ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

משרד הרווחה קיבל מיליונים לטיפול במאות מבקשי מקלט — אך רק 28 טופלו

תאריך: 21.12.18 מקור: הארץ, לי ירון

כבר תשעה חודשים שמ' חי ברחוב. בזמן הזה, הוא הספיק להעביר את כל עונות השנה תחת כיפת השמיים. בגילו, 67, זה לא נעשה קל יותר. "אני מחפש מקומות שלא יהיה לי קר בהם לישון. אין לי אפילו שמיכה", אמר השבוע ל"הארץ". "לפעמים זה חדר מדרגות, לפעמים מדרכה שמעליה יש מרפסת שמגינה מעט מפני הגשם".

עד חודש מארס האחרון, הוא עבד והצליח לממן קורת גג, אלא שאז פגע בו רוכב אופנוע. האבחנה, פגיעת ראש חמורה, לקחה ממנו את האפשרות לעבוד והפכה אותו לנזקק התלוי בשירותי הרווחה — רק שאלה לא ניתנים לו. מ' הוא מבקש מקלט מאריתריאה.

מבקשי מקלט כמו מ' לא אמורים לקבל סיוע משירותי הרווחה. ואולם, לפני מעט יותר משנה, הוא הפך לאחד ממאות מבקשי המקלט שעבור הטיפול בהם הועברו לרווחה באופן מיוחד מיליוני שקלים. בעקבות ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה שפורסמה בדו"ח בשנת 2014, המליץ צוות מיוחד של הרווחה לראשונה על הענקת מענה תקציבי של 40 מיליון שקלים בשביל תוכנית למבקשי מקלט המוגדרים במצוקה מסכנת חיים, והיא אף תוקצבה על ידי האוצר. על מנת ליישמה, לפחות באופן חלקי, הועברו למשרד הרווחה עשרה מיליון שקלים ברבעון האחרון של שנת 2017. התקציב אמור היה להספיק ליישומה של רבע מהתוכנית, כלומר, כ–500 בני אדם.

ואולם, מבדיקת "הארץ" עולה כי בפועל שמונה דרי רחוב ואנשים עם מוגבלות, ו–20 נשים מוכות — שהיו זכאיות לקבלת סיוע עוד לפני כן — היו היחידים שקיבלו את שירותי הרווחה, וכי רק מחצית מהסכום נוצל עד כה. ברווחה לא עדכנו את מחלקות הרווחה העירוניות בקבלת התקציב, ואלה המשיכו לדחות את בקשות הסיוע שהגיעו לפתחן. בכירי המשרד, מצדם, התעלמו ממיעוט הפניות של מבקשי מקלט דרי רחוב ובעלי מוגבלות שהגיעו אליהם מארגוני הסיוע.

גורמי מקצוע ברווחה טוענים כי כמו במקרה של מ', הסיבה שהתקציב לא מנוצל היא בשל היעדר כיסוי ביטוחי של מבקשי המקלט מטעם משרד הבריאות. הגורמים הוסיפו כי השתמשו בחמישה מיליון השקלים שנוצלו עבור טיפול באותם 28 מבקשי מקלט בלבד, וכי המיליונים שהועברו להם יוכלו לסייע לעשרות בני אדם בלבד ולא למאות, כפי שקבעו בתחילה.

מ' מקווה כי עתה, לאחר חודשים ארוכים בלימבו, הוא יהיה אחד ממקבלי הסיוע. אבל לאחר התלאות שעבר בחודשים האחרונים, הוא מתקשה לשמור על אופטימיות. בחודש מאי העבירה עמותת א.ס.ף פנייה דחופה מטעמו למפקחת הארצית על דרי רחוב במשרד הרווחה, מריה פודגייצקי, כדי למצוא לו מסגרת מתאימה. אני לא הכתובת, היא בישרה, תפנו למנהלת השירות לאזרחים ותיקים, גלית מבורך. האחרונה אמרה כי בתי האבות המפוקחים על ידי משרד הרווחה יוכלו למצוא לו מקום, רק שעליו לרכוש ביטוח בריאות — סוגיה יקרה עבור אדם ללא הכנסה.

גם פנייה לוועדת החריגים של משרד הבריאות לא הועילה. שם, טענו כי האחריות לדרי רחוב היא בשירותי הרווחה המוניציפליים — אך אלה כלל לא ידעו שיש באפשרותם לסייע. רק השבוע, לאחר עשרות פניות מצד העמותה וחברי כנסת, נמסר ממשרד הרווחה כי ניתן לשכן אותו בבית אבות בראשון לציון. ואולם, גם כאן, נגוזה התקווה לסוף טוב בחסות ביטוח הבריאות שמ' לא מסוגל לרכוש. "אין לי כסף לאוכל", אמר, מיואש. "ברוב הלילות אני הולך לישון רעב. אני חצי־מת חצי־חי. רק שיתנו לי מקום לישון".

התקציב הנעלם

במשך שנים, משרד הרווחה התייחס רק לילדים בסיכון ולנשים נפגעות אלימות כאוכלוסיות של מבקשי מקלט במצבים מסכני חיים. מסמך המדיניות שגובש במארס 2017, הקצה את 40 מיליון השקלים עבור אוכלוסיות נוספות, ואף המליץ על הקצאת 50 תקנים של עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות. התקציב, לפי התכנון, הוקצה לקורבנות סחר ועבדות, בעלי מוגבלות, דרי רחוב, מתן גישור שפתי, הסעות לטיפולים רפואיים והתקנים של העובדים הסוציאליים. שינוי המדיניות אמנם נכתב במסמכים רשמיים, אך לא הועבר לידיעת העובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה העירוניות.

עשרה מיליון שקלים הועברו מהאוצר לרווחה בשלב הראשון. שלושה מיליון יועדו לבעלי מוגבלויות, 2.5 מיליון לנשים נפגעות אלימות, 1.3 מיליון לדרי רחוב, 1.2 מיליון לנשים בזנות, מיליון לגישור שפתי ומיליון ל"שונות". מפניית "הארץ" עלה כי 1.2 מיליון לא הועברו לבסוף לנשים בזנות.

רק בכירי משרד הרווחה, בהם ראשת מנהל שירותים אישיים וחברתיים, איריס פלורנטין, טיפלו בפניות באופן אישי. גורמי רווחה בכירים אמרו ל"הארץ" כי בעת קבלת תקציב חדש בכל תחום הם מקבלים עדכון מסודר והוראות לניצול התקציב - וכי העובדה שהדבר לא נעשה במקרה זה חריגה מאוד. העובדים במחלקות הרווחה המקומיות הופתעו לגלות כי התקציב אי־פעם הוקצה עבורם. כך, למשל, במעון לדרי רחוב שבו שוכנו כמה ממבקשי מקלט שזכו לטיפול לאחר עשרות פניות של א.ס.ף לרווחה, איש לא ידע שיש תקציב מיוחד עבור מתורגמן — ולכן אף אחד לא יכול היה לתקשר עמם.

"לא קיבלנו שום הודעה על קבלת תקציב. סירבנו לטפל בכל מקרה שאינו נשים מוכות או ילדים בסיכון. עם כמה שזה עצוב, אם מישהו אומר לי 'אין לי איפה לישון הלילה', אני אומרת לו, 'בעיה שלך'", הודתה בשיחה עם "הארץ" בכירה ברווחה באחת הערים שבהן יש ריכוז מבקשי מקלט.

בירושלים, שבה חיים כ-1,500 מבקשי מקלט, מסרו ל"הארץ" שלא ידעו כלל על תוספת התקציב, וכי עובדים כמו מתורגמנית ועובדת קהילתית תוקצבו באמצעות משאבי העירייה וגיוסים ייעודיים. בפתח תקווה, שבה חיים כ–2,500 מבקשי מקלט — הריכוז השני הכי גבוה לאחר תל אביב — מסרו כי העירייה לא קיבלה ממשרד הרווחה כל הקצאה של כוח אדם להתמודדות עם צורכיהם של מבקשי המקלט. גם באשדוד, שבה חיים כאלף מבקשי מקלט, לא קיבלו הוראה על טיפול באוכלוסיית נוספות. השבוע, לאחר פניית "הארץ", קיבלו כמה ממחלקות הרווחה הודעה על הקצאת תקנים ייעודים עבור טיפול בילדים מבקשי מקלט בסיכון ומשפחותיהם. "זה לא משרד ממשלתי, זה משרד יח"צ. במשך יותר משנה לא אומרים לנו שיש כסף, ורק אחרי שהעיתונות מתערבת אנחנו מקבלים תקן", אמרה עובדת סוציאלית באחת המחלקות.

כשנשאלו נציגי משרד הרווחה מדוע הרשויות לא עודכנו, השיבו: "בשל אופי ומורכבות הבעיה, המקרים הללו מופנים לאישור מטה המשרד. התקציב לא הועבר לרשויות המקומיות, התקציב הועבר לסעיפי התקציב הייעודיים בשירותי הרווחה, ומנוצל ברמה ארצית ומשולם למסגרות הקצה המטפלות". בתגובה לשאלה אם פורסם נוהל מסודר בנושא ליידוע שרותי הרווחה בעיריות, אמרו: "הועברה הודעה מסודרת לסמנכ"לים, כולל פירוט תקציבי. יישום נושא גישור השפתי התחיל בחודש האחרון". עוד טענו במשרד, כי העדכון הועבר למפקחים המחוזיים ולסמנכ"לים של משרד הרווחה, אך לא למנהלי המחלקות ולעובדים הסוציאליים.

במרכז השלטון המקומי, שבו מרוכזת חלק מהעבודה של מחלקות הרווחה העירוניות, מסרו כי מדובר בסיוע חסר. "הסיוע הכספי הניתן על ידי משרד הרווחה למבקשי המקלט הוא נקודתי, מדובר בסיוע חסר ולא מותאם אל מול צורכי קהילה זו". לדברים הצטרפה ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. "חובתנו המוסרית והחברתית לדאוג לאנשים שחיים בקרבנו, כל עוד הם כאן, ולספק להם שירותי רווחה, ולו הבסיסיים ביותר", אמרה.

חיים בהמתנה, בקושי

א' היה עורך דין בסודאן. היום, בגיל 37 וכשהוא חי ברחוב, הוא לא מסוגל לעמוד יותר מכמה דקות, ונחשב לאחד ממאות מבקשי המקלט שלא זכו לקבל את כספי הרווחה שהוקצו לאוכלוסיות כמותו. לפני 16 שנה הוא עבר ניתוח בגבו בסודאן, ומאז הוא סובל מכאבים עזים. לפני כשנתיים, הכאבים החלו להקרין לשתי רגליו, וכעת הוא מוגבל בעבודות הנגישות למבקשי מקלט בישראל — רובן כוללות מאמץ פיזי. בשנתיים האחרונות, מאז שהפסיק לעבוד, נדד א' בין דירות של מכרים שתמכו בו, אך בחודשים האחרונים נפלט לרחוב וישן בין השאר בגינת לוינסקי שבדרום תל אביב. בא.ס.ף ביקשו מהרווחה לשלב אותו במסגרת של שיקום תעסוקתי עבור שיקום כלכלי, אוכל ומצרכים ואולי אף מימון זריקות האפידורל שלהן הוא זקוק — אך פניות נשנות מאז 2017 לא זכו למענה.

"רצחו חלק ממשפחתי בדארפור אז ברחתי. אמרו לי שטוב בישראל, לא ידעתי מה יקרה לי פה. עבדתי למרות הכאבים, אבל זה רק החמיר את המצב שלי. אנשים פה לא מסתכלים עליי בתור בן אדם. הייתי עורך דין מצליח, היום אני אפילו לא יכול לאחל לעצמי לישון לילה שלם. אני רוצה לחיות, רוצה לעבוד בשביל שיהיו לי אוכל, רק מבקש עבודה שמתאימה לי. אנשים מרחמים עליי או צוחקים עליי. אני מקווה למות לא מעט.פעם החלום שלי היה להיות עורך דין גם בישראל, היום החלום שלי זה ארבעה קירות, בריאות ולישון שש שעות בלילה".

מנהלת המחלקה הציבורית של א.ס.ף, אורית מרום, טוענת כי "הפער בין ההצהרות לבין מה שקורה בשטח הוא בלתי נסבל". "במשך שנה מספרים לנו על תקציב שהועבר למשרד הרווחה, אבל אנחנו לא רואים קצה שלו. הכספים שוכבים מבלי שנעשה בהם שימוש בזמן שאנשים ללא קורת גג, חלקם חולים ועם מוגבלות פיזית, ישנים בקור ובגשם בגינות ציבוריות", היא אומרת. "נמאס לנו לשמוע פקידים בכירים במשרד הרווחה שמספרים על הכוונות הטובות של המשרד, כי אנו אלו שרואות בעיניים את הסבל והמצוקה היומיומית. יש להם את הכסף ויש להם את הכלים וזו בחירה מודעת ואכזרית למרוח את הפניות שלנו שוב ושוב ולהניח לבני אדם להתפגר ברחוב".

אחד ממבקשי המקלט הממתינים למענה ממשרד הרווחה, הוא ב', בן 33. בשנת 2013 הוא הוכה על ידי אלמוני ברחוב, ככל הנראה שיכור, והובהל לבית החולים איכילוב בתל אביב. בארבע השנים שלאחר מכן הוא עבר סדרת ניתוחים וחלק מגולגולתו הוסר. ההתאוששות שלו היתה קשה במיוחד, והוא לא היה מסוגל לדבר כלל במשך חודשים רבים. פלג גופו הימני לא מתפקד כראוי והוא מתקשה לאכול. ב' סבל עוד קודם לכן מהתקפי אפילפסיה, וכעת ההתקפים החמירו. הוא חווה באופן יומיומי כאבים בכל גופו, שינויים חדים במצבי־רוח, רגעי טשטוש פתאומיים וחולשה. לאחר ששוחרר מבית החולים, נאסף אל בית אחותו וגיסו. עמנואל, גיסו, נחוש לטפל בו חרף הקשיים הכלכליים. "שילמנו 260 אלף שקל שגייסנו מתרומות, ואת כל הכסף שאי־פעם עבדנו בשבילו בשביל הניתוחים. הוא גר איתנו ועם שלושת ילדינו בבני ברק, ומבחינתי הוא עוד ילד. אנחנו לא יכולים להשאיר אותו רגע אחד לבד". אם היה מטופל על ידי הרווחה, היה משוכן במעון לאנשים עם מוגבלות, אך ברווחה מתעלמים מהפניות עבורו.

ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד לא מתעלם מפניות. במסגרת התקציב שהתקבל, המשרד נותן מענים למצבים מצילי חיים בלבד. המשרד יכול לקלוט לשירותים את אוכלוסיות היעד המטופלות במשרד. חלק ניכר מהפניות של עמותת א.ס.ף הן בגין בעיות דיור אשר המשרד אינו יכול לטפל בהן. יחד עם זאת, כל אדם אשר מאפייני בעייתו כלולים בעבודת המשרד יקבל מענה. נדגיש כי יש לקחת בחשבון שללא מענה רפואי וביטוח רפואי קשה מאוד לתת מענה שלם לבעיות. אם יהיה תקציב נוסף, נוכל להתמודד עם סוגיה זו לאחר שהנושא המשפטי בסוגיה ייפתר. בימים אלו מקים משרד מסגרת לדרי רחוב אנחנו בסיום תהליכי המכרזים ואיתור המפעיל".

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6766315