ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

עיריית ת"א משנה מדיניות: אריתראים לא יוכלו לפתוח עסק

אקטיבסטילס
תאריך: 25.7.13 מקור: אילן ליאור, הארץ

עיריית תל אביב שינתה את מדיניותה ואינה מאפשרת עוד לאזרחי אריתריאה לקבל רישיון עסק, גם אם הם יש להם אשרת עבודה בישראל. העירייה דחתה באחרונה כמה בקשות של מהגרים לקבל רישיון עסק, אף שהיו בידיהם כל האישורים הדרושים, ובהם אלה של המשטרה, שירותי הכבאות, מחלקת הנדסה והרשות לאיכות הסביבה.

העירייה השיבה להם כי החליטה להעניק רישיון עסק רק למחזיקים באשרת עבודה לכל תקופת הרישיון. אולם, רישיון העסק תקף לשנה ואילו אזרחי אריתריאה המחזיקים באשרת שהייה ועבודה נדרשים לחדש אותה מדי ארבעה חודשים. כך, נוצר למעשה מצב שבו אין להם אפשרות לקבל רישיון עסק מעיריית ת”א.

בשיחות עם “הארץ”, מספרים כמה אזרחי אריתריאה המחזיקים באשרת עבודה בישראל כי כל אחד מהם השקיע עשרות אלפי שקלים בהקמת עסק ובהתאמתו לדרישות העירייה והרשויות האחרות. לדבריהם, איש לא אמר להם בתחילת התהליך או במהלכו כי בכל מקרה אין בכוונת העירייה להנפיק להם רישיון עסק. יתרה מכך, הם אף מדגישים כי העירייה ליוותה את תהליך קבלת הרישיון, הציגה להם דרישות וגבתה מהם אגרה. רק בתום התהליך, לאחר קבלת כל האישורים, הודיעה להם העירייה כי בהתאם למדיניות החדשה לא תנפיק להם רישיון עסק. לאחדים מהם אף הוציאה העירייה צווי סגירה בעילות שונות.

אזרח אריתריאה, שביקש לא לפרסם את שמו, פתח לפני שנה וחצי מכולת בשכונת התקווה בהשקעה של עשרות אלפי שקלים. בהפגנה הסוערת במאי בשנה שעברה נופצו חלונות המכולת והיא נבזזה. איש לא פיצה אותו. לאחר מכן השקיע עשרות אלפי שקלים בשיפוץ. הוא הגיש בקשה לרישיון עסק, התאים את המכולת לדרישות העירייה וקיבל את כל האישורים הדרושים, אך בקשתו לקבל רישיון עסק נדחתה. “אמרו לי בא חוק חדש שמי שיש לו ויזה לפחות משנה לא יקבל את הרישיון”, הוא מספר. לדבריו, רק שבוע קודם לכן עוד שלחה אותו העירייה להשיג אישורים נוספים לקראת קבלת הרישיון. “איך אפשר לעשות את זה? זה לא מקובל, לא נכון. אם היו אומרים לי מההתחלה שאי אפשר לקבל רישיון לא הייתי מבזבז את כל הכסף שלי”.

מנהל האגף לרישוי עסקים בעיריית ת”א, אלחנן משי, אישר במכתב לבעל העסק כי בידיו כל האישורים הדרושים, אך דחה את הבקשה “מאחר שהתקבלה החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לאפשר רישיון עסק לעובדים שאין בידם אישור עבודה תקף”, כתב, “הוחלט בשירות המשפטי בעירייה שלא לאפשר רישיון לאדם שאין ברשותו היתר עבודה התואם את תקופת הרישיון. לאור זאת לא ניתן להשלים את הליך הרישוי לעסק”.

בעל עסק אחר, מאהרי ברדג, שוהה בישראל שש שנים. לפני חמש שנים, בסיוע כספי של חברים ובני משפחה, פתח בר־מסעדה בנווה שאנן. לעסק הזה יש לו רישיון בתוקף עד לסוף השנה. לפני שנה וחצי פתח גם מכולת קטנה בדרך שלמה. הוא הגיש בקשה לרישיון עסק והשקיע עשרות אלפי שקלים בשיפוץ המקום. אלא שלעסק הזה העירייה מסרבת להעניק רישיון, כיוון שאשרת העבודה של ברדג תקפה רק לארבעה חודשים. בינתיים, הוא חושש שגם את הרישיון של העסק הוותיק יותר העירייה לא תחדש. “רק אלוהים יודע אם אני יכול לעשות חדש”, הוא אומר בתסכול.

ברהנה, שביקש לא לפרסם את שמו המלא, פתח לפני שנה מכולת בשכונת התקווה, אך נאלץ לסגור אותה בעקבות צו שיפוטי. הוא הגיש בקשה לרישיון, שכר מהנדס והתאים את המבנה לדרישות, אך לפני חודש הודיעה לו העירייה כי עליו לסגור את העסק תוך 48 שעות. רק בשלב הזה נודע לו כי עליו לבקש היתר לשימוש חורג, משום שהמבנה שימש קודם לכן למגורים. מאז העסק נעול, אף שהוא ממשיך לשלם שכירות וארנונה. בינתיים התברר לו כי בכל מקרה אין בכוונת העירייה להנפיק לו רישיון עסק, שכן גם אשרת העבודה שלו תקפה לארבעה חודשים. “אכלתי עד היום את מה שיש לי בכיס”, הוא אומר, “יש לי אשה ושני ילדים קטנים, אני לא יכול לחיות ככה יותר”.

עו”ד ערן ברנר מגבש בימים אלה בשם שבעה בעלי עסקים מאריתריאה עתירה מנהלית נגד עיריית ת”א, המסרבת להעניק להם רישיון עסק. “נציגי העירייה באים לביקורות הלוך וחזור, מציגים דרישות ומבקשים שיפורים. ואז, בסופו של יום, בציניות ובאופן לא חוקי ולא מוסרי, כשבעל העסק אמור לבוא על שכרו ולקבל רישיון עסק, אז פתאום נותנים לו הודעה לקונית בעברית שהוא לא יכול לקבל רישיון”, הוא אומר. לדברי ברנר, בחודשים האחרונים פעולות האכיפה כלפי עסקים של מהגרים מאפריקה אגרסיביות מאוד. המשטרה והעירייה עשו כמה פשיטות משותפות, סגרו עסקים של מהגרים מאפריקה והחרימו מהם ציוד. “אין לי ספק שזה בגלל שזו שנת בחירות”, אומר ברנר.

המדינה העניקה אשרות עבודה לכ-2,000 אזרחי אריתריאה שהגיעו לישראל עד סוף 2007, בהתאם להמלצת נציבות האו"ם לפליטים. לאחר מכן עברו סמכויות הטיפול במבקשי המקלט מהאו"ם למשרד הפנים, שהחליט לבחון מחדש את זכאותם של בעלי האשרות. משרד הפנים קבע כי כ-1,000 מהם אינם אריתראים אלא אתיופים וביטל את אשרות העבודה שלהם. כ-1,000 אזרחי אריתריאה מחזיקים עד היום באשרות עבודה, שאותן הם הדרשים לחדש מדי ארבעה חודשים. כמו כן, בהחלטת ממשלת אולמרט הוענק ב-2008 מעמד של תושב ארעי לכ-500 יוצאי חבל דארפור שבסודאן. מעמד זה מאפשר להם לעבוד בישראל.

"מצער לחזות כיצד כל הרשויות מתאחדות במסע התעמרות במבקשי המקלט במטרה להגשים את משאלתו של אלי ישי להמאיס עליהם את החיים עד שיעזבו", אומרת סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים. "זה בניגוד לכתוב באמנת הפליטים. האמנה בפירוש מציינת שיש להקל על מבקשי מקלט לפתוח עסקים. בישראל לא רק שלא מקלים עליהם, אלא הופכים את זה לבלתי אפשרי לחלוטין". לדבריה, "מדובר בגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. הם ימשיכו לצרוך את השירותים שלהם – אין להם ברירה. העסקים ימשיכו להתקיים. התוצאה תהיה שמאות בתי עסק יעברו לקומות העליונות של הבניינים ויתקיימו במסתור. דוחפים אותם למחתרת".

עיריית ת”א מסרה כי היא “נאלצת להתמודד לבדה עם רבבות המהגרים הבלתי חוקיים שהגיעו לעיר, ובכלל זה עם תופעת פתיחת העסקים הבלתי חוקיים, ועל כן פועלת ככל יכולתה על מנת למצוא את האיזון הנכון שייטיב עם כלל התושבים. חידוד הנהלים למתן רישיונות עסק אינו קשור כלל וכלל לבחירות, אלא בא בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה מהחודש שעבר שקבעה כי נתין זר, ללא היתר עבודה, לא יוכל להגיש בקשה לרישיון עסק”.

לכתבה: http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.2080609