ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

מתקן חולות נסגר בתום ארבע שנות פעילות; אחרון הכלואים שוחרר היום

תאריך: 14.3.18 מקור: הארץ, ירדן צור

אחרון מבקשי המקלט עזב היום (רביעי) את מתקן חולות בנגב, שנסגר לאחר ארבע שנות פעילות. סגירת מתקן הכליאה נעשית כחלק ממבצע הגירוש של מבקשי המקלט שמקדמת הממשלה. רשות האוכלוסין וההגירה החלה לשחרר בשבוע שעבר באופן הדרגתי את 640 האנשים שהוחזקו במתקן, והיום שוחררו ממנו המאה האחרונים שבהם.

הכלואים ששוחררו הגישו בקשת מקלט לפני ינואר 2018 וטרם קיבלו תשובה. הם אינם מועמדים לגירוש בסבב הראשון של המבצע. מי שהגישו בקשה לאחר 1 בינואר, מועמדים לגירוש ובקשתם לא תיבדק. מי מהם ששהו עד הימים האחרונים בחולות הועברו לכלא סהרונים ללא הגבלת זמן, או אם יסכימו לכך — עד לגירושם בהליך "עזיבה מרצון" לאוגנדה או רואנדה. לפי נתונים שפרסמה השבוע רשות האוכלוסין, מתחילת 2018 עזבו את ישראל בהליך זה 398 אריתראים ו-49 סודאנים. 104 מתוכם עזבו את הארץ לאוגנדה או רואנדה ו-102 למדינת מוצאם. השאר עזבו למדינות אחרות.

בתוך כך, הפרקליטות הודיעה היום לבג"ץ כי המדינה לא תכלא בשבועיים הקרובים מבקשי מקלט נוספים בכלא סהרונים במטרה לגרשם. ההודעה נמסרה בעקבות דיון שנערך בבג"ץ בתחילת השבוע, בו ביקשה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי המדינה תשוב ותבחן אם חל חיסיון על הסכם הגירוש החדש עם אוגנדה ורואנדה. חיות גם ביקשה להקפיא את הגירוש עד לקבלת תשובת המדינה בנושא. היום נעתרה הפרקליטות לבקשתה, והסכימה שלא לכלוא מבקשי מקלט נוספים עד 26 במארס.

"המשיבים מתכבדים להודיע, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, כי הם נכונים לשמור על המצב הקיים עד להגשת ההודעה המעדכנת, היינו לא תבוצע הרחקה כפויה של מסתננים למדינות שלישיות", נכתב בהודעת הפרקליטות. מבקשי המקלט שכבר נכלאו בסהרונים לא ישוחררו. בפרקליטות הדגישו כי מבקשי מקלט שיסכימו לעזוב מרצון את ישראל בתקופה זו יוכלו לעשות זאת. הדיון בבג"ץ, שעוסק בהסכם הגירוש, התכנס בשל עתירה שהגיש עו"ד איתי מק בשם 119 פעילים נגד הגירוש, לצד עו"ד אביגדור פלדמן שהגיש עתירה נוספת בנושא בשמו. כעת מחכים העותרים להחלטת בג"ץ אם להוציא צו ביניים ולהקפיא את הגירוש גם מעבר לפרק הזמן שקבעה המדינה.

ארגוני זכויות אדם הפועלים למען מבקשי המקלט מסרו בתגובה לסגירת מתקן חולות כי "הגיע הזמן לסגור את חולות, אך התניית סגירתו בגירוש כפוי ובכליאה ללא הגבלת זמן היא בבחינת הוספת חטא על פשע. גירוש מבקשי המקלט הוא עוול מוסרי וכתם על כולנו. ממשלת ישראל מודעת לפתרונות מוסריים שהם אף כלכליים יותר, ובכל זאת בוחרת להמשיך לעשות הון פוליטי על גבם של מבקשי המקלט ותושבי השכונות בהם הם מתגוררים". הארגונים הוסיפו כי "חולות הוא כלא מיותר ויקר שמטרתו המוצהרת היתה לאמלל את חייהם של הפליטים, ללחוץ עליהם לוותר על זכותם למקלט ולעזוב את ישראל. כליאתם של מבקשי המקלט במתקן באמצע המדבר תלשה אותם מחייהם, הפקירה אותם והתישה את רוחם. היה זה מיצג גאווה מביש של המדינה והתעללות בחיי אדם".

על המשוחררים מחולות נאסר לגור או לעבוד בתל אביב, פתח תקוה, אילת, נתניה, בני ברק, אשדוד וירושלים — ערים שבהן יש ריכוז גבוה של מבקשי מקלט. לפי נתוני רשות האוכלוסין, הריכוז הגבוה ביותר הוא בתל אביב, שבה גרים 14,920 מבקשי המקלט. אחריה, אוכלוסיית מבקשי המקלט הגדולה ביותר נמצאת בפתח תקוה, שם מתגוררים כ–2,300 אריתראים וסודאנים. אחר כך, לפי הסדר: אילת, נתניה, אשדוד, בני ברק וירושלים, שבכל אחת מהן יש יותר מאלף מבקשי מקלט.

ארגוני זכויות האדם התייחסו גם לאיסור זה, והוסיפו כי "הגבלות גיאוגרפיות כפויות הן פתרון קוסמטי ותו לא, שמטרתו היחידה היא מראית העין. פיזור גיאוגרפי חייב להיעשות בשילוב עם מתן מעמד והיתרי עבודה". לדבריהם, יש ליצור תמריצים למעסיקים ולהעניק למבקשי המקלט זכויות סוציאליות והיתרי עבודה המעוגנים במעמד מוסדר, במטרה ליצור פיזור גיאוגרפי טבעי. "פתרון זה יטיב הן עם המשק הישראלי, הן עם מבקשי המקלט והן עם תושבי שכונות דרום תל אביב".

מתקן חולות, הסמוך למעבר ניצנה בגבול מצרים, נפתח בהשקעה של כ-320 מיליון שקלים. מאז הקצתה המדינה מדי שנה בין 200 ל–250 מיליון שקל נוספים להפעלתו. למתקן, המוקף גדרות גבוהות ומחולק לאגפים, נשלחו רק גברים אזרחי אריתריאה או סודאן. תחילה הם הוחזקו שם ללא הגבלת זמן, חויבו להתייצב לרישום נוכחות שלוש פעמים ביום ונאסר עליהם לעבוד. עתירות לבג"ץ הובילו לריכוך התנאים כך שההחזקה במתקן הוגבלה לשנה, חובת הנוכחות הופחתה לפעם ביום ובית המשפט הורה לצמצם את הצפיפות בחדרים כך שבכל אחד מהם יוחזקו רק שישה מבקשי מקלט במקום עשרה. התפוסה המרבית במתקן היתה 3,360 בני אדם, ולפרקים היה מלא לחלוטין. בשנה האחרונה נותרו חלקים רבים במתקן ריקים.

לאחר ההגבלות השונות שהטיל בג"ץ על הפעלת המתקן, שלדברי הממשלה הקטינה את יעילותו, הוחלט לסגור את חולות. סגירת המתקן היא למעשה חלק ממבצע הגירוש אותו כינה ראש הממשלה בנימין נתניהו "הוצאה מוגברת". במסגרת שלב זה במאמצי הגירוש, הוחלט לגרש את מבקשי המקלט גם ללא הסכמתם לאוגנדה או רואנדה.

כחלק מהמבצע שהחל בינואר האחרון, רשות האוכלוסין קוראת לאזרחי אריתריאה וסודאן לעזוב את ישראל בתוך שלושה חודשים. אלה שלא יעזבו עלולים להישלח לכלא ללא הגבלת זמן. כמו כן, החל ב-1 באפריל תחל הרשות בפעולות אכיפה נגד מי שיידרשו לעזוב ונגד מעסיקיהם. מבקשי המקלט שלא יעזבו ייכלאו, ומעסיקיהם ייקנסו. כמו כן, מענק העזיבה בסך 3,500 דולר הניתן לעוזבים את ישראל יופחת בהדרגה מתחילת אפריל.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.5908129