ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

פרשנות || תוכנית גירוש המהגרים: הפרה חמורה של החובות המשפטיות והמוסריות של ישראל

ActiveStills
תאריך: 29.8.13 מקור: אייל גרוס, הארץ

הודעתו של שר הפנים גדעון סער על התוכנית לגרש מהגרים מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן ממשיכה ואף מחריפה את מדיניות ההתנערות של ישראל מחובותיה כלפי מבקשי מקלט. עד כה העניקה ישראל הגנה קולקטיבית למבקשי מקלט מארצות אלה. כך, נמנעה מלגרשם – תוך שהיא יודעת שגירוש כזה יהיה הפרה בוטה של עקרון "אי ההחזרה", שהוכר גם בבג”ץ כעיקרון המעוגן הן במשפט הבינלאומי והן במשפט החוקתי הישראלי, ושקובע שאין לגרש אדם למקום שבו חייו או חירותו יהיו בסכנה. פתרון זה היה יכול להתקבל על הדעת לו נעשה בתום לב, ותוך מתן זכויות סוציאליות בסיסיות כמו אפשרות לעבוד ונגישות לשירותי בריאות. אך ישראל ניצלה את העובדה שנתנה הגנה קולקטיבית – ולא בדקה אינדיבידואלית את מעמדם של מבקשי המקלט – כדי להתכחש למעמדם כפליטים.

בעוד שבעולם אחוז גבוה מאוד ממבקשי המקלט מאריתריאה מוכר כפליט, ישראל נמנעה כמעט לחלוטין מבדיקת מעמדם. ללא בדיקה זו ניתן היה לאחוז במקל בשני קצותיו: מצד אחד לא לגרשם ובכך להסתבך בהפרה חמורה של החובות המוכרות ברמה הבינלאומית, ומצד שני להסית נגדם, להתכחש להיותם פליטים ולא לתת להם זכויות סוציאליות. על כך נוספו מספר רבדים פסולים: כליאת מבקשי מקלט בחסות התיקון לחוק ההסתננות מאפשרת את מאסרם ללא משפט לפחות לשלוש שנים, הנוהל שמאפשר מעצר כשיש חשד לעבירות פליליות גם ללא הרשעה, והחתמתם מתוך הכלא על הסכמה לעזיבה "מרצון", כאשר האופציה האחרת היא כליאה ללא הגבלה.

הודעתו של סער מעידה על כוונה להחמיר את המצב עוד יותר. הכוונה המוצהרת לנקוט צעדים נגד מי שלא יעזוב את ישראל, כמו אכיפת האיסור להעסקתם, ועידוד "יציאה מרצון"- צפויים לשמוט את שרידי ההגנה שעוד מקבלים מבקשי המקלט בישראל. בכל אלו יש הפרה חמורה של החובות המשפטיות והמוסריות של ישראל.

על פי הנחיות נציבות הפליטים של האו”ם, מבקשי מקלט מאריתראה הם רובם אנשים שנרדפים על פי אמנת הפליטים: העונש על עריקה או התחמקות משירות צבאי באריתריאהעלול לכלול עינויים והוצאה להורג ללא משפט, ומגיע לכדי רדיפה במובן של האמנה. יש להדגיש שבשונה מישראל, וכפי שציינו ההנחיות, השירות הצבאי באריתריאה אינו מוגבל בזמן ולמעשה זהו ניצול מתגייסים לעבודות כפייה.

לגבי גירוש למדינה שלישית, האמנה קובעת שאין לגרש פליט אלא מסיבות של ביטחון לאומי או סדר ציבורי. גם לגבי מי שלא הוכר כפליט, קובע עקרון "אי־ההחזרה" שאין לגרשו למקום שבו חייו או חירותו יהיו בסכנה. העברה למדינה שלישית אסורה, אלא אם יש ערבויות ברורות לכך שזו תגן עליו ולא תגרשו למקום שבו נשקפת לו סכנה. הגיע הזמן להפסיק להתייחס למבקשי המקלט כאל אנשים שצריך להיפטר מהם, ולהתייחס ברצינות לחובות של ישראל בעניין. העובדה שדווקא ישראל מתייחסת אליהם כאל פושעים וכאל מי שצריך לזרוק אותם מהארץ, היא טראגית ואירונית כאחד.

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2109307