ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

עשרות מהגרים נאסרו בכלא פלילי בניגוד לחוק

צילום: אקטיבסטילס
תאריך: 18.9.13 מקור: אילן ליאור, הארץ

שירות בתי הסוהר החזיק בשנים האחרונות עשרות מהגרים מאפריקה בבתי כלא, בניגוד להוראות התיקון לחוק למניעת הסתננות, ואף שלא הורשעו בבית משפט. דו"ח של מוקד סיוע לעובדים זרים חושף כי שב"ס העביר מהגרים מהמתקנים הייעודים להם אל בתי הכלא בשל נטיות אובדניות, מצוקה נפשית והפרות משמעת. כמו כן, העביר שב"ס מהגרים נשאי איידס או מי שהיו זקוקים למעקב רפואי הדוק.

בג"ץ אמנם ביטל שלשום (שני) את התיקון לחוק למניעת הסתננות, אך מאז יוני 2012 היה החוק בתוקף והרשויות נדרשו לפעול בהתאם אליו. לפי התיקון, "מסתנן הנתון במשמורת יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות משך החזקתו במשמורת, כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו". עוד קובע החוק כי "מסתנן הנתון במשמורת יוחזק בתא נפרד מאסירים ומעצורים פליליים".

הדו"ח כולל פירוט של עשרות מקרים בהם הועברו מהגרים לבתי הכלא אלה, אשל, דקל, אוהלי קידר וניצן, ומצורפים אליו מסמכים משפטיים ורפואיים. "רוב המוחזקים חולקים תא אחד עם אסירים פליליים, בניגוד מפורש לחוק", נכתב. "יש להבהיר כי עצם העברתם לבתי כלא פליליים של אנשים שאינם פושעים, ואשר לא הורשעו מעולם בבית משפט פלילי, מנוגדת לחוק הבינלאומי והישראלי כאחד", קובע הדו"ח שחיברה מיכל פלג, בסיוע צ'סיקה כץ וסיגל רוזן.

כליאתם של מהגרים בבתי כלא עלתה לכותרות בינואר 2000, אז התאבד מהגר עבודה מניגריה בתאו בכלא ניצן, לאחר שהוחזק שם עשרה חודשים. מוקד סיוע לעובדים זרים דרש לחקור את נסיבות המוות והעלה את הנושא בוועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים. בעקבות הסערה התקשורתית הפסיק שב"ס לכלוא מהגרים באגפים פליליים, למעט מקרים של נשאי איידס. שב"ס טען כי ביכולתו לספק להם טיפול רק בבתי הכלא הפליליים.

בעקבות התחקות אחר מהגר נשא איידס שנעלם מסהרונים בשלהי 2010, גילתה עובדת המוקד, במקרה, קבוצה של זרים שהיו כלואים באותה עת בכלא אשל. היא פנתה לשב"ס וגילתה כי מהגרים נוספים כלואים בבתי סוהר פליליים אחרים. מוקד סיוע לעובדים זרים אומר כי המידע שבידיו מצביע על כך שההחלטה על העברת מהגרים ממתקני הכליאה הייעודים היא שרירותית ואין נוהל המסדיר זאת. "כך גם קביעת משך שהותם בכלא הפלילי; לא פעם, המוחזקים פשוט נשכחים שם", נכתב בדו"ח.

אחד המקרים המובאים בדו"ח הוא של אזרח אריתריאה, ס’, שנעצר ב-2011 והוחזק בסהרונים. בדצמבר אותה שנה, לאחר שניסה לשים קץ לחייו, נלקח לאשפוז בבית החולים סורוקה. חברו לתא לא הצליח לברר מה עלה בגורלו ודיווח על היעלמו למוקד סיוע לעובדים זרים. עמותת רופאים לזכויות אדם ניסתה, ללא הצלחה, לאתרו בסורוקה ובבתי חולים פסיכיאטריים. גם בסהרונים לא אותר ושמו לא הופיע במחשבי שב"ס.

לאחר חמישה חודשי חיפוש, במאי 2012, התקשר ס’ לקרוב משפחה ודיווח כי הוא מוחזק במחלקה לבריאות הנפש בכלא איילון. התברר כי לא ניתן היה לאתרו כיוון ששמו נרשם באופן משובש. באותו שבוע הועבר לכלא אשל, שם הצליחו נציגי המוקד לבקרו. "הוא נראה מנותק ולא הצליח לענות על רוב השאלות שהופנו אליו", נכתב בדו"ח. כעבור חודש וחצי שוחרר. "בהיעדר מסגרת רפואית שתטפל בו לאחר שחרורו, החליטו בני משפחתו לשולחו לאריתריאה בתקווה שהמשטר שם לא יתאנה לאדם הלוקה באופן כה ברור בנפשו ובבריאותו".

מוקד סיוע לעובדים זרים מותח ביקורת על "העמימות המסוכנת האופפת את הליך העברתם של אנשים אלה, חסרי ההגנה והמוחלשים מלכתחילה, לבתי הכלא הפליליים". המוקד מציין כי המידע בדו"ח חלקי ביותר, ומבוסס על מסמכים מתיקי המוחזקים שהועברו על ידי בית הדין לביקורת משמורת ועל עדויותיה של צ'סיקה כץ, שהצליחה לפגוש רבים מהמהגרים בכלא ומייצגת אותם בדיונים משפטיים.

מחברת הדו"ח מציינת כי "כבר במתקני הכליאה הייעודיים סבלו עצורים אלה ממצוקה וייאוש לנוכח העדר אופק שחרור, ואילו 
כעת הם מורחקים גם מחבריהם לקהילה. הם מבודדים בין אסירים פליליים, נתקלים לעתים קרובות בעוינות ואף באלימות והתנכלויות. הרחקתם שוללת מהם לא רק את הסעד הקהילתי ועזרה בסיסית, אלא גם את התמיכה החומרית המזערית שהוענקה להם במתקני הכליאה הייעודיים".

שירות בתי הסוהר מסר בתגובה כי הוא "מעניק לכלל המסתננים מענה אנושי ומקצועי ואנו דוחים על הסף כל טענה אחרת. החזקת מסתננים שלא במתקני הכליאה המוגדרים נעשית במשורה, במקרים בודדים בלבד, על פי צרכים מיוחדים ולעתים אף לטובתם האישית".

http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2122172