ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

פליט מדארפור שזכאי לתעודת זהות נכלא "בטעות" במשך 208 ימים

תאריך: 11.3.19 מקור: לי ירון, הארץ

רשות האוכלוסין וההגירה כלאה "בטעות" במשך 208 ימים פליט מדארפור שהיה זכאי לתעודת זהות, ובפסק דין ראשון מסוגו בית המשפט קבע כי היא תפצה אותו בסך 157 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט והחזר אגרה.

אבראהים אדם עבדאללה אישאק, בן 40, מדארפור שבסודאן, הגיע לישראל בשנת 2007 אחרי שברח מהמלחמה בארצו, והגיש בקשה למקלט מדיני. בדצמבר 2007 הורה שר הפנים דאז, מאיר שיטרית, כי 600 אזרחי סודאן מחבל דארפור שזוהו על ידי נציבות האו"ם לפליטים יוכרו ויוענק להם רישיון ישיבה מסוג א/5 - תעודת זהות של תושב ארעי, אשר מלבד הזכות לעבוד, מעניקה גם זכויות סוציאליות להן זכאים אזרחים וכן חופש תנועה מישראל ואליה.

אישאק, אשר שמע שאנשים מדארפור שנכנסו לישראל באותה תקופה בה נכנס קיבלו תעודות זהות, פנה מספר פעמים למשרד הפנים, לרבות בסמוך להחזקתו במתקן חולותאך פניו הושבו ריקם והוא נענה ש"מי שצריך לקבל, יקבל". הוא פנה פעמים רבות למשרד הפנים, אך לא נמסרה לו כל הודעה על קבלת מעמד - ההודעה היחידה שקיבל היתה בשנת 2014, אז הודיעו לו כי הוא ייכלא בחולות.

הוא שהה במתקן 208 ימים מפברואר עד ספטמבר 2014. רק לאחר שעורך דינו, עו"ד גיא ברנד, פנה באוגוסט 2014 למשרד הפנים בבקשה לבדוק אם שמו מופיע בטבלת האקסל שנשלחה למשרד הפנים על ידי נציבות האו"ם לפליטים בישראל עם שמות הזכאים - התברר כי למעשה הוא היה חלק מרשימת הזכאים לתעודת זהות. בעקבות כך, רשות האוכלוסין שיחררה אותו ממתקן חולות והודיעה לו כי הוא זכאי לתעודת זהות.

בעדותו סיפר אישאק כי יותר משנה לפני שנשלח למתקן חולות, פנה למשרד הפנים באילת ושאל על זכאותו. הוא הוסיף כי הפקידה במשרד הפנים מסרה לו שהם יוצרים קשר עם כל מי שזכאי לתעודת זהות. מספר חודשים לאחר מכן, חזר לדבריו למשרד הפנים אך נמסר לו בשנית כי ככל שהינו זכאי לתעודת זהות ייצרו עמו קשר, אך לא עשו כן. עוד סיפר כי פנה לעורך דין רק בעת שהייתו במתקן הכליאה מאחר שלדבריו לא ידע שקיימת אפשרות כזו. כשנשאל מדוע לא הסביר את מעמדו בראיון הקליטה במתקן השיב: "כשהגעתי במצב הזה, אמרו לי 'אין לך מעמד, לך לחולות' והלכתי לחולות...אני אמרתי את כל הדברים האלה אבל אין אף אחד שהקשיב לי". הוא סיפר כי במשך 208 ימים נאלץ לחלוק חדר עם תשעה אנשים נוספים, נדרש לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום ולישון במתקן בלילות.

לאחר שחרורו מהכלא, הגישו עורכי דינו תביעה בשמו נגד רשות האוכלוסין וההגירה, וטענו כי משרד הפנים התרשל כאשר לא ערך בדיקה פשוטה באשר לזכאותו של אישאק לתעודת זהות לפני שהורה לו לשהות במתקן חולות ובכך, פגע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויות היסוד של אישאק.

מנגד טען יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים במשרד הפנים, כי למדינה לא היתה יכולת לדעת שהוא זכאי לרישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 בהתאם להחלטת משרד הפנים שכן מי שטיפלה בנושא באותו זמן היתה נציבות האו"ם לפליטים. לטענתו, הנציבות היא זו שהפנתה את הזכאים לקבלת תעודת זהות, בצירוף תמונה של כל אחד מהם לצורך זיהוי, ללשכות משרד הפנים. נטען, כי כל אותם פליטים שהגיעו בהתאם להסדר זה ללשכות, טופלו בהתאם וקיבלו תעודות זהות.

אדלשטיין הוסיף כי למדינה לא היתה יכולת לזהות את התובע כמי שזכאי לקבלת רישיון ישיבה ארעי, מאחר שהמספרים שקיבלו הפליטים בעת השמתם במשמורת עם בואם לארץ לא תאמו את המספרים שנתן להם האו"ם. לדבריו, אבראהים התייצב בלשכות האוכלוסין מעת לעת כדי לחדש את רישיונו הזמני מסוג 2(א)(5) בהתאם לחוק הכניסה לישראל ובשום שלב, גם לא בריאיון הקליטה שלו במתקן חולות, לא טען כי הוא זכאי לרישיון ישיבה מסוג א/5.

בפסק דין אשר ניתן בשבוע שעבר, דחה בית משפט השלום בתל אביב את טענת משרד הפנים כי לא יכול היה לאתר את שמו של אישאק, וכן את הטענות המקדמיות שהועלו בדבר התיישנות.

"משהעניקה הנתבעת מעמד של פליט וזכות לקבלת תושבות ל-600 פליטים שאת פרטיהם קיבלה מנציבות האו"ם, היה עליה לדאוג להזנת פרטיהם ברישומיה ולכל הפחות לוודא שמי שנכנס בשערי מתקן חולות אינו נכלל בהן. משלא עשתה כן הנתבעת, והסתמכה בעניין זה מהחל ועד כלה על נציבות האו"ם מבלי לוודא עמה אם כל הזכאים אכן הופנו ללשכות משרד הפנים וככל שלא - לבדוק את פרטיהם ברישומיה - הפרה הנתבעת את חובת הזהירות שלה כלפי אותם פליטים וביניהם התובע", כתבה בפסק דינה השופטת סיגל דומניץ סומך.

עוד נכתב: "במצב בו סברה הנתבעת שיצאה ידי חובתה בהעברת האחריות כולה לאיתור אותם פליטים והפנייתם ללשכות משרד הפנים לנציבות האו"ם מבלי שערכה מעקב ווידאה שכל הפליטים הזכאים אכן קיבלו את תעודות הזהות, יכולה היתה הנתבעת, וצריכה היתה, לצפות כי ככל שנותרו פליטים שלא קיבלו תעודות זהות, ייתכן מצב בו תישלחנה הוראות שהייה למתקן חולות למי שזכאי למעמד פליט וכי יגרם כתוצאה מכך נזק".

השופטת דומניץ סומך הדגישה את הרלוונטיות בהשתייכותו של אבראהים ל"אוכלוסייה מוחלשת", בקובעה: "יש לזכור בהקשר זה שעסקינן ב-600 פליטים אשר נאלצו להימלט מארצם והגיעו לארץ זרה, ללא ידיעת השפה וההסדרים המנהלתיים והביורוקרטיים הנהוגים בה. פליטים אלה הינם 'אוכלוסייה מוחלשת' שיש לנהוג בה במשנה זהירות למניעת פגיעה בזכויותיה".

יחד עם זאת, בית המשפט דחה את טענות התובע, לפיהן החזקתו במתקן חולות - לכל הפחות בלילה, אך דה פקטו, גם ביום - עלתה כדי כליאת שווא. כמו כן, נקבע כי יש מקום לייחס לתובע, אשר חירותו נשללה לתקופה של 208 ימים - אשם תורם מסויםלגרימת נזקיו והתמשכותם: "חובתו, כחובתו של כל אדם, היא לעמוד, חרף המגבלות, על זכות החירות הנשללת ממנו בזמן אמת", כתבה.

עורכי דינו, גיא ברנד ונועה דיאמונד ממשרד עו"ד גיא ברנד, בירכו על פסק הדין "הנכון והצודק", לדבריהם. "פסק הדין דחה את עמדת המדינה כי לא היתה צריכה ולא יכלה לאתר את שמו של התובע בטבלת אקסל שהיתה בידיה, לפני השמתו במתקן חולות. התובע שוקל לערער על הקביעה שייחסה לו אשם תורם כי לא הניע הליך משפטי והתייצב במתקן חולות, כפי שרשות האוכלוסין ציוותה עליו וכן, על קיזוז 'קורת הגג' ו'דמי הכיס' שסיפקה לו רשות האוכלוסין בעת שהייתו במתקן, מהפיצוי שנפסק".

"הייתי בכלא וחיכיתי בסבלנות עד שייעשה צדק", סיכם אישאק, "התייחסו אליי כבן אדם רק אחרי שהשתחררתי מהכלא, אם לא היה לי עורך דין הייתי נשאר בכלא. היה שם מאוד קשה. צריך לבדוק טוב טוב לפני שמכניסים בן אדם למעצר. עכשיו אני עובד באילת, שמח שאני לא בכלא, חולם להקים בית ולהתחתן ולחיות את החיים שלי".

 

https://www.haaretz.co.il/news/law/1.7004297