ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

עדותו של ט׳

איור ועיצוב: ענת מיכאליס/ המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל
"הכניסו אותנו לבניין עם דלת מברזל. שלוש בנות היו בחדר אחד וכל הבנים בחדר אחר. ראינו לחם מהצד השני של הדלת, אבל לא יכולנו להגיע אליו כי היינו קשורים. אם אחד מאיתנו היה צריך ללכת לשירותים, כולם היו צריכים ללכת איתו כי היינו מחוברים אחד לשני. קשרו אותנו כל כך חזק שהידיים דיממו. באיזשהו שלב כיסו לנו את העיניים. ידעתי שאני במצב של חיים ומוות. לא היה לי למי להתקשר ולבקש כסף, אז המתורגמן האריתריאי של החוטפים אמר לי שאני אמות שם. הוא עינה אותנו הכי חזק מכולם. הוא אמר שכשנשלם, הם ישחררו גם אותו. הוא נתן לנו בקבוק מים אחד לכולם, ואז הרביץ לנו – ככה איבדתי את השיניים שלי. הוא הרביץ לנו כל כך הרבה שהחדר הסריח מרוב פצעים. כל כך הרבה זמן לא קיבלנו אוכל שלא הצלחתי ללכת. לקחו אותי לתוך גדר תיל עד שכל הגוף שלי היה מכוסה בדם. ההורים שלי מכרו את כל מה שהיה להם כדי לשלם את הכופר ולשחרר אותי. לקח לי שבועיים להצליח ללכת שוב. לקחו אותנו לכיוון ישראל אחרי 10 חודשים בסיני. נתנו אותנו למבריח שהיה עם עוד סודנים, שלא היו בסיני. הם ראו אותנו והתחילו לבכות. הם סחבו אותי עד הגבול". 

עד היום ט' סובל מסיוטים ביום ובלילה, ולא יכול לנעול נעליים בגלל הפגיעות הקשות ברגליו. בעקבות מצבו הפיזי והנפשי לא הצליח למצוא עבודה, אבל הוא ממשיך לחפש.

 

כ-7,000 מבקשי מקלט בישראל הם ניצולי מחנות העינויים בסיני, אליהם נחטפו על ידי כנופיות בדואים למטרות סחיטת כופר, לאחר שנמלטו מארצם. במחנות עברו עינויים קשים ומתמשכים, בהם אונס, צריבה, חשמול, תלייה, כבילה בשלשלאות, ומניעת אוכל, שתייה ושינה.

עמותת א.ס.ף תומכת בקורבנות העינויים והסחר בישראל. ניצולים שלא הוכרו על ידי המדינה כ"קורבנות סחר ועבדות" אינם זכאים לטיפול רפואי, נפשי או שיקומי, וחלקם חיים ברחוב ללא קורת גג או פת לחם. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא יותר על מצבם של הניצולים שחיים בינינו, לצפות בסרט שמתעד את חייהם בפסטיבל דוקאביב הקרוב, ולהתנדב או לתרום לעמותת א.ס.ף שמלווה את ניצולי סיני בישראל.

״הלילה הזה שתי פעמים״: לקריאת עדותה של ק׳
״בני חורין״: לקריאת עדותו של ט׳

סרטה של קרן שעיו, "Sound of Torture", מתעד את קורבנות מחנות העינויים בסיני: