריאות והיא לא מקבלת טיפול רפואי קבוע. האב יקוב, שפרנסת המשפחה והטיפול בילדים ובמשק הבית נופל על כתפיו, לא נכלל בתקנות ההחרגה החדשות.

"מדובר בפלסטר שלא באמת מרפא את המצוקה האדירה שהחוק יוצר", אמרה פינצ'וק על ההקלות. "בפרט כי אין החרגה של גברים תומכים: אבות לילדים או לבגירים פגיעים הסמוכים על שולחנם. המצוקה של המשפחות נותרת בעינה, ומי שמשלם את המחיר הגדול ביותר הוא הילדים והחלשים".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6295232