ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

עדויות מהגרים חושפות כיצד המדינה לוחצת עליהם להסכים לנוהל "חזרה מרצון"

ActiveStills
תאריך: 27.8.13 מקור: אילן ליאור, הארץ

חודשיים בדיוק חלפו מאז אישר היועץ המשפטי לממשלה,יהודה וינשטייןנוהל המסדיר "חזרה מרצון" של אזרחי אריתריאה וסודאן הכלואים בישראל לארצות מוצאם, ומועלות טענות קשות על האופן שבו מיישמת אותו רשות האוכלוסין וההגירה. כבר החלתו של נוהל זה - שנועד להבטיח כי ההחלטה לעזוב את ישראל תהיה מרצון חופשי ולא תחת לחץ פסול - עוררה מחלוקת, שכן הוא סותר את עמדת האו"ם וארגוני זכויות האדם, ולפיה לא ניתן להתייחס אל רצונו של אדם כלוא כאל רצון חופשי, ולכן אסור להחזירו למולדתו גם אם הסכים לכך.

ואולם במכתב שהועבר אתמול (שני) למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, טוענים עורכי הדין אסף וייצן ונמרוד אביגאל, ממוקד הסיוע לעובדים זרים, כי גם יישומו של הנוהל בעייתי. לדבריהם, נציגי משרד הפנים מפעילים לחץ פסול על מוחזקים במשמורת, מזהירים אותם שלא יקבלו מעמד פליט בישראל ומבהירים כי אין להם אפשרות לצאת לחופשי פרט לחתימה על טפסי "חזרה מרצון".

המכתב כולל התייחסות לכמה מקרים המעוררים ספק אם אכן היה זה רצון חופשי שהביא להסכמה לעזוב את ישראל. למכתב צורפו מסמכים המגבים את הטענות. כך, למשל, אזרח סודאן הכלוא בסהרונים חתם על טפסי "חזרה מרצון", אך בדיון בבית הדין לביקורת משמורת, בסוף יולי, אמר כי עשה זאת רק משום שאינו מקבל טיפול רפואי הולם. האיש העיד כי הוא סובל כאבים חריפים של אבנים בכליות, ובהיעדר טיפול הביע בלית ברירה רצון לשוב לארצו. בעקבות הדברים האלה ביטל הדיין מיכאל זילברשמיד את הליך עזיבתו את הארץ והורה לשירות בתי הסוהר להביא את האיש לפני רופא ללא דיחוי.

במקרה אחר העיד אזרח סודאן לפני מוקד סיוע לעובדים זרים כי נציגי משרד הפנים ניגשו אליו בעת שהמתין בכלוב ברזל לדיון תקופתי בבית הדין לביקורת משמורת והפעילו עליו לחץ לחזור לארצו. לדבריו, הנציגים הזהירו אותו ואחרים, שהם חייבים לחזור לסודאן ושאסור להם לסרב, כי מי שלא יסכים לחזור "ייאזק וישלח לשם בכוח". לדבריו, אמירות אלה לוו במחוות גופניות, לרבות תנועות של ידיים אזוקות. "מול סיטואציה שבה עובדי ציבור ישראלים מחווים תנועות מבזות כלפי אנשים סגורים בכלוב ברזל, דומה שהשפה עצמה כושלת. זו ודאי לא היתה כוונתך שעה שכתבת את הנוהל", כתבו לזילבר עורכי הדין וייצן ואביגאל.

הם ציינו כי עיקר הלחצים הפסולים מופעלים על מי שהוגשה בקשה לשחררו ממשמורת לאחר שחלפו יותר מתשעה חודשים, בלי החלטה על בקשתו למקלט. כזה היה מקרה של אזרח סודאן, שהגיש באמצע יולי, באמצעות מוקד סיוע לעובדים זרים, בקשה להשתחרר מהכלא, לאחר שחלפו תשעה חודשים מהגשת בקשת המקלט שלו. אף שלא היתה מחלוקת על כך שהזמן החוקי חלף, בית הדין לא קיבל את עמדת המוקד, והעניק למדינה ארכה של חודש נוסף.

לאחר אותו דיון זומן האיש לכמה פגישות שבהן, לדבריו, הופעל עליו לחץ כבד לעזוב את ישראל. עו"ד אביגאל, המייצג אותו, ציין בפנייתו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי הדבר נעשה בסתר, תוך ניסיון ליתר את ההליך המתנהל בבית הדין, והתגלה לו רק בדיעבד. "עניין זה גם מעלה שאלות אתיות אודות האופן בו פונים נציגי הרשות לאדם מיוצג תוך עקיפת באי כוחו", כתב.

במקרה נוסף הורה הדיין רג'א מרזוק על שחרורו של אזרח אריתריאה משום שלא קיבל מענה לבקשת המקלט שלו תוך תשעה חודשים. ביצוע ההחלטה עוכב בשלושה ימים כדי לאפשר למדינה לערער עליה. בזמן הזה שלח משרד הפנים הודעה שהאיש אינו מעוניין עוד להיות מיוצג על ידי מוקד סיוע לעובדים זרים והוא מבקש לחזור לארצו. יומיים לאחר שחלף המועד האחרון לערעור על ההחלטה, האיש לא שוחרר, ותחת זאת ביקש משרד הפנים לקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת לאישור עזיבתו לפי נוהל "חזרה מרצון". ביום למחרת, יום רביעי בשבוע שעבר, התקיים הדיון ובו ציין האיש שהוא דווקא כן מעוניין בייצוג המשפטי של המוקד. הוא מוחזק עדיין בכלא, חרף ההחלטה לשחררו.

"מיותר לציין שבין אם הוא פליט או מהגר עבודה, ובין אם הוא 'מסתנן' או מבקש מקלט, הוא לעולם לא היה חותם 'מרצון' על חזרתו לאריתריאה שלושה ימים לפני מועד שחרורו הוודאי", כתבו וייצן ואביגאל. לדבריהם, נציגי משרד הפנים פנו אליו ללא ידיעת עורכי דינו, שידלו אותו להיפטר מהייצוג והסתירו ממנו את מצבו המשפטי ואת ההחלטה לשחררו. "מדובר בפעולה בחוסר תום לב גמור שמסכנת חיי אדם, לא פחות", האשימו.

מקרה חמישי ואחרון המובא במכתב עוסק באזרח סודאן, שהצהיר בסוף יולי, בדיון בבית הדין לביקורת משמורת, כי חתם על מסמכי "חזרה מרצון" כי אינו מסוגל להיות עוד בכלא. הוא ציין כי אינו מודע למצב בסודאן. הדיין דביר פלג קבע כי בנסיבות אלה אינו יכול לאשר כי הנוהל בוצע כראוי. דקות ספורות לאחר מכן שב נציג משרד הפנים והודיע לבית הדין כי האיש מבקש לשוב לדיון והפעם יצהיר כי הוא מודע למצב בסודאן ומבקש לחזור לשם.

במוקד סיוע לעובדים זרים אומרים כי מקרים אלה אינם חריגים. "חלק מהאנשים שפנו אלינו בכתב והודיעו כי הם מבקשים לחזור 'מרצון' כלל אינם יודעים קרוא וכתוב; אחרים, רבים מהם מחבל דרפור בסודאן, פנו אלינו רק לאחר שהבינו מנציגי הרשות שהם חייבים לחתום על 'חזרתם מרצון', ולאחר שקיבלו הנחיות מדויקות ביחס למה שעליהם לומר בנדון", נכתב בפנייה למשנה ליועמ”ש.

רשות האוכלוסין וההגירה לא מסרה מספר מדויק של אזרחי אריתריאה וסודאן שהוחזקו במתקני כליאה וחזרו לארצותיהם לפי הנוהל. עם זאת, ידוע כי בחודש שעבר יצאה קבוצה ראשונה ובה 14 אריתראים ששבו לארצם. בתחילת החודש הזה דיווחה הרשות כי בסך הכל שבו ביולי 177 אזרחי אריתריאה וסודאן לארצותיהם, על פי נוהל "חזרה מרצון", אך ציינה כי נתון זה כולל גם אנשים שלא הוחזקו בכלא.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי “כל הפעולות הנעשות בסוגיה זו מתבצעות בהתאם לנוהל היציאה מרצון אותו אישר היועמ”ש”.

משירות בתי הסוהר נמסר כי השירות “מעניק טיפול רפואי מקצועי לכל המוחזקים במשמוקת. לצערנו, בשל קוצר הזמן שניתן לתגובה, לא נוכל להתייחס למקרה הספציפי”.

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2107079