ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

עשרות מבקשי מקלט שמנקים רחובות יפוטרו לטובת ישראלים שלא רוצים להחליפם

תאריך: 25.12.20 מקור: הארץ, לי ירון

כבר תשע שנים שדבסי הבטו, מבקש מקלט בן 42, יוצא מדי בוקר לנקות את רחובות מרכז תל אביב. הוא מתעורר לפני הזריחה, מעיף מבט בילדיו הישנים - הקטן רק בן חצי שנה, האמצעי בן שש והגדול בן עשר, לובש את האפוד הצהוב שלו ויוצא על אופניו לרחוב לינקולן. שם, אחוז במטאטא וחיוך רחב, הוא מנקה כל פיסת לכלוך שצדה את עיניו.

"אני מכיר כל פינת רחוב, את האנשים, אני אוהב שהרחוב מצוחצח", הוא אומר. יום העבודה של הבטו מתחיל בחמש לפנות בוקר ונגמר באחת עשרה בצהריים. לפני מספר חודשים פוטרה אשתו, שעבדה גם היא בניקיון. מאז פרנסת המשפחה מתבססת על שכרו הצנוע כמנקה מטעם עיריית תל אביב - 35 שקלים לשעה. הבטו מספר שהוא ואשתו בקושי מצליחים לסגור את החודש, אך "מסתדרים עם מה שיש".

למרות שכולם מרוצים מעבודתו, בשבוע הבא הבטו יפוטר. יחד איתו יפוטרו כ-60 מבקשי מקלט נוספים, המועסקים באמצעות קבלן משנה כעובדי ניקיון עבור עיריית תל אביב. חלקם בשנות השישים לחייהם, אחרים בעלי משפחות והורים לילדים קטנים, חלקם מפרנסים יחידים. מבקשי מקלט שפוטרו אינם זכאים לדמי אבטלה או סיוע ממשרד הרווחה, כך שעובדי הניקיון שפוטרו עשויים להישאר ללא אמצעים לתשלום שכר דירה וקניית מזון. באף אחד מהמקרים סיבת הפיטורים אינה חוסר שביעות רצון מעבודתם או תחרות עם עובדים טובים או מנוסים יותר.

לפני מספר שבועות חתמה עיריית תל אביב על חוזה חדש עם עם אחד מקבלני הניקיון בעיר, במסגרתו נאסר עליו להמשיך להעסיק מבקשי מקלט - והוא נדרש להתחייב כי החל מינואר 2021 יעסיק רק ישראלים. העירייה והקבלן המעסיק אינם רוצים לפטר את מבקשי המקלט, אולם נאלצים לעשות זאת בשל החלטת ממשלה מלפני עשור ל"עידוד תעסוקת ישראלים". בעקבות ההחלטה, הנחה ב-2011 מנכ"ל משרד הפנים את הרשויות המקומיות שלא להעסיק זרים בעבודות ניקיון. מדיניות זו אושררה גם על ידי בית המשפט העליון, בעקבות עתירה שהוגשה בנושא ב-2017.

חרף ההנחיות והפסיקה, לאורך השנים הועסקו מבקשי מקלט כמנקי רחובות בתל אביב, כמו גם בערים רבות אחרות, לאור הסוד הגלוי ביותר בתחום - ישראלים אינם רוצים לעבוד בניקיון רחובות. לידי "הארץ" הגיע מכתב פנימי ששלחה אתמול (חמישי) עיריית תל אביב למנכ"לי משרדי הפנים והרווחה, שבו הפצירה במנכ"לים לאפשר לה להמשיך ולהעסיק את מבקשי המקלט. "אין צורך להכביר במילים בדבר ההשלכות הרות הגורל אשר תהיינה דווקא כעת, בעיצומו של משבר הקורונה, על אוכלוסיית העובדים הזרים..", נכתב שם.

"סיכוייהם למצוא עבודה חלופית בעיצומו של המשבר ואף לאחריו מוטלים בספק.. פיטוריהם יביאו אותם ואת משפחותיהם עד כדי חרפת רעב. בזמנים ייחודים וקשים אלה חובתה המוסרית של המדינה", כתב המשנה למנכ"ל עיריית תל אביב רובי זלוף. זלוף אף מודה במכתבו כי "קיים קושי אמיתי ומשמעותי ביותר לגייס עובדים ישראלים". העירייה פנתה בנושא למשרדי הפנים והרווחה בעבר, אך באוגוסט 2019 השיב משרד רווחה כי ניתן יהיה לדון בנושא רק לאחר כינונה של ממשלה חדשה.

גם קבלן המשנה שזכה בחוזה העירוני ונדרש למצוא למבקשי המקלט מחליפים בשבועות הקרובים אובד עצות. "אין לי בעיה להעסיק ישראלים, הייתי שמח, אבל אף ישראלי לא רוצה לעבוד בתור מנקה רחובות", אמר ל"הארץ". "זה לא קשור לשכר, ישראלים חושבים שזו עבודה לא ראויה בשבילם. כואב הלב על האנשים האלה שיודעים את העבודה, עושים אותה כבר שנים, ועכשיו בתקופה הכי קשה ישארו בלי פרנסה. אנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן". 

"אני בן 64, כל בוקר מנקה את שדרות רוטשילד", אמר ל"הארץ" אחד מהמפוטרים, אמניל. "אמרו לי שלא תהיה לי עבודה ואני לא מצליח לישון יותר בלילה. 12 שנים בישראל אני מצליח לעבוד, ועכשיו כשאני זקן יהפכו אותי למקבץ נדבות? איך אני אקנה אוכל?". מפוטרת נוספת, הבן, סיפרה כי היא מנקה את רחוב אלנבי כבר שש שנים. לדבריה, מאז קבלת הבשורה  היא לא מצליחה לישון. "יש לי שני ילדים קטנים, הם מבינים מה קורה, יזרקו אותנו מהבית עוד חודש, איך נשלם שכר דירה?", היא תוהה. "חיפשנו וחיפשנו, אין עבודה אחרת". מפוטר אחר, נצארף, בן 38, אמר כי הוא חושש שילדיו יצטרכו לקבץ נדבות.

נועה קאופמן, מנהלת מחלקת פליטים בקו לעובד, אליהם פנו מבקשי המקלט עם הודעות הפיטורים, מסרה כי "הוראת החוק לא צריכה לכלול את מבקשי המקלט השוהים כאן מטעמי הגנה ולא הובאו לכאן ככח עבודה ואינם ברי גירוש. בזמן שיד אחת חוסמת תעסוקה ממבקשי מקלט בעת מגיפה עולמית בהיקפים תקדימיים, ביד השניה בוחרת מדינת ישראל להגדיל את מספר מהגרי העבודה... לאור העובדה כי הגדלת תעסוקה בקרב ישראלים אינה עומדת לנגד עיני מדינת ישראל, ומבקשי המקלט ממילא אינם נמנים על אוכלוסיית מהגרי העבודה, ועבודה הינה היכולת היחידה שלהם לכלכל את עצמם, יש להוציא את מבקשי המקלט מהוראת חוק זו מיידית, ולאפשר להם להתקיים בכבוד".

מעיריית תל אביב נמסר כי היא "רואה חשיבות רבה בהעסקת העובדים הזרים במיוחד בתקופת הקורונה ומתן אפשרות לתת להם להמשיך ולהתפרנס בכבוד ומתנגדת נחרצות לאיסור על המשך העסקתם. מדינת ישראל היא זו אשר קבעה איסור על העסקת עובדים זרים בתחומי הניקיון ומקפידה לאכוף את האיסור על הרשויות המקומיות. פניות חוזרות ונשנות של עיריית תל-אביב- יפו למשרד הפנים ולמשרד העבודה והרווחה, בבקשה להחריג את העובדים הזרים המתגוררים בעיר מהאיסור לעבוד בניקיון, לא התקבלו עד עתה ולכן העירייה נאלצת למנוע מקבלני הניקיון להעסיקם".

עוד מסרה העירייה כי היא "סבורה כי בזמנים ייחודיים וקשים אלה חובתה המוסרית של המדינה היא להמשיך ולאפשר לאותם עובדים לממש את אחת מהזכויות הבסיסיות ביותר של בן אנוש, והיא הזכות לעבוד בכבוד ולפרנס את עצמם ואת משפחותיהם. זכות זו עולה בקנה אחד עם הצורך החיוני של העירייה בניקיון רחובות העיר ועם הקושי הקיים בגיוס עובדים ישראלים לתחום זה. הנהלת העירייה תומכת במאבק הצודק להמשך העסקתם של העובדים הזרים בעיר ותמשיך לפעול לביטול האיסור".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי "כניסתם והעסקתם של עובדים זרים בענפים השונים נקבעת בהחלטות ממשלה. ככל שהנושא יובא לדיון, נבחן את הנושא ואת השלכותיו, ודאי בתקופה רגישה זו".

ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.9399323