ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

רשויות הרווחה מסרבות לטפל במבקשי מקלט - אפילו במקרים של נשים מוכות

תאריך: 6.5.18 מקור: הארץ, לי ירון

כבר חצי שנה שבמשרד הרווחה יודעים על האלימות בביתה של מ'. בעלה של בת ה-31 מכה אותה כבר שנים. לדבריה המצב הזה מקשה עליה להתמודד עם בנותיה, תאומות בנות חמש ותינוקת בת שנה וחצי, וגורם לה לנהוג בהן באלימות בעצמה.

אילו היה מדובר במשפחה ישראלית, השירותים הסוציאליים היו חייבים להתערב. המשפחה היתה מקבלת טיפול במרכז למניעת אלימות, ובנותיה של מ' היו זוכות להגנה מפניה. אך היא ושלוש הילדות הן מבקשות מקלט אריתראיות.

נציגים של מחלקת הרווחה העירונית שהגיעו אל בית המשפחה באשדוד, שהגיעו למקום רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של עמותת א.ס.ף המטפלת במשפחה, קבעו שלא נשקפת להן סכנה מיידית. על-פי מדיניות משרד הרווחה, למבקשות מקלט נפגעות אלימות מוצע להיכנס למקלט במצב של סכנת חיים. הן לא יקבלו טיפול בקהילה אם יסרבו למקלט ולא יכנסו למקלט אם לא מדובר בסכנת חיים מידייתלאחר שבעמותה קבלו על כך שהפגישה נעשתה ללא מתורגמן, נערכה פגישה חוזרת עם מתורגמן, שהסתכמה באותן ההמלצות. במרכז למניעת אלימות הבהירו למ' ש"גם אילו היתה מטפלת דוברת טיגרית ראשת המינהל לא מאפשרת טיפול באנשים חסרי מעמד שלא במצבי סכנה".

לא מדובר במקרה חריג, אלא במדיניות. מבדיקת "הארץ" עולה כי משרד הרווחה ולשכות הרווחה העירוניות מסרבות באופן גורף - למעט מקרים קיצוניים - להעניק טיפול למבקשי מקלט הנזקקים לסיוע, בהם קורבנות אלימות במשפחה, דרי רחוב, אנשי עם מוגבלויות המבקשים שיקום תעסוקתי ועוד. הסירוב של משרד הרווחה מעלה סימני שאלה במיוחד מאז פברואר 2017, אז החליטו לכאורה במשרד להפוך את המדיניות הזו - כך לפי מסמך פנימי שהגיע לידי "הארץ".

במשרד האוצר אמרו שבסוף 2017 העבירו למשרד הרווחה עשרה מיליון שקלים כתוספת תקציבית ייעודית לטיפול בסוגיה. זהו מענה לטיעון "עניי עירך קודמים" - דרך לוודא שהטיפול במבקשי המקלט לא יוקצה על חשבון תקציב הרווחה המיועד לאזרחים ישראלים. במשרד הרווחה אמרו שהכסף הוקצה ל"מענים חוץ ביתיים", אך לא מסרו כך ראיה לכך שנעשה בכספים הללו שימוש כלשהו.

לא מצליחים לזהות

הסיבה שבמשרד הרווחה גיבשו מסמך מדיניות חדש נעוצה בביקורת חריפה שמתח מבקר המדינה על המשרד ב-2014. המבקר קבע שהמדיניות לא לטפל במבקשי מקלט נוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומעלה קשיים בשאלת האמונות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל.

"ספק אם ביכולתם של שירותי הרווחה לזהות זרים שנשקפת סכנה לשלומם, שכן נגישות הזרים לשירותי הרווחה מוגבלת ביותר", כתב אז המבקר, "עולה חשש ממשי כי המענה הניתן לקבוצות חלשות ופגיעות אלו כתוצאה מיישום המדיניות האמורה אינו עומד בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינו מבטיח שמירה מפגיעה בגופו או בכבודו של הנמנה עם קבוצות אלו, ואינו שומר על זכותו לביטחון סוציאלי בסיסי".

ל"הארץ" נודע כי בעקבות הביקורת, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוחן בימים אלה מחדש את חוקיות המדיניות שלא לסייע למבקשי מקלט בכל משרדי הממשלה. מנדלבליט הקים צוות מיוחד לבחינת הנושא, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. הצוות כולל נציגים ממשרדי הרווחה, הבינוי והשיכון, הפנים, הבריאות ומשרד המשפטים וצפוי להגיש את מסקנותיו בקרוב.

מקורות המעורים בפרטים אמרו ל"הארץ" כי הקמת הצוות התעכבה מאז 2014 בשל חילוקי דעות פנימיים בשאלה האם משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה או משרד הפנים יעמדו בראש הצוות. הצוות קיים את פגישתו הראשונה בספטמבר 2017 ונפגש מספר פעמים. במסגרת הצוות כל משרד הכין מסמך עם שירותים אופציונליים שיוענקו על ידי משרדו והערכות תקציביות לעלותם. הצוות צפוי להגיש את מסקנותיו בקרוב, אשר אמורות להוות מדיניות ממשלתית רשמית לנושא - ולא מדיניות פנים משרדית בלבד כמו זו שגובשה במשרד.

שינוי מדיניות?

בינתיים, כבר בינואר השנה הבטיח מנכ"ל משרד הרווחה, ד"ר אביגדור קפלן, בתכתובות פנימיות בין משרדי הממשלה ש"המשרד ייקח על עצמו להרחיב את הטיפול והמענים אשר באחריותו לזרים שאינם ברי הרחקה בכפוף לתוספת תקציבית וזאת מבלי לפגוע בשירותים הניתנים לתושבי ישראל". במסמך פנימי של משרד הרווחה מתחילת 2017, מנוסחת המדיניות החדשה של המשרד לטיפול "בזרים בגירים שאינם ברי הרחקה" שלא פורסמה עד כה.

"בעוד שלגבי זרים אחרים גם אם הינם נתונים במצבים המצריכים שירותי רווחה ניתן לדרוש כי ישובו למדינת מוצאם, ויטופלו שם כדרך שמטופלים כל אזרחיה האחרים", נכתב במסמך, "הרי שלגבי אוכלוסיית הזרים שאינם ברי הרחקה, כבר נקבע כי בשלב זה ישנה מניעה להחזירם למדינת מוצאם ולפיכך, בשלב הביניים של שהותם בישראל, יש לשקול, אילו שירותי רווחה ניתן לספק להם ובאיזה אופן והיקף".

הצוות של משרד הרווחה המליץ לתת מענים בהיקף לטיפול באנשים עם נכויות קשות, בדרי רחוב, בקטינים ובנשים נפגעות אלימות מצד בן זוגן. כך למשל, הוחלט כי לנשים מוכות יוענק הן טיפול בקהילה על ידי הפעלת עובדים סוציאליים ייעודיים דוברי השפה במרכזים לאלימות במשפחה, והן במסגרות הגנה חוץ ביתיות. הצוות המליץ לפתוח מקלט ייעודי לנשים בסיכון שאינן בנות הרחקה, שיכלול עו"סים דוברי השפה, וכן דירות מעבר לתקופה שאחרי המקלט - בדומה לטיפול שמבקשי נפגעות אלימות ישראליות.

אך בפועל שורת עדויות שהגיעו ל"הארץ" מגלות כי במשרד הרווחה ובלשכות העירוניות ממשיכים בסירובם לסייע למבקשי מקלט במצבי קשים הזקוקים לסיוע.

אין מקרי חירום

כמו מ', גם צ', מבקשת מקלט שחיה בתל אביב ואמא לתינוקת בת שנה וילדה בת 3, סובלת מאלימות על ידי בעלה זה כמה שנים. ה', בעלה, מבקש לעבור טיפול ולקבל עזרה על מנת להספיק לנהוג באלימות נגד אשתו. בעמותת א.ס.ף פנו למשרד הרווחה בבקשה כי יקבל טיפול במסגרת המרכז לאלימות במשפחה. בתגובה ענתה מנהלת המרכז למניעת אלימות במשפחה: "כל השירותים הניתנים במרכז הם בעברית בלבד ובשום שפה אחרת. אם תשתנה המדיניות נצטרך להיערך בהתאם. מה גם שאני לא מאמינה במתן טיפול עם מתורגמן".

לפי מנכ"לית עמותת א.ס.ף, עו"ד מיכל פינצ'וק, המקרים של א' וצ' מדגישים תופעה נוספת המושרשת באופן שבו משרד הרווחה מתמודד עם תלאותיהם של מבקשי מקלט. במקרי חירום שבהם היו חייבים שירותי הרווחה לטפל - גם לפני שינוי המדיניות - נקבע שלא מדובר במצב שבו ישנה סכנה מיידית, ומסיבה זו לא מוענק למבקשי המקלט סעד.

"מקרי סיכון שלא יטופלו ידרדרו במהרה למקרי סכנה והטיפול במקרי הקיצון הוא מורכב, קשה ויקר יותר", אמרה פינצ'וק, "כך למשל אישה הסובלת מאלימות במשפחה לא תטופל במרכזים לאלימות במשפחה עד אשר לא תמצה בסכנת חיים ואז תוצא למקלט לנשים מוכות לזמן מוגבל. קשיש וחולה חסר בית לעולם לא מוכר על ידי משרד הרווחה כמי שנמצא במצב 'סכנה' שמצדיק התערבות".

כך למשל במארס האחרון נשלחה פנייה לגלית מבורך, מנהלת השירות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה, בקשת דחופה למצוא מקום בבית אבות לדר רחוב בן 75,ניצול מחנות העינויים בסיני. ט’ ישן על רצפת מחסן ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ללא חיבור לחשמל ולמים. הוא מבשל לעצמו על גזייה את מעט המזון שהוא מצליח להשיג, מתקלח באמצעות ג'ריקן, ומשתמש בשירותים ציבוריים קרובים.

בסוף מארס השיבה מבורך כי לא ניתן לאשר השמתו ללא ביטוח רפואי: "בתי אבות המפוקחים על ידי משרד הרווחה פועלים עפ"י חוק הפקוח על המעונות. החוק מחייב קליטת דירים שיש להם בטוח רפואי. לאחר שיוסדר הבטוח הרפואי שלו, נוכל לבחון את הבקשה בצורה מסודרת". נעה הרמן, מנהלת מרכז סנגור ותמיכה בעמותת א.ס.ף השיבה כי אין באפשרותו לשלם ביטוח רפואי: “לט’ אין אפשרות לשלם עבור ביטוח רפואי. כאמור, בשל גילו המתקדם הוא אינו מצליח למצוא עבודה ולפרנס עצמו, ולכן בשנים האחרונות הוא דר רחוב". בתשובה השיבה מבורך לפני כשבועיים כי תשובתה לא השתנתה וכי "אנחנו לא יכולים לקלוט לבית אבות מי שאינו תושב ואו זכאי לבטוח בריאות".

"איבדתי את הכול"

"הניתוח שהרופאים הישראלים עשו לי הצילו לי את הלב ואת החיים אבל עכשיו אני חי כמו חתול רחוב. לא יודע מה יהיה לי לאכול היום ואיפה אני אשן. כל ערב מחדש אני צריך למצוא מקום לשים בו את הראש", כך סיפר ג', דר רחוב אשר מתחנן כבר חודשים לסיוע ממשרד הרווחה - שאינו מגיע.

ג' הוא מבקש מקלט מסודן השוהה בישראל מאז שנת 2012 וסובל ממחלת לב חמורה בעטיה נאלץ לעבור ניתוח לב פתוח. הוא התאושש, אך עדיין סובל ממחלת לב כרונית. בשל מצבו הרפואי, הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה הדורשת מאמץ פיזי. למגינת ליבו, מרבית העבודות הנגישות למבקשי מקלט בישראל הן עבודות כפיים הדורשות מאמץ פיזי רב. לכן הוא מתקשה למצוא עבודה שתתאים למגבלותיו. בהעדר הכנסה, הוא חי ברחובות תל אביב ונעזר בחסדי מכרים.

"הצלחתי לברוח מהמלחמה מהרי הנובה, הגעתי לישראל, הייתי חזק ובריא, עבדתי והיה לי כבוד עצמי", אמר, "אחרי הניתוח איבדתי את הכול. האישור מהרופא שלי אומר שאני יכול לעבוד 4 שעות ביום בעבודה קלה. אסור לי להתאמץ בגלל הלב. אבל העבודות שנותנים לנו הפליטים הם עבודות של מאמץ ואני לא יכול. אני לא רוצה רחמים וטובות, רק שיעזרו לי למצוא עבודה מתאימה לכמה שעות ביום שאני אוכל להחזיק את עצמי ולחיות כמו בן-אדם".

גם ג' היה אמור לקבל סיוע אם מסמך המדיניות של משרד הרווחה היה מיושם. "אין ספק כי בהיעדר מערכות תמיכה וזכויות אחרות, אוכלוסיית הזרים שאינם ברי הרחקה, מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח מצוקות אקוטיות אחרות כגון עוני, חולי וחוסר תפקוד, נשים וגברים במעגל הזנות וכדומה", נכתב בפרק בנושא במסמך המדיניות של הרווחה. במשרד קבעו כי יש להקים בתים משותפים בקהילה בהם יוענקו לדרי רחוב מזון ומקום לינה וכן הוסטל שיקומי לדרי רחוב.

בא.ס.ף ביקשו ממשרד הרווחה לסייע לו במסגרת שיקומית חוץ ביתית או בתעסוקה תומכת לאנשים עם מוגבלויות של המשרד בהתאם למסקנות הצוות כבר בספטמבר 2017. לאחר חודשים ללא מענה שלחו בארגון פניות גם לאיריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה, בבקשה לסיוע לג' ולשני מבקשי מקלט נוספים במצב דומה הסובלים ממוגבלויות פיזיות המונעת מהם לעבוד.

"בשלושת המקרים מדובר במבקשי מקלט הסובלים ממגבלות רפואיות קשות אשר מונעות מהם לתפקד באופן מלא, ובעיקר מגבילות את יכולתם לעבוד בעבודות פיזיות, שהן העבודות היחידות הזמינות בפועל למבקשי מקלט בישראל", כתבה אורית מרום מנהלת תחום פעילות ציבורית בא.ס.ף, "בהתאם למדיניות שגובשה לאחרונה על ידי משרד הרווחה ולתקציב שהועבר לצורך מימושה, אנו מבקשות כי תבחן האפשרות לשלב את שלושת מבקשי המקלט הנ"ל במסגרת שיקומית חוץ-ביתית או במסגרת של מרכז יום בקהילה תוך שילוב במסגרת תעסוקה תומכת לאנשים עם מוגבלויות".

בסוף נובמבר 2017 השיבה פלורנטין כי תעביר את הפנייה לבדיקה, אך שבמשרד החלו בחלוקת המשאבים שאמורים להיות מוקדשים לסוגיה. חצי שנה עברה מאז, ובמשרד הרווחה לא עדכנו מה עלה בגורלה של אותה בדיקה.

אחד ממבקשי המקלט שא.ס.ף ביקשה עבורו שיקום או תעסוקה הוא ס', בן 32 שנפצע ברגלו בתאונת דרכים בישראל ב-2012. בעקבות התאונה, הוא יכול לעבוד רק בעבודה פיזית קלה שעיקרה בישיבה, אך לא מצליח למצוא משרה כזו. בתגובה לפנייה לשלבו במסגרת של שיקום תעסוקתי כך שיוכל לעבוד, מנהלת השירות לשיקום תעסוקתי במשרד הרווחה כתבה בחודש מארס האחרון: "ככל שידוע לי אין הנחיה ברורה כיצד לנהוג במקרים שהאדם במעמד זה. כמו כן, אין לנו אפשרות למיין או לבדוק האם אנשים אלה מתאימים למסגרות שלנו". המפקחת על השירות משרד ציינה כי היא "מנועה מלתת מענה בנושא מבקשי מקלט עד להסדרת מדיניות בנושא".

הרווחה: הכסף הוקצה

עמותת א.ס.ף הגישה בסוף 2016 עתירה כנגד מדיניות משרד הרווחה, לפתיחת המחלקות לשירותים חברתיים בפני מבקשי מקלט. עניינה של עתירה זו הינה בחובת שר הרווחה והשירותים החברתיים לאפשר לחסרי מעמד השוהים בישראל כדין ולמבקשי המקלט בפרט, לקבל שירותי סעד במידה שהם זקוקים להם.

בשבוע שעבר החליטה השופטת ענת ברון לאפשר למדינה ארכה בתגובתה לעתירה עד לחודש יוני. "הצוות שהוקם (ביוזמת מנדלבליט. ל"י) ערך מספר ישיבות ואף גיבש מסמך המלצות", כתבה ברון בהחלטתה, "מן הראוי אפוא ליתן למשיב את הארכה הדרושה להשלמת המלאכה ולחתימת המסמך. משכך, המשיב ישוב ויעדכן עד ליום 17.6.2018". ממשרד המשפטים נמסר כי: "העניין תלוי ועומד בבג"ץ, ועמדת המדינה - לרבות עדכון בעניין המלצות הצוות - תוצג בפני ביהמ"ש, כמקובל, במועד שייקבע".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "לפני כשמונה חודשים הוקם צוות בינמשרדי ביוזמה של שר העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ ושר הפנים אריה דרעי. מטרתו של הצוות היא לגבש המלצות בדבר סל סיוע לאוכלוסייה המוחלשת ביותר בהתאם לדו"ח מבקר המדינה, הצוות הבינמשרדי מצוי בשלבי סיום בכתיבת הדוח וההמלצות ואנו נפעל לפיהן.

ללא כל קשר לוועדה, המשרד מתערב ומסייע כל העת כאשר נדרש מענה חוץ ביתי שיקומי לצורכי הגנה מיידים, וזאת למרות החסמים הרבים לדוגמא: העדר ביטוח רפואי, העדר זכויות וסיוע בשכר דירה והעדר קצבאות קיום - מה שמקשה מאוד לשקם אוכלוסייה זו במסגרות הרווחה בלבד.

10 המיליון השקלים כבר מוקצים בתקנות התקציביות ומיועדים לתת מגוון מענים חוץ ביתיים לנשים נפגעות אלימות במשפחה (מקלטים ודירות מעבר), לדרי רחוב, ולאנשים עם מוגבלויות. וכל זה בנוסף למענים שניתנים כבר כיום לקרבנות הסחר והעבדות שהוכרו על ידי המשטרה. מעבר לזאת- המשרד מתגבר תקציבית את עיריית תל אביב עבור השרות הניתן במסיל"ה – סיוע למבקשי מקלט".

במשרד הרווחה אמרו כי התקציב הייעודי הועבר אליהם בתחילת 2018 אך סרבו להשיב לשאלות "הארץ" מתי החלו להשתמש בכספים לצורך טיפול במבקשי מקלט ומדוע לא נענו לפניות שהגיעו אליהם.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.6060751